נפצעת בתאונה ואינך יודע מי פגע בך? גם לך מגיע פיצוי. בית המשפט העליון קבע, כי אדם שנפגע בתאונה צריך לנסות באורח סביר לברר את זהות הנהג הפוגע, אך עם זאת יש להתחשב בנסיבות הסובייקטיביות של המקרה על מנת לקבוע את זכאותו לפיצוי מקרנית. כך, אם הוכחה סיבה סבירה והגיונית לחוסר יכולתו להצביע על הנהג הפוגע, הכף תיטה לטובת הכרה בזכאות לפיצוי מקרנית.
המבחן המקובל כיום לחבותה של קרנית כלפי נפגעי תאונה, הינו מבחן השקידה הסבירה. לפי מבחן זה, חבותה של קרנית תקום רק אם הנפגע שקד באופן סביר לברר את זהות הנהג הפוגע.

המשנה לנשיאה השופט ריבלין קבע, כי אכן יש הצדקה למבחן השקידה הסבירה, אך יחד עם זאת, נקבע כי השקידה הסבירה תיבחן לאור מצבו הסובייקטיבי של הנפגע בזמן התאונה ולאחריה, ובהתחשב באופייה של תאונת הדרכים כאירוע פתאומי וטראומתי. "נראה לי" כתב השופט "כי יש לבחון את התנהגות הנפגע ואת הסבריו במשקפיים מציאותיות ותוך מתן משקל ראוי למצוקה הסובייקטיבית שבגינה הוא לא השכיל או הצליח לברר את פרטיו של הנהג הפוגע".

כדוגמא למצבים בהם יהיה זכאי הנפגע לפיצוי למרות שאינו יודע את פרטי הנהג הפוגע, הובאו מקרים של תאונת "פגע וברח" כאשר הנפגע ניסה בתקופה שלאחר התאונה לברר את זהות הנהג, מקרים שבהם גיל הנפגע או פגיעתו הפיזית, לא אפשרו לו לברר את הפרטים וכדומה. לעומת זאת, כאשר החליט הנפגע שלא לברר את פרטי הפוגע עקב חוסר נעימות או סברה שהנזק שנגרם אינו רציני, לא יהיה זכאי לפיצוי מקרנית.

לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין