בחודש נובמבר האחרון עודכנה תקנה 83 א' הקשורה לתנאי הסעת ילדים ברכב. השינוי מחייב מעתה להסיע כל ילד עד לגיל שמונה שנים כאשר הוא רתום בכיסא בטיחות המתאים למבנה גופו ומשקלו. עד לשינוי התקנה זו, חובת החגירה הייתה באמצעות ''התקן ריסון'', ניסוח מעורפל שנתן חופש תימרון לכל נהג ונהג. היו שחגרו ילדים בחגורות הבטיחות הקיימות במכונית, המקפידים יותר רכשו כסאות בטיחות תקניים. אחרים התעלמו מהתקנה ולא חגרו כלל את ילדיהם בשל חוסר מודעות לסכנות הצפויות. חבל שנתונים כמו הנתונים הבאים אינם מובאים לידיעתם של ההורים: עוצמת תאונת התנגשות במהירות 50 קמ''ש זהה לנפילה מקומה רביעית. בתאונה במהירות של 20 קמ''ש הכוחות הפועלים על גוף האדם הם פי שבעה ממשקלו. יש לכם עוד ספקות לגבי נחיצות התקני הבטיחות?
הסיבה המובילה
הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנים 1996-1999 נהרגו בתאונות דרכים 22 ילדים בגילים שבין: אפס לארבע ו-132 ילדים נפצעו קשה. בגילאי 15-14 נהרגו 36 ילדים ו-326 נפצעו קשה.
בתחילת שנות ה-2000, כתוצאה מהגברת המודעות לסכנות וישום החוק המחייב חגירת נוסעים במושב האחורי, החלה מגמת ירידה במספר הנפגעים. בשנים 2000 ועד 2003 נהרגו 21 ילדים בגילאים שבין אפס לארבע ו-96 ילדים נפצעו קשה. בשכבות הגיל 5-14 נהרגו 33 ילדים ונפצעו קשה 248.
חשוב לציין כי מבין הילדים שנהרגו או נפגעו באופן חמור 41 אחוז לא היו חגורים כלל. מעל מחצית מהנוהגים ברכב לא הקפידו לרתום את ילדיהם בזמן נסיעה באותם השנים.
המחקרים מוכיחים
המחקרים טוענים כי יעילותם של מושבי הבטיחות מוכחת בכל שכבות הגיל ובתנאי שיעשה בהם שימוש נכון. המושבים לתינוקות, מפחיתים בשיעור של 71-92 אחוז את שיעור התמותה והפגיעה של תינוקות המוסעים נגד כיוון הנסיעה. בישיבה נגד כיוון הנסיעה התינוק נתמך באמצעות משענת הכיסא וגופו וראשו יציבים בעת בלימה ועצירת פתאום.
מושבי הבטיחות, מפחיתים ב-54-60 אחוז את שעורי התמותה והפגיעה של פעוטות המוסעים עם כיוון הנסיעה ומונעים ב-59 אחוז את שיעורי התמותה והפגיעה של ילדים גדולים היושבים בבוסטר, המונע את פגיעתם בצוואר מחגורת הבטיחות וכן עוגן אותם ביעילות באזור המותניים.
מחקר מקיף בנושא לשימוש בהתקני ריסון ולרמת יידע ועמדות של ההורים בנושא, נערך בשנת 2002 על ידי ארגון בטרם. המחקר כלל מדגם של 1,400 ילדים עד גיל 15 המוסעים ברכב בכל ימות השבוע ברחבי הארץ בתחומים עירוניים ובין עירונים. נמצא שקבוצת הסיכון העיקרית היא ילדים בגיל 5-9 שנים. בקבוצה זו 83 אחוז מהילדים אינם מרוסנים כלל או אינם מרוסנים נכון. עוד נמצא כי בנסיעה עירונית ישנה נטייה שלא להשתמש בהתקני ריסון. בנסיעה בