אוטובוסים של VDL הם דבר חדש בישראל - אלא אם זוכרים שקונצרן VDL רכש את מפעל האוטובוסים של דאף, וזו האחרונה מחזיקה במניות בקונצרן וממשיכה לספק את המנועים לאוטובוסים. למה זה חשוב? הנה.
קונצרן זה, שהתחיל את הקריירה שלו ב–1953, גדל עם השנים, ובשנות התשעים, לאחר דאף, פצח במסע רכש של יצרני אוטובוסים מפורסמים כמו ברקהוף, יונקיר ובובה. במהלך השנים השמות המקוריים נטמעו בשם המותג VDL, וזה משפיע גם על נשוא המבחן שלנו.האוטובוס המסוים הזה
מה שמביא אותנו לסיבה לכל ההקדמה: דגם Citea הוא אוטובוס מקורי של VDL, מיוצר על–ידה ואינו מיועד להרכבה במפעלים חיצוניים. המקוריות מוצאת ביטוי בעיצוב שהוא ובכן, מקורי למדי - ככל שניתן לחדש בתיבה גדולה להולכת נוסעים ברחובות הכרך.
זה לא הדגם הראשון של VDL המיועד למגזר, אבל לדגם החדש הזה שני יתרונות משמעותיים. האחד הוא נתון משקל כולל גדול יותר, ובהינתן משקל קבוע של הנוסעים, המשמעות היא יתירות מבורכת. השני הוא מעבר לגרסה חזקה יותר של המנוע. מול 250 כ"ס ממנוע ה–9.2 ליטר בסבב הקודם, כאן מדובר ב–310 כ"ס (228 ק"ו) ב–2,200 סל"ד וב–130 קג"מ (1,275 נ"מ) ב–1,200–1,700 סל"ד.
היתרון ברור: מנוע זה עדיף בביצועים בכלל, בנתיבים הרריים וגבעיים בפרט, ובייחוד ביציאה מתחנות בעומס מלא. גם החיסרון ברור: יותר צריכת דלק. המנוע הזה משודך לתיבה אוטומטית 6 הילוכים ZF 6HP 504C. ריטרדר אינטגרלי מופעל על–ידי דוושת הבלם - ואין ידית הפעלה נפרדת. גם הסרנים של ZF – קדמי: RL 75C; אחורי: AV 132/80; לעומס 7.5 ו-12 טון בהתאמה ויחס ההפחתה הוא 5.13/6.20:1. עוד יצוינו כריות אוויר נשלטות אלקטרונית (ECAS) של Wabco (2 מלפנים, 4 מאחור), בולמי Koni, בלמי דיסק סביב ומערכות EBS, ABS ו-ASR.
המנוע מוצב לגובה מאחור והאוטובוס כולו מבוסס על-שני מודולים – לסרן הקדמי ולזה האחורי – עם סולם פלדה למטה. מערכת התאורה החיצונית כוללת, כמצוות האופנה העכשווית, פנסי חזית קטנים וכמצוות הרגולציה שילוט גדול ומסביר פרטים בשני צדי האוטובוס. האוטובוס העירוני הזה הוא נמוך רצפה, ניתן להעלות את המרכב או להורידו, והוא מאפשר העלאת עגלת ילדים או נכים (בדלת האחורית).
שינוי משמעותי בסביבת הנהג הוא צג מגודל למחשב הדרך המציג את נתוניו המפורטים בצבעים ובעמודות גדולות וברורות. המושב הוא של Isri, ובדגם המיועד לישראל שונה מיקום הטכוגרף והרדיו לפי דרישת היבואן.
מעוללות המשרד
שזה כאין וכאפס לעומת הדרישות שמעמיד משרד התחבורה. כל אחראי מקומי על התקינה שמח מאוד להפגין את הידע (?) שלו, עוצמתו וחשיבותו בסדרה בלתי-פוסקת של הוראות. נכון שאחד מהם היה בכלל מהנדס טקטסיל בהכשרתו, אבל הוא יראה לגויים האלו איך מייצרים אוטובוס.
ואכן, גם כאן, הוסיפו כמה פריטים פה, כמה הוזזו שם והכל כרגיל. בין השאר, הונחה לה מראה מרכזית חדשה בתוך האוטובוס, זאת שאמורה לאפשר לנהג לראות כל מה שקורה מאחור. אבל המראה החדשה, עם שתי פאזות לשדה ראייה מחוף לחוף, גדולה מדי ומסתירה את מראת ימין – וזה לא לגמרי בטיחותי.
