הכנות למסלול
בקיץ: מומלץ לצאת למסלול עם 4x4 עם הילוך כוח באחד הרכבים.
בחורף: יש לצאת עם ציוד גרירה וחילוץ המתאים לבוץ וסלעים חלקלקים.
הכנת אמצעים בסיסיים
ציוד גרירה בסיסי: רצועת גרירה, רצועות ריסון ושאקלים מתאימים גלגל נוסף תקין וכלי עבודה תקינים – מגבהה תקין ומפתח גלגלים מתאים
מכשיר GPS: לא חובה
מפת סימון שבילים: מפה מספר2 (גליל עליון).
מזמרה: על מנת לחסוך את השריטות הדקות לרכב
מצפן
טלפון סלולארי: מטען ו/או סוללה נוספת
מזון: מים ומזון ליום שטח
בין עכו לקריית ביאליק מתחילים בנסיעה על השבילים הכבושים שבין השדות הפוריים של עמק זבולון, מטפסים בערוצי הנחלים מזרחה עד לבקעת בית נטופה ומשם מעפילים להר עצמון עד ליודפת – טיפוס קל של כ-500 מטרים לאורך 34 ק"מ של טיול בשטח. לאחר הגשם יש לצפות לשבילים מוצפים בעמקים, אך לרוב עבירים, ואילו בערוצי הנחלים השבילים יהיו בוציים, ולפעמים עמוסים בסחף וממש לא עבירים.
אבני דרך:
שדות עמק זבולון, נחל אבלים, כפר מנדא, בקעת בית נטופה, נחל יודפת, הר עצמון.
בחורף מומלץ כי לפחות רכב אחד יהיה עם הילוך כוח Low ורצועת גרירה. מסלול הטיול עובר גם בתוך שמורות טבע מוכרזות אבל יש לשמור על הטבע גם היכן שאין הכרזה על שמורת טבע. לנוחות הנוסעים אין שער אחד לאורך המסלול. הטיול אפשרי בכל ימות השבוע ללא מגבלות שטחי אש של צה"ל. מומלץ לצאת לדרך עם שני רכבים לפחות וציוד גרירה וחילוץ. חשוב להקפיד על סיפור הדרך, מומלץ לקרוא היטב את ההוראות לכל הקיטוע בטרם יוצאים אליו. המסלול מופיע בצורה של סיפור דרך עם 24 נקודות ציון ל-GPS הניתנות להורדה מאתר השטח הישראלי www.4x4.co.il
שיטת הניווט
הניווט רובו על שבילים שרובם מסומנים בשטח (אבל לא תמיד הסימון נראה לעין). מומלץ להשתמש במפה מספר 2 של גליל עליון. הקפדה על ההנחיות בסיפור הדרך תבטיח לכם הצלחה בניווט. שימוש במכשיר GPS מוסיף לביטחון העצמי אך לא מחויב במסלול זה. מה עושים? בטרם היציאה לקיטוע (קטע הניווט מאיפוס לאיפוס) יש לקרוא היטב את סיפור הדרך ואז לצאת לדרך ולנסוע מנקודה לנקודה בהתאם להנחיות, למדוד מרחק בין נקודה לנקודה ולעקוב אחר סיפור הדרך. בנקודות המשמעותיות שבהן צריך לפנות, לרדת מהשביל המסומן או לשנות כיוון, ישנה נקודת ציון. באמצעות סיפור הדרך, מכשיר ה-GPS והשכל הישר הקפידו להגיע לנקודות ציון אלו ומשם להמשיך הלאה לקטע הבא. שימו לב שיכולים להיות הפרשים במדידת המרחקים (הגדלים ככול שהמרחק הנמדד גדול יותר). חשוב להשתמש במפה תוך כדי הטיול על מנת לחבר בין סיפור הדרך לשבילים המסומנים בשטח.
