אחת לשנה מפרסמת רשות המסים סקירה שנתית על ענף הרכב, שכוללת שלל נתונים מרתקים. בענף הרכב הישראלי כבר למדו לקבל את דו"ח זה בחשש לא מוסתר, בשל נטייתו לכבס בפומבי את הכביסה הלא-נקייה של היבואנים.
גם השנה הדו"ח לא חס על היבואנים ומפרסם, בין השאר, נתוני מפורטים על אודות החלק היחסי של מכירות הרכב של המותגים השונים לחברות ליסינג ולציי רכב. מדובר בנתונים שרוב אנשי השיווק בענף היו מעדיפים להצניע. אף אחד לא שש להודות, שרוב מכירות הרכב השנתיות שלו הן מכירות סיטונאות לשוק המוסדי - שמתבצעות בסיוע הנחות נכבדות, רווחיות נמוכה, "חבילות דגמים" ושאר קומבינות - שאין להן שום קשר עם בניית המותג ושיווק הרכב כהלכתו.
ואכן, הנתונים המתייחסים ל-2008 מאירי עיניים. למשל, בחמישייה הראשונה של מותגי הרכב שהובילו את המכירות בישראל בשנה שעברה, המכירות לציים תפסו חלק שנע בין 73% ל-97% מכלל המכירות. גם עמוק לתוך החמישייה השנייה קשה למצוא מותג שמכירותיו ללקוחות פרטיים עלו על 60%.
יוצאת הדופן ברשימה הייתה סוזוקי, שהחזיקה בשנה שעברה באחוז המכירות הגבוה ביותר ללקוחות פרטיים בישראל מבין המותגים העממיים - לא פחות מ-83%. נתון זה מעיד על המעמד יוצא הדופן שכבשה החברה היפנית הקטנה בשוק המקומי. כמעט בלי שיווק פעיל, בלי מוניטין בינלאומי, בלי תדמית ספורטיבית או יוקרתית, ועם קו דגמים חלקי מאוד, הצליחה סוזוקי להשתלב במרכז הקונצנזוס של הלקוחות הפרטיים בישראל. היא השיגה גם דריסת רגל מכובדת בפלח עתיר הסטטוס והלייף סטייל - הג'יפונים העירוניים, בזכות הגרנד ויטארה מהדור האחרון. השנה, לאחר חדירה נאה, זכה הגרנד ויטארה לקבל עדכון מקיף ראשון.
תכליתי ופחות יצירתי
חיצונית קשה להבחין בין הדגם היוצא לדגם המחודש. בעלי עיניים חדות יבחינו בעיצוב שונה מעט של הפגושים והגריל, פנסים מתוחכמים יותר למראה, המראות שונות ועוד כמה פריטים מינוריים. הרכב עדיין נראה מודרני ואפילו אופנתי, והזוויות החדות של המרכב מדגישות פרופורציות מאוזנות היטב, שמצליחות להיראות קשוחות מבלי לאיים.
כמקובל אצל סוזוקי, עיצוב הפנים נוטה לצד התכליתי נטול ההתחכמויות ופחות ליצירתי. עמדת הפיקוד ברורה ויעילה, כמעט ללא צגים דיגיטליים, מתגי הפיקוד המשניים ממוקמים בצורה קלה להבנה, תאי האכסון גדולים ושימושיים והקו הכללי הוא מינימליזם יפני.
מודל 2009 המחודש מצויד בכמה מתגי פיקוד, בעיצוב חדש על ההגה במערכת האקלים, במערכת קול משודרגת, ובשינויים קלים במשענת היד ובדיפוני הדלתות. המרחב מאחור תואם את המקובל בפלח ומעניק מרווח תנועה סביר לשני מבוגרים פלוס ילד. איכות הייצור גבוהה כתמיד ובידוד הרעשים מרגיש טוב יותר מאשר במודל היוצא, אם כי רוב חומרי הדיפון עדיין קשיחים למגע ובחירת הצבעים שלהם מעוררת פיהוק. היינו שמחים לקבל גם מושבים קדמיים עמוקים ומפנקים יותר.
ממשיך את המסורת
אחד השינויים המרכזיים שמביא עמו המודל המחודש הוא מנוע 4 צילינדרים חדש בנפח 2.4 ליטר, בהספק 168 כ"ס; שמחליף את מנוע ה-2 ליטר, ששירת את הוויטארה עד כה. המנוע הוא אחת הנדוניות האחרונות, אותן קיבלה סוזוקי מג'נרל מוטורס בטרם מכרה הענקית המתפוררת את אחזקותיה בחברה. ההבדל בהספק בין המנוע היוצא למנוע החדש אינו דרמטי, אולם המומנט השתפר משמעותית והוא זמין כעת בסיבובי מנוע נמוכים יותר. זה לא המנוע השקט והמעודן ביותר בפלח, במיוחד כאשר הוא משודך לתיבה אוטומטית ותיקה בת 4 מהירויות, אבל כשמתעלמים מהשאון המכני שהוא מפיק במעל-3,500 סל"ד וכשדוחקים בו כהלכה, הוא מספק דחף מכובד, לא מתנגד לצאת לעקיפה בעלייה ארוכה ומשייט ברגיעה יחסית במהירויות של 130 קמ"ש פלוס על כביש מהיר. המנוע גם מגלה חיבה יתרה לצריכת בנזין, אם כי זו אינה תופעה חריגה בפלח זה, שהכלים בו מתאפיינים במשקל לא צנוע ובעיצובים לא אווירודינמיים במיוחד.