ציינתי זאת אגב הנסיעה וגם לאחריה, מכיוון שזה גם מטופש, גם מפריע וגם פוגע בבטיחות. אשר על כן שמחתי מאוד לשמוע מאנשי תשתית כי מיקום המראה שונה וכעת היא אמורה שלא להסתיר. ובא לציון גואל. אמן.
קו מהדרין
ולאחר כל הדברים האלו, נכנסתי לאתר ההפעלה של הנהג – אתר בגלל הדלת המאוד מסיבית והמרווח הרב – התנעתי והתארגנתי לתזוזה. המושב של Isri רב-כוונונים (וזה טוב) אבל מסעד הגב ומשענת הראש הם יחידה אחת, כמו ברוב הדגמים שלה (וזה פחות טוב).
שדה הראייה לתוך לוח המחוונים מעולה, וזה מצדו ברור להפליא, כולל המידע שמספק מחשב הדרך. המראות מציעות שדה ראייה מצוין בשמאל, טוב מאוד בימין. כל מערכות השליטה שהנהג צריך – והן לא רבות – מרוכזות באופן ברור במרחק נכון ונוחות לשימוש ולתפעול.
מעכשיו הכל פשוט מאוד: לוחצים על כפתור D – אין בורר מכל סוג ואין שליטה מעבר לכך - משחררים מקסי ונוסעים. תגובת המצערת מיידית, וה-Citea יוצא בנחישות רבתי לפנים. זה טוב – אבל זה מחייב. זה טוב כי הנהג יכול לשלב את האוטובוס בתנועה באופן יעיל, כי היציאה מרמזור תהיה בקצב שאר התנועה ובכלל ההתנהלות תהיה זריזה כנדרש. אבל מחייב לחשוב על הנוסעים בעמידה בזמן האצה.
רציתי לנסוע לעשות קו ביפו לזכר תקופה שביליתי שם עם ליילנד טייגר מרק 1 (כן, זה היה ממש מזמן), היה מעניין להיפגש עם אזור הקונסוליה הצרפתית בכלי מודרני. אבל הטענות על מנוע שיודע להזיז את האוטובוס באופן יעיל בעלייה חייבו בדיקה, אז פניתי לכיוון בית שמש. על הכביש המהיר הוא מוגבל ל-85 קמ"ש, הרי הוא אוטובוס עירוני, אבל המנוע מציע שקט לתפארת והנהג צליל עמום, עגול ודי מרוחק.
אחרי הכניסה לבית שמש ואחרי הכיכר של הקניון פונים ימינה. כאן יש עלייה לא מאוד ארוכה אבל מספיק, עם זווית לא ידידותית לגמרי – שלא הותירה שום רושם על ה-VDL. נכון, נוסעים לא היו, אבל התחושה הייתה שגם תפוסה מלאה לא תשנה את זה. בכלל, יחידת הכוח מוצלחת מאוד, כולל עבודת התיבה – גם ביכולת וגם בנימוסים.
התחום המשמעותי האחר בעבודה של אוטובוס עירוני בישראל, נוחות הנסיעה, טופל אף הוא ברמה גבוהה מאוד. יכולת המתלים של הכלי הזה לספוג כל מחדל עירוני בתשתית פשוט מעולה. מצוין גם לנהג העובד, גם לנוסעים מקבלי השירות. תחום נוסף חשוב הוא כושר התמרון, ובבית שמש לא חסרים אזורים צפופים: זווית הפניית הגלגלים מעולה והמשקל של ההגה מוצלח מאוד לתמרון גם במצבי קיצון. מערכת הבלימה גם היא הפליאה עשות – מספר הירידות שם זהה למספר העליות – והמאט תפקד מצוין (עם חיווי טוב). כושר הבלימה של המערכת הראשית פשוט מצוין.
הכל טוב? אז זהו, שלפחות באקזמפלר הזה, לא. גג הפיברגלס זז ומש, ודיווח על כך בקול רם. זה מציק, ומול האיכות הכוללת זה גם תמוה. מן הסתם זה עניין של חיזוק או בעיה פרטית.
סוף הקו
אוטובוס Citea של VDL מעוצב באופן מוצלח מאוד, מציע לנהג סביבת עבודה מרווחת ויעילה, יש לו מנוע שקט ורב-יכולת, הוא נוח להפליא, מתמרן מצוין ובולם טוב לא פחות. זה רק הגג שצריך טיפול/חיזוק/ייצוב ליצירת אוטובוס עירוני מעולה.