תחילת המסלול:
בצומת אפק שעל כביש 79 (בין צומת סומך ממזרח וצומת עין אפק ממערב) בפניה צפונה לקיבוץ אפק ולדרך הכותנה.
נ.צ. 1 – צומת אפק.
מתחילים ומאפסים מד אוץ
נוסעים צפונה על כביש האספלט לכיוון הקיבוץ.
0.4 ק"מ – בשיאו של עיקול הכביש פונים שמאלה לשביל כורכר לבן (במפה מסומן באדום).
נ.צ. 2 – ירידה מהכביש.
צילום: צוות אתר השטח 4X4
מאפסים מד אוץ
נוסעים על דרך הכורכר הלבנה.
0.3 ק"מ – הדרך מתעקלת ימינה לכיוון שדרת האיקליפטוסים והגדר של קיבוץ אפק.
השביל הופך לכביש אספלט ומתקרב לצד הגדר של הקיבוץ, מתעקל שמאלה ויוצא צפונה לשדות.
0.9 – הכביש חוזר להיות שביל כורכר כבוש ולצדו קו מתח.
2.1 – שביל הכורכר מגיע לצומת T.
נ.צ. 3 – צומת T.
מאפסים מד אוץ
פונים שמאלה לכיוון מתקן השאיבה של מקורות ("תחנת אפק").
0.1 ק"מ – לפני השער של מתקן מקורות פונים ימינה לשביל שלצידו קו מתח.
1.0 – עמוד חשמל עם סימון שבילים אדום בקצה השביל, שמצד ימין קצה שטח מגודר.
פונים ימינה לשביל לבן שמימין גדר.
1.1 – עמוד חשמל, עם סימון שבילים אדום, בו פונים שמאלה ונוסעים לצד קו המתח.
1.4 – צומת T בקצה השביל.
נ.צ. 4 – צומת T.
מאפסים מד אוץ
פונים ימינה ונוסעים לצד קו המתח והדרך המסומנת באדום.
0.3 ק"מ – צומת בו ממשיכים ישר ומזרחה.
1.4 – צומת V בין שדות וחממות, כשמימין שביל הנכנס לתוך מטע זיתים.
נ.צ. 5 – צומת V.
מאפסים מד אוץ
פונים ימינה ב-V לצד מטע הזיתים והשביל מתעקל במהרה דרומה.
0.4 ק"מ – חוצים צומת שבילים ומימין שיבר אדום וגדול של מקורות.
ממשיכים על השביל לצד "קו המים" של מקורות.
1.0 – צומת Y בו פונים שמאלה לכיוון דרום – מזרח כשממול רואים את כביש 70.
1.5 – השביל מגיע סמוך לכביש ופונה שמאלה לצד הכביש.
1.7 – השביל מגיע למעבר תת קרקעי מתחת לכביש 70.
נ.צ. 6 – מעבר תת קרקעי.
מאפסים מד אוץ
פונים ימינה וחוצים מתחת לכביש.
0.1 ק"מ – מגיעים לצומת T בו פונים ימינה וממשיכים על השביל השמאלי למטה ודרומה.
0.4 – השביל מגיע לצומת שממול פנצ'ריה גדולה ומימין כביש אספלט המתחבר לכביש הראשי.
נ.צ. 7 – צומת הפנצ'ריה.
מאפסים מד אוץ
פונים שמאלה ומזרחה על השביל-כביש.
0.5 ק"מ – צומת (מימין מחסן של "ערמוש") בו ממשיכים ישר לכיוון דרום-מזרח.
1.2 – צומת מזלג בו ממשיכים על השביל האמצעי והמרכזי לכיוון האוכף.
1.5 – צומת מזלג בו ממשיכים ישר ובעליה על השביל הלבן.
1.6 – צומת V בו אפשר לנסוע מימין על השביל המשובש או משמאל על השביל החום (והבוצי בחורף).
1.8 – שני השבילים הנ"ל מתחברים שוב יחד, חוצים אוכף ויורדים לכיוון כביש 787 והישוב אעבלין.
