אוטובוס חונה, עילה לפיצוי בגין עוגמת נפש? התובע טען, כי ביום האירוע, ברח' רמה בת"א, חנה אוטובוס עם הכיתוב 'יונייטד טורס' על מעבר חצייה, וחסם נתיב נסיעה שלם. לטענתו, האירוע סיכן את חייו וגרם לו עוגמת נפש. לפיכך, הגיש האיש לביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א, תביעה נגד חברת 'דן' לפיצוי של 25,000 שקלים.

חברת דן טענה, כי יש למחוק את התביעה על הסף, מאחר והאוטובוסים הנושאים את הכיתוב יונייטד טורס אינם שייכים לה, והזכירה כבעלים אפשריים את החברה המאוחדת לתיירות. בדיון בביהמ"ש אף הציגה דן תעודות מרשם החברות המוכיחות כי קיימת חברה בשם זה.

לפני הדיון, אפשר בית המשפט לתובע לתקן את כתב תביעתו ולשנות את שם החברה הנתבעת, אולם הדבר לא נעשה. משהוצגו בפניו בדיון ההוכחות לגבי קיומה של החברה המאוחדת לתיירות, ביקש התובע לתקן את כתב התביעה, אולם ביהמ"ש סירב לכך מאחר וקבע כי התובע יכול היה לברר בטרם הגשת התביעה למי שייך האוטובוס, אך הוא בחר שלא לעשות כן. לפיכך, נדחתה התביעה מאחר ולא הוגשה נגד הנתבע הנכון.

הפרעה רגעית בלבד לתובע
גם לגופו של עניין קבע ביהמ"ש כי יש לדחות את התביעה. השופטת חנה פלינר קבעה, כי על פי החוק, לא רואים כעוולה מעשה אשר לו היה חוזר, אדם בר דעת ומזג כרגיל לא היה מתלונן על כך.

השופטת ציינה, כי גם בהנחה שהאוטובוס חנה על מעבר החצייה, התובע יכול היה להתקשר למשטרה או לעירייה ולבקש לגרור אותו מהמקום, אך לגרסת התובע עצמו האוטובוס היה מאויש והנהג העלה נוסעים. משכך, מדובר לכל היותר בהפרעה רגעית לתובע, וודאי לא כזו המצדיקה הגשת תביעה.

"אם אכן היה מדובר בהעלאה סבירה של נוסעים, סבורני כי בלשון סעיף 4 לפקודת הנזיקין, אדם בר דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך ובוודאי לא היה מגיש תביעה על סך של 25,000 שקלים" כתבה השופטת, והוסיפה, "יש לשמור את המסגרת של תביעות קטנות לא כמנוף להתנגחויות אלא לבירור סכסוכים אמיתיים שאחרת כורתים אנו את הענף עליו אנו יושבים".

התובע חויב לשלם לדן הוצאות משפט בסך של 750 שקלים.
לאתר המשפט הישראלי פסק דין