נטל המס המוטל על רכב בישראל הוא מהגבוהים בעולם. יש לו תרומה מכרעת לפגיעה בבטיחות, הוא תורם לזיהום אוויר עקב נזקי הפליטות של רכב מתיישן, מנפח את פרמיות הביטוח, פוגע בתחרות, ומקטין את נגישות שכבות הביניים לרכב חדש.
את כל הדברים הללו, לא אנחנו אמרנו. אלה ציטוטים מדויקים מהמצגת שערכו שר האוצר וראש רשות המסים בשלהי 2005, כשהציגו יוזמה רב שנתית להפחתת מס קנייה על רכב. ארבע שנים חלפו, וכל הנימוקים הללו חלפו כלא היו. פתאום הקטנת המיסוי על רכב חדש אינה חיונית לאינטרסים של המדינה, והיא בטלה בשישים לעומת אינטרס-העל של חליבת רוכשי הרכב לטובת הכנסות המדינה.

בשבוע שעבר אישרה הממשלה להגדיל את מס הקנייה על רכב. האוצר טוען שזו העלאה "סלקטיבית", באמצעות מס סביבתי, ושנעשה אף ניסיון לארוז אותה בעטיפה חברתית על תקן של "מס ג'יפים", שיפגע בעיקר בשכבות החזקות.

זה עלבון לאינטליגנציה. המס החדש נועד לגייס מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה, מה שאי-אפשר לעשות באמצעות התמקדות בפלח שוק היוקרה, שתופס לא יותר מ-4% מהמכירות בשוק. כדי להפוך את ההכנסות למשמעותיות, חייבים להגדיל את המס על כלל השוק – וזה בדיוק מה שמתרחש כרגע.

בשלב ראשון מתבטל השלב האחרון של הפחתת מס הקנייה מהרפורמה של 2005, שתוכנן להיכנס לתוקף בסוף השנה. בשלב השני יועלה מחדש מס הקנייה על כל כלי הרכב החדשים, ובשלב האחרון יזוכו חלק מכלי הרכב, המוגדרים כירוקים, בזיכוי מוגדר.

מה יהיו הקריטריונים? מה יהיה גובה ההטבה? התשובה: כמה שרשות המסים תרצה. המס החדש כה מורכב, שאין סיכוי שמישהו יוכל לפקח עליו. ומה עם הפחתת נטל המס העקיף, שהוא הגבוה ביותר ב-OECD? היא תחכה.