2.4 – השביל כביש מתעקל ימינה לכיוון הכביש הראשי.
2.8 – פונים שמאלה מול "פיצוחי שאדי" ומגיעים לכביש הראשי.
נ.צ 8 – כביש 878.
מאפסים מד אוץ
עולים על הכביש בזהירות!!! ופונים שמאלה לכיוון מזרח.
1.6 ק"מ – צומת הכניסה המזרחית של אעבלין כשמשמאל לכביש 787 מגרש כדורגל מגודר.
נ.צ 9 – צומת מזרח אעבלין.
צילום: צוות אתר השטח 4X4
מאפסים מד אוץ
פונים ימינה לכיוון עאבלין.
0.1 ק"מ – צומת V (ימינה לכפר) בו פונים שמאלה לכיוון המוסך (מוסך אחים אדריס).
0.7 – צומת V בו פונים ימינה.
0.8 – השביל פונה ימינה ומטפס על תלולית (מלפנים שטח מגודר).
0.9 – בראש התלולית.
נ.צ. 10 – תלולית עפר.
מאפסים מד אוץ
אפשר לפנות שמאלה ולנוסע עם השביל שבנחל עד נ.צ. 11.
ואפשר לשלב להילוך LOW ולטפס ימינה על התל.
השביל מגיע לצומת T בו פונים שמאלה ונוסעים במורד התל ובמקביל לנחל שמשמאל.
0.5 ק"מ – השביל יורד ונפגש עם השביל לאורך הוואדי בפתחה של מפגש ערוצים רחב.
נ.צ. 11 – פתחה רחבה.
מאפסים מד אוץ
ממשיכים לנסוע במעלה הוואדי לכיוון דרום-מזרח.
0.4 ק"מ – פונים שמאלה בפיצול הערוצים.
0.6 – ממשיכים ישר בכיוון דרום מזרח עד ערוץ הנחל.
1.0 – עץ ענק באמצע הערוץ – נקודה מצוינת לארוחת בוקר בטבע.
1.6 – צומת בלב פתחה גדולה של מפגש ערוצים שמימין ורחוק מחצבה על צלע ההר.
נ.צ. 12 – פתחה גדולה.
מאפסים מד אוץ
ממשיכים שמאלה ומזרחה.
0.3 ק"מ – השביל נכנס בין מטעי זיתים שמימין ומשמאל גדר.
0.7 – צומת V בו פונים ימינה שמשמאל עץ גדול.
1.1 – צומת T.
נ.צ. 13 – צומת T.
מאפסים מד אוץ
פונים ימינה בערוץ הנחל.
0.5 ק"מ – צומת בו ממשיכים ישר ושמאלה.
0.9 – צומת בו ממשיכים ישר לכיוון מטע זיתים.
1.7 – צומת כפול בו ממשיכים על השמאלי שהופך לשביל כבוש לבן.
2.1 – חוצים ואכף ורואים ממול את כפר מנדא.
2.9 – השביל מגיע לכביש 784, בצומת הכניסה לכפר מנדא, ופונה ימינה לצידו.
3.1 – צומת העלייה לכביש 784.
נ.צ. 14 – כביש 784
מאפסים מד אוץ
פונים ימינה על כביש 784 לכיוון צומת יפתחאל.
0.4 ק"מ – מיד בסיום הקו הלבן שעל הכביש, פנייה שמאלה למשתלה.
אם פספסתם את הפנייה אז ב-0.7 ק"מ מפרץ כורכר מצד ימין לכביש בו פונים ימינה, מבצעים פרסה וחוזרים 300 מטרים על כביש 784 לכיוון כפר מנדא עד הפנייה ימינה לשביל ולמשתלה.
נ.צ. 15 – ירידה מהכביש למשתלה
מאפסים מד אוץ
נוסעים על השביל מזרחה לצד המשתלה.
