פורד F-350
גם כשהאמריקנים נאנקים תחת מחירי דלק גבוהים, וכל יצרניות הרכב מנסות לקסום להם עם מכוניות קומפקטיות וחסכוניות, יש קטגוריה אחת בה יודעים להעריך את מה שחשוב באמת: גודל, וכוח. אנחנו מכוונים כמובן לטנדרים הגדולים, הלחם והחמאה של השוק האמריקני ושל כל רד נק או טקסני שמכבד את עצמו.
אז בשיא משבר כלכלי, עם מכירות רכב צונחות ופשיטת רגל של ג'נרל מוטורס וקרייזלר, מה טבעי יותר מקרב על עוד כמה כ"ס בין פורד לשברולט? כי זה בדיוק מה שקרה אחרי ששברולט הציגה את הסילברדו המחודש, שמציע 397 כ"ס. פורד, שהשיקה זמן קצר לפני כן את ה-F-350 החדש עם 390 כ"ס "בלבד", פעלה מהר והציגה עדכון תוכנה שהעלה את ההספק ל-400 כ"ס בדיוק. וכל הלקוחות שכבר רכשו את הטנדר הענקי, הוזמנו לקבל את העדכון במתנה. וחלילה ששברולט תוכל לטעון לכתר "הטנדר הכי חזק".
מיוצר קשוח
הסיפור המשעשע הזה, על קרב בתחום שככל הנראה הכי פחות חשוב בטנדר ששוקל כמעט ארבעה טון לפני המטען, הוא התמצית של הקטגוריה הזו. טנדר ענקי שגורם לטויוטה היילקס ואיסוזו די-מקס להיראות כמו דגם מיניאטורי, וביצועים של מכונית ספורט. אבל לכך נגיע בהמשך.
ה-F-350 עוצב בשפת פורד, שססמתה בתרגום חופשי היא "מיוצר קשוח" (Built Tough). קחו את הסמל הקדמי למשל, שקוטרו כקוטר ראשו של ילד ממוצע. או פסי הכרום העצומים שבמרכז סבכת כרום עצומה לא פחות. ה-F-350 הוא לא רכב להיעלם בו, ומשך במהלך כל ימי המבחן תשומת לב במידה ששמורה בדרך-כלל למכוניות יוקרה או ספורט יקרות.
הטיפוס לטנדר הגדול נעזר במדרגות צד תקניות (שמוצעות בתשלום בדודג' ראם למשל), ובידיות אחיזה המחוברות לקורה הקדמית. ידיות אלה מסייעות לטיפוס, אך בהמשך נגלה שהן לא כל-כך שימושיות בשטח ומותירות את הנוסע מטלטל מצד לצד על שיבושים.
בתא הנוסעים ממשיך מוטיב ה"קשוח", עם קונסולה ניצבת שאמורה להיראות חסונה וגברית, אך בגלל בחירת גוונים אפרפרה ופלסטיקים זולים יחסית, מרגישה בעיקר פשוטה. לרושם הפשוט אחראי גם האבזור: לעומת הראם, ל-F-350 מערכת שמע בלי DVD, חיבור בלוטות' או USB, וגם התצוגה של מערכת השמע נראית פשוטה מאוד. גם שליטה מההגה לא בנמצא.
צילום: מנהל
מנגד, אהבנו את פתחי האוורור המעוטרים בכרום (כמובן), ושעיצובם הותאם לכיסויי שקעי אספקת המתח (מהם יש שניים במרכז הקונסולה). סוככי השמש הקדמיים ניתנים להזזה לא רק לצדדים, אלא גם מתארכים ומתקצרים למיקום נוח יותר כנגד השמש. וכמובן, יש מושב מרכזי מתקפל בין הנהג לנוסע, שהופך לתא אחסון ומחזיקי כוסות (ויש מחזיקי כוסות נשלפים גם בקונסולה). באבזור אפשר לרשום גם את מראות הצד, שניתן למתוח לצדדים חשמלית אם גוררים גרור (בראם מנגנון דומה, אך ידני).
תא הנוסעים, כצפוי מרכב באורך של 627 ס"מ, גובה של 205 ס"מ ורוחב של 203 ס"מ בלי המראות(!), מרווח מאוד לחמישה נוסעים. נוסע שישי יגרום לאי-נוחות לנהג, אך המצב בהחלט נסבל.