באגף הניהוג זוכה הגרנד ויטארה לציון "עובר". כמו רוב הכלים בפלח זה יש לו מתלים ארוכי מהלך, שמציעים שיכוך מתקבל על הדעת על רוב סוגי האספלט, אם כי מפגינים נוקשות וקפיצות על כבישים עירוניים משובשים מהזן הנפוץ. ההגה קל מאוד אך עדיין מספק היזון חוזר סביר, ולמרות מרכז הכובד הגבוה נטיית הגוף מרוסנת בפניות הדוקות ומהירות והנוסעים לא נאלצים למצוא לעצמם אחיזה בידיות הצד.
הייחוד המסורתי של הגרנד ויטארה בפלח שלו הוא יכולת שטח מכובדת מאוד, ושמחנו לגלות שהכלי ממשיך לשמור על המסורת. יש לו מרווח גחון נאה של 20 ס"מ, ולמרות שאין לו מיגון גחון מקורי מבית החרושת הוא מתוכנן בצורה חכמה, שממקמת את רוב המכללים הרגישים במיקום מוגן בתוך השלדה. יש לו זוויות גישה ונטישה רציניות לצורך מעבר על רמפות ואפילו הילוך "כוח" אמיתי - תופעה נדירה בפלח הזה. גילינו, שהוא מסוגל לשמור על מהירויות זחילה בשיפועים אימתניים גם ללא מערכות אלקטרוניות מלאכותיות שמפעילות את הבלמים. הוא גם אוחז בצורה מרשימה בכבישי עפר מהירים וחלקלקים ומשדר חוסן מבני מרשים בקפיצות וזינוקים.
סוזוקי גרנד ויטארה עולה 175 אלף שקל לדגם ההתחלתי ו-186 אלף שקל לדגם המפואר, שכולל עוד כמה קישוטים ואביזרי מותרות. מחיר זה מציב אותו מעל המתחרים הקוריאניים, אבל בתחרות ישירה מול רוב רכבי הכביש-שטח ה"רכים" מתוצרת יפן, שמתומחרים בטווח של אחוזים בודדים למעלה ולמטה. זהו לא הכלי הנוח והמעודן ביותר לכביש והוא מכתיב פשרות בנהיגה נמרצת, אבל הוא אופנתי, מתברך בשמירת ערך יציבה יותר מתוכנית חיסכון ממשלתית, ומי שעבורו "שטח" אינו ערך בלקסיקון הנדל"ן יקבל בחבילה גם יכולת עבירות ושרידות, שלא תותיר אותו מאחור בטיולי שבת לצד רכבי כביש-שטח אמיתיים.
מתחרות - ב-175 אלף שקל פלוס-מינוס, השוק עמוס ברכבי כביש-שטח "רכים". להלן מדגם:
טויוטה ראב 4
הדגם ההתחלתי הוא אחד הלהיטים הוותיקים בשוק זה. כמו הוויטארה גם הראב עבר חידוש מקיף ב-2009, שכולל מנוע 2 ליטר משופר וחסכוני יותר בהספק 158 כ"ס, שמשודך כעת לתיבה אוטומטית רציפה (CVT) עם אפשרות לשליטה ידנית. עיצוב החוץ והפנים עבר עדכונים קלים, אך מוחשיים יותר לעומת הוויטארה, ושדרוג משמעותי בוצע במתלים, בחומרי הדיפון ובבידוד הרעשים. יכולות השטח עדיין מוגבלות.
יונדאי IX35
בספטמבר צפויה יונדאי לחשוף את היורש של "טוסון", שבשנים האחרונות היה הרכב הנמכר ביותר בפלח זה בארץ. הרכב החדש, שיקרא באירופה IX35 יהיה גדול ומרווח יותר מהנוכחי ויהיה לו עיצוב אופנתי ומתוחכם יותר. יהיו לו מנועי טורבו-דיזל מודרניים בהספק של עד 185 כ"ס, ומנוע ה-V6 בנזין הצמא, שהוא להיט מקומי, יפנה את מקומו למנוע 4 צילינדרים חסכוני ונקי יותר.
סובארו פורסטר
מי שמוכן לוותר על תיבה אוטומטית בתמורה להנעה כפולה מקצועית עם הילוך LOW יוכל לרכוש את גרסת ה-2 ליטר של פורסטר, שלמרות עיצוב ה"סטיישן" מפגינה יכולת שטח מכובדת ומרווח גחון טוב. ב-180 אלף שקל אפשר לרכוש את הגרסה האוטומטית עם הנעה כפולה קבועה. שתי הגרסאות מתברכות בנוחות כביש מצוינת, אם כי מנוע ה-2 ליטר נטול הטורבו (150 כ"ס) מעניק את מינימום הביצועים ההכרחי.