0.5 ק"מ – מאגר מים מגודר משמאל.
0.7 – צומת T בו פונים שמאלה לכיוון כפר מנדא ונוסעים לצד תעלת ביוב מצחינה.
1.4 – השביל הופך להיות כביש אספלט.
1.9 – הכביש מגיע לצומת T בתוך כפר מנדא.
נ.צ. 16 – צומת T במנדא.
מאפסים מד אוץ
פונים ימינה בתוך הכפר.
0.2 ק"מ – מגיעים לכיכר של מרכז הכפר ויוצאים ביציאה השלישית לכיוון צפון - מזרח שמשמאל הצלע התלולה של הר עצמון.
0.8 – הכביש יוצא לשטח הפתוח.
1.2 – הכביש מתעקל שמאלה ואנו ממשיכים ישר לשביל המסומן שחור לצד קו המתח ובצמוד לצלע של ההר.
4.2 – צומת שבילים אדום ושחור.
נ.צ. 17 – צומת אדום - שחור.
מאפסים מד אוץ
ממשיכים ישר וצפונה על השביל המסומן באדום.
0.4 ק"מ – צומת מזלג בו ממשיכים על השביל האמצעי - האדום.
1.7 – צומת שבילים אדום ושחור.
נ.צ. 18 – צומת אדום - שחור.
מאפסים מד אוץ
ממשיכים ישר על השביל האדום.
1.1 ק"מ – מפגש ערוצים בו ממשיכים ימינה על השביל האדום.
1.9 – צומת T בנחל יודפת (וממול הר השאבי).
נ.צ. 19 – צומת T.
צילום: צוות אתר השטח 4X4
מאפסים מד אוץ
פונים שמאלה בעלייה לכיוון האוכף.
0.4 ק"מ – צומת בו משמאל חניון יודפת ותחיל השביל המטפס להר ומימין שולחנות פיקניק.
לאחר הביקור ביודפת פונים ימינה על השביל המסומן באדום והעולה מערבה לכיוון הישוב יודפת.
1.3 – מגיעים לצומת T במפגש שבילים ירוק ואדום.
נ.צ. 20 – צומת T
מאפסים מד אוץ
פונים ימינה לשביל המסומן בירוק.
0.3 ק"מ – צומת T בו פונים שמאלה עם השביל הירוק (ימינה - השער האחורי של יודפת).
1.2 – כביש 7955 כביש הררית משגב.
נ.צ. 21 – כביש 7955.
סוף מסלול
עד כאן כ-34 ק"מ נסיעה
ימינה על קו הרכס לכיוון הררית.
שמאלה יורדים 1.0 ק"מ לצומת יודפת ומשם שמאלה לכיוון חיפה ותל אביב וימינה לכיוון עכו וכרמיאל.
יוסף בן מתיתיהו, שהיה מפקד הגליל לאחר נפילת ציפורי ובזמן המרד הגדול של היהודים ברומאים כתב כי יודפת הוא "המקום הוא משגב חזק לבני הגליל". וכך על כיפה נסתרת בין הר עצמון להר השאבי הוקם ישוב מבוצר עם חומה אשר עמד 47 יום במצור הרומאי של אספסיאנוס. המפקד הרומי, אשר לא הצליח להבקיע את העיר באמצעים הקונבנציונליים, שלח את בנו טיטוס במבצע חשאי לילי, להתגנב לעיר, לטפס על החומה ולחסל את הנצורים העייפים. יודפת הפכה לסמל של גבורה ושמה נזכר מימי יהושע בן נון ועד כתבי ז'בוטינסקי. בתחילת שנות ה-60 הוקם למרגלות התל הישוב הקהילתי יודפת כחלק משרשרת ישובים קהילתיים (הררית ואבטליון ממזרח וקורנית, שכניה ומנוף ממערב) על הרכס הצפוני שמעל בקעת בית נטופה – הוא רכס יודפת.
