התכנית היתה פשוטה וקיבלה השראה ממסורת ישראל: בסוף השבוע הקרוב יחול חג שמחת תורה אז למה שלא נקים סוכה ברוטשילד ונאסוף 200 אופנוענים להקפות מוקדמות בשדרה?
פשוט, נכון? – אמרנו ועשינו, וכדי להמחיש את הרעיון של התפשטות המחאה ביקשנו מכמה רוכבים להגיע מעורטלים למחצה. נקודת הכינוס נקבעה לשעה 14:30 בחניית אצטדיון בלומפילד. באותה שעה בדיוק התמקם כוח קטן בשד' רוטשילד פינת אלנבי והקים סוכת אבלים (לנוכח הגזירות הנוראות) וריכז חומר הסברתי כמו גם שלטי הפגנה בסגנון: "שטייניץ, בגללך אני רוכב ללא כיסוי", וכדומה.
אך אליה וקוץ בה, רק דבר אחד קטן לא הובא בחשבון: מחאת הרוכבים באמת התפשטה כבר מעל ומעבר לכל התחזיות, ואפילו מעל ומעבר להערכות הזהירות של המארגנים. בשעה בה נקבע הכינוס אכן התייצבו כ-200 רוכבים, אך שעת היציאה נקבעה ל- 15:00 ובחצי שעה הזו זרם נחשול דו גלגלי בלתי מתוכנן והתמקם בשורות שורות שאינן נגמרות. כשכל הכוח קיבל הוראת תזוזה לכיוון שד' רוטשילד הוא כבר היה עצום ורב ומנה קרוב ל-800 כלים על רוכביהם.
איך מכניסים כמות רוכבים כזו לשדרות רוטשילד להקפות? – לא ברור, לא מובן, ולא נשלט בעליל. בתנועת אחר הצהריים התל אביבית נכנסה השדרה השלווה על יושבי בתי הקפה שלה לכאוס מוחלט. אי אפשר, פשוט אי אפשר לדחוס כמות כזו של כלים על שניים לרחוב השקט הזה. תוך כעשרים דקות נחסם עורק התחבורה הזה באופן טוטאלי במאות כלי רכב על שני גלגלים צופרים בעוז.
המשטרה שכיוונה את המחאה איבדה שליטה ופנתה בתחינה לעזרת המארגנים, ואלה נענו לה. תנועת המחאה כוונה לעלות על השדרה עצמה ולפנות את צירי התחבורה אשר משני צידיה. ניסים בנימין שהוביל את הטור נכנס לניידת משטרה עם קסדתו לראשו וכרז במערכת הרמקולים של הניידת הוראות לקהל העצום להתפזר. הוא אמר: "מחאתנו נשמעה ועברה בהצלחה. עתה אנו מודים לכולכם ומבקשים התפזרות שקטה ומסודרת".
הקהל המוחה שהיה עדיין חם ותאב פעולה, כבש את רגשותיו, עלה על האופנועים, והתפזר איש לדרכו מתוך אמונה בשיקול דעתם של המארגנים, וביודעם כי המשך מחאה נאות בוא יבוא, וכי המאבק לא ייתם בטרם יושגו כל מטרותיו.
חיפה – הקפות שניות
באותה שעה בחיפה ציפו מארגני מחאה דומה שהתארגנה לשעה 16:00 בצומת חורב העמוסה ל-100 רוכבים שיגיעו למחות בצורה זהה לתל אביבית: מקצתם בעירום חלקי ומקצתם בחלוקת חומרי הסברה מטעם מטה המאבק. עד מהרה התברר כי גם גוש הרוכבים הצפוני איבד את סבלנותו ובא בהמוניו לומר את דברו: 250 רוכב ורוכבת על גלגליהם, חצים מעורטלים חלקית, החלו לזרום לתוך צומת חורב.
המשטרה ששמרה על קשר עין עם המארגנים הובילה את המחאה בשלוש הקפות מסביב לצומת חורב הצפופה, והקפות אלו ארכו כשעה וחצי, כחצי שעה לכל הקפה. 5 נתיבי תנועה סואנים נפקקו מיידית, רמקולים כרזו את סיסמאות המחאה, חומר הסברה מודפס שנלוו לו סוכריות חולק לנהגים, ו-250 רוכבים הקיפו את הצומת כשחציים לבושים במינימום ביגוד ונושאים על צווארם שלטים המודיעים לעוברי האורח מהו הסכום הזוועתי לו נידון כל אחד מהם לתשלום ביטוח חובה בגין קטנועו הזעיר.
בסביבות השעה 18:00 פקעה סבלנות המשטרה. כוח יס"מ קודר ואלים למראה במדיו האפורים, המתמחה בפיזור מפגינים, כנס למקום ותפס עמדות, מתכונן לפעולה כוחנית. נאמנים להוראות מטה המאבק לקיים פעולות מחאה בלתי אלימות פקדו מארגני האירוע על המוחים לסטות ולהתאסף במגרש חניה צדדי, שם הודו לכל המגיעים ושיחררום לביתם.
ירושלים – עם בגדים
מוקדם יותר בבוקר יום זה נערכה פעולת מחאה בירושלים. בשל אופי אוכלוסיית הבירה ניתנה הוראה בתא המחאה הירושלמי לא להתערטל. בסביבות השעה 7 בבוקר נאספו כ-30 רוכבים במרכז העיר. לא הרבה אחרי כבר הגיע המספר לכ-60 אופנועים וקטנועים, ואז החלה תפיסת חניות הפגנתית לאורכו של רחוב אגרון. חומר הסברה חולק לעוברים ושבים. כשעתיים לאחר מכן, כאשר כבר 100 רוכבים התאספו יחדיו, יצאה השיירה בליווי המשטרתי לסיבוב ברחובות מרכז העיר.
3 אירועים ב-3 ערים
זהו, זה הסיכום היומי שלנו. 3 אירועים בשלושת הערים הגדולות בישראל. עוד יום ארוך עבר עלינו במאבק המתמשך, מאבק שזוכה עתה לחשיפה ולהד הראויים לו. את היום ניתן לסכם בהצלחה ובעמידה ביעדים: אירועים תקשורתיים שדוחפים את המאבק עוד שלב כלפי מעלה בתודעת הציבור. כמובן שעדיין לא הגענו לסוף הדרך ועוד צפוי לנו מאבק ממושך, הן בתקשורת והן במסדרונות הכנסת. אוכלוסיית רוכבי הדו-גלגליים, כבר הוכיחה חד-משמעית את מה שהרגשנו כבר בתחילת המאבק: כלו כל הקיצין. מטה המאבק יפרסם בהקדם את תוכנית המשך הפעילויות. אגרו כוחות – הם ידרשו מאיתנו.
