שמונה שנים עברו מאז הממה ימאהה את עולם הקטנועים עם ה-T-MAX הספורטיבי,
שמונה שנים שבהם המתחרים לא יכלו לו. עד שג'ילרה הספורטיבית נמאס, והחליטו
שמה שלא הולך בכוח, ילך ביותר כוח. וכך נולד ה-GP800.
כמה כוח?
הכי הרבה. 75 כ"ס. הכי חזק בעולם הקטנועים, ובפער. זה מנוע אופנוע לכל דבר: V-טווין רוחבי, בו הצילינדר הקדמי שוכב. צמוד למנוע ונפרד מהזרוע האחורית (כמו ה-T-MAX) יושב הגיר הרציף, שמעביר את הכוח לשרשרת ודרכה אל הגלגל האחורי. על הבלימה שני דיסקים בקוטר 300 מ"מ מלפנים ודיסק בקוטר 260 מ"מ מאחור. אלו, יחד עם צמיגים שמנים וגדולים, מזלג בשרני וזרוע אחורית מקומרת מעבירים מסר ברור: "על אמא'שך תשים ארגז – קח אותי לסדום ערד!". דווקא העיצוב עצור למדי. מלבד צמד הדווידקות הקטנות מאחור. ויש כמובן את עניין הגודל. הג'ילרה הוא חתיכת כלי גדול. ארוך גבוה ורחב. 245 ק"ג מספרים כאן על קטנוע ששוקל יותר מרוב האופנועים שאני רוצה להכיר. תא המטען מתחת למושב יספיק לקסדה אחת ועוד ציוד בדוחק. המשקף הקדמי מתכונן חשמלית והמחיר הוא 70,000 שקלים, עם עודף למיכל דלק אחד וחבילת מסטיקים.
צילום: אילן קליין
קטנוע?
מהרגע הראשון ברור שזה לא קטנוע מנהלים. המושב מרווח ומרופד בקשיחות במידה נכונה, אבל מדרס הרגליים כופה על הרגליים תנוחה מעט לא טבעית, ולא מאפשר פשיטת רגליים לפנים. תנוחת הישיבה הזקופה מציבה את הרוכב קרוב לכידון ומעניקה תחושת שליטה טובה. רוכב נמוך יתקשה להגיע לרצפה. למנוע צליל שלא דומה לשום דבר עם חלל לקסדה מתחת למושב. לוי-טווין גרגור בשרני, לא רועש אבל בהחלט מורגש, גם אופי פעימות הכוח גורם לך להבין שקורה מתחת למושב משהו אחר. שונה. אם עיון בדף הנתונים הזכיר את עולם האופנועים, חוויות הרכיבה ממשיכה באותו כיוון. קטנוע בהגדרתו הוא כלי שימושי ידידותי וקל – לא בדיוק הדברים שאפשר להגיד על הג'ילרה. בתוך העיר הוא מרגיש גדול וארוך, במהירות נמוכה הוא מרגיש כבד וכך גם ההיגוי שלו. אפשר לחתוך פקקים ולעוף קדימה ואין מגבלת תמרון אמיתית, אבל בהחלט יש הרגשה שלרוכבים לא מיומנים יידרש פרק הסתגלות קצר.
הגרגור של המנוע יטריף כל בר דעת ואני מפתל את המצערת עד העצר. הוואריאטור מתמהמה קלות ואז משגר את מלוא 75 הסוסים של ה-GP לכביש. הג'ילרה הוא מלך הרמזור, כשהתחרות היחידה היא מצד אופנועים, ורק החזקים שבהם. כוח לא חסר, והכוח להזכירכם משחית. בצירוף עם הפסקול המצוין שלו, מדרדר המנוע הזה לפתיחות גז חוזרות ונשנות כבר בתוך העיר- מתמכר לתאוצה החזקה ונטולת המאמץ. על האספלט העירוני ובמהירויות עירוניות הג'ילרה מרגיש מנותק, לא מתקשר ואף מאיים מדי פעם עם החלקות כוח לא רצוניות, דורש תשומת לב וערנות. גם הבלמים רבי היכולת סבלו מאותה ביקורות. העוצמה והתפעול מהמדרגה הראשונה – הרגש קצת פחות. המתלים מכוילים על הצד הקשיח – סופגים היטב בדרך כלל ומעבירים חבטות על שברים חדים ורצופים.