8.4 שניות
אז כוח ה-F-350 מבטיח, וגם מקיים. אם התרשמנו מה-350 כ"ס של דודג' ראם, נראה שהפעם ידה של פורד על העליונה. ל-F-350 לא רק הרבה יותר מומנט (108 קג"מ לעומת 89.8 קג"מ) בכמעט אותו הסל"ד (1,600 לעומת 1,500 בדודג'), אלא כאמור גם הרבה יותר הספק: 400 ב-2,800 סל"ד, לעומת 350 ב-3,000 בדודג'. וההבדל ביניהן מורגש כבר מהיציאה מהמקום, ועד שהדריפט-בוקס של המערכת מגיע ל-100 קמ"ש. ב-8.4 שניות.
כן, שמונה שניות וארבע עשיריות השנייה, זה מה שנדרש כדי להאיץ את המשאית העצומה למהירות של 100 קמ"ש, טוב יותר מחלק מהמכוניות שמכנות עצמן ספורטיביות. המהירות המרבית מוגבלת בהתנדבות לכ-160 קמ"ש, אך הדרך לשם כה-מהירה, עד שנראה שה-F-350 יוכל לחצות בלעדי ההגבלה גם את קו ה-200. ל-F-350 כל-כך הרבה כוח, שבכביש פחות ממושלם אתם עשויים למצוא את עצמכם מאבדים אחיזה מאחור תחת כוח - אפילו בקו ישר.
צילום: מנהל
אז האם נתקלנו סוף-סוף בטנדר ספורטיבי? לא בדיוק. ה-F-350 אמנם מאוד מהיר, אבל נהיגה ספורטיבית ממנו והלאה. ההיגוי מעורפל ובעיקר ארוך מאוד, והטנדר הגדול לא אוהב שינויי כיוון מהירים או כבישים מפותלים. זאת בניגוד לראם, שיחסית לסוגו וגודלו הציג יכולת דינמית שהזכירה רכבי פנאי קטנים יותר. ב-F-350 לא תטעו לרגע, והתחושה ה"משאיתית" נותרת בכל מהירות.
אז אולי שיוט נינוח? גם כאן לא הכל מושלם. ה-F-350 אמנם שקט ונינוח מאוד, ומסתובב בסל"ד נמוך מאוד כמעט כל הזמן. אך מנגד, נוחות הנסיעה לא הרשימה בעיקר עקב מושבים נוקשים מדי. נוחות הנסיעה בעיר אכזבה במיוחד, וכך גם כושר התמרון שנפגע כתוצאה מההיגוי האיטי והארוך שמצריך יותר מדי עבודת ידיים. תצרוכת הדלק עמדה במהלך המבחן על בין 6.7 ל-7.1 ק"מ לליטר, מה שיעניק טווח של כ-700 ק"מ בסיוע מיכל דלק של 98 ליטר (לעומת 136 ליטר בראם).
ובשטח? ל-F-350, שמשווק בארץ רק בגרסה הארוכה, נתוני שטח לא מרשימים על הנייר. זווית הגישה עומדת על 19.3 מעלות בלבד (בראם 23.9 מעלות למשל), והנטישה על 20.8 (לעומת 26.4). מרווח הגחון עומד על 21 ס"מ (זהה לדודג'), אבל לפני כל נסיעת שטח תצטרכו להוריד את החצאית הקדמית, שמונעת מעבר אפילו על תלוליות קטנות. בפועל, ה-F-350 מציע יכולת שטח נאותה, ועם שיפורים קלים (להיפטר מהחצאית כבר אמרנו?) יהיה רכב שטח מצוין. וזה עוד לפני שציינו כי כבר בגרסה הרגילה, ה-F-350 מציע שיכוך מהמורות טוב בשבילים מהירים.
צילום: מנהל
כוח או מוח?
פורד F-350 החדש מציג כמה נקודות חוזק מרשימות, וגם כמה מגרעות. מבחינת עיצוב הוא משדר את הרושם הנכון: גודל, עוצמה וחוסן. הרושם הזה ממשיך בעוצמת המנוע המרשימה, בתחושה הטובה בשטח ובמרווח הנדיב. מנגד, ולמרות שלא מדובר במבחן משווה של ממש, נראה כי הוא סובל מחסרון בנוחות הנסיעה, אבזור (למעט אבזור בטיחותי, שם יש לו יתרון) ובכושר התמרון העירוני בהשוואה לראם, אך הוא גם זול ממנו (F-350 ארוך עולה 1,000 שקל יותר מראם קצר ו-27,000 פחות מהארוך). ובמילים אחרות, הבחירה ביניהם היא קצת כמו לבחור בין כוח למוח. וכלל לא בטוח שהאפשרות השנייה במקרה של טנדר מסוג זה, היא בהכרח המועדפת.