אופנוע?
על נתיבי איילון עם הפנים לכיוון צפון, ואני חוזר למנוע. הוא מושך המון תשומת לב ובצדק. הכביש פתוח וריק, השעה מוקדמת ואני חונק את המצערת, מנסה לראות מה ה"קטנוע" הזה יכול לתת. 215 קמ"ש על השעון (בפועל 90 קמ"ש כמובן). מהיר לא רק עבור קטנוע, אלא עבור כל כלי רכב שהוא לא אופנוע ספורטיבי או כלי גדול נפח. מיגון הרוח, גם כשהמשקף במצבו העליון, לא ממש יעיל במהירויות הללו. במהירות חוקית וקצת הוא דווקא יעיל. במהירויות שלילה עדיף להשתופף. הקטנוע נשאר יציב ונטוע גם בשיא המהירות והכבדות שהציקה בעיר מקבלת הגיון ומשמעות חדשה. אני כבר בראש הנקרה ומייחל להגיע לחלקים הסלולים היטב של כביש הצפון. שם הוא חושף את האס שבשרוול – היכן שהאחיזה טובה, הפידבק משתפר ואתה נכנס לעולם רכיבה ספורטיבית שזר לרוכבי קטנועים. ההיגוי מדויק ונוסך בטחון, האחיזה על האספלט המשובח אין סופית, נותנת לך לנצל כמו שצריך גם את הבלמים, ופתיחה של הגז פשוט יורה אותך קדימה. כן בקטנוע. גם כאן לא הכול וורוד – בסוג כזה של רכיבה הרוכב צריך לעבוד עם הגוף והגי'לרה לא עוזר לו. אחרי הכל זה בכל זאת קטנוע. תנוחת הרכיבה לא מאפשרת תמיכה נכונה של הגוף בזמן בלימות חזקות, מיקום הרגליים לא מתאים לרכיבה מהסגנון הזה הכידון מרגיש פתאום קרוב מדי. למרות כל אלו, אני מפרגן לעצמי כמה גיחות הלוך ושוב על קטע מוכר, דוחף חזק יותר יותר ויותר והג'ילרה הזה מעניק לי חווית רכיבה ספורטיבית אופנוענית לגמרי.
צילום: אילן קליין
שעטנז
עם מיקום אחורי יותר של הרגליות, כידון מעט רחוק ונמוך יותר ואפשרות לחבוק אותו עם הברכיים, הג'ילרה הזה היה עושה מהפכה. עם השינויים הללו הוא היה נותן חוויה אופנועית ספורטיבית מושלמת בכבישים הנכונים. חוויה אוטומטית. כל המכלולים כבר שם. הוא כבר היה נקרא אופנוע אוטומטי. אבל כנראה שבג'ילרה לא רצו לוותר על השימושיות והנוחות בצורה מוחלטת. גם בלי כל אלו הוא קטנוע שפורץ את גבולות המעטפת. מהיר מאוד, חזק ורב יכולת. הוא מקריב אולי מעט מהנוחות והשימושיות של קטנוע קונבנציונאלי על מזבח הריגוש אבל בהחלט יש בו מהניצוץ הזה שהופך סתם קטנוע לכלי דו-גלגלי נחשק.
נתונים טכניים:
מנוע: וי-טווין, 90 מעלות, קירור מים
נפח: 839.3 סמ"ק
הספק/סל"ד: 75כ"ס/7250
מומנט/סל"ד: 7.7קג"מ/5750
הילוכים: ואריאטור, הינע סופי שרשרת
מתלה קדמי: מזלג 41 מ"מ, 122 מהלך
מתלה אחורי: מונושוק 133 מהלך
צמיגים מלפנים: 120/70 x 16 מאחור : 160/60 x 15
בלמים מלפנים: שני דיסקים 300 מ"מ, מאחור דיסק בודד 280 מ"מ
גובה מושב: 780 מ"מ
צריכת דלק: (מבחן) 14.7 ק"מ/ל'
מחיר: 69,934 שקלים
פורסם בשטח 48 (גיליון דצמבר 2008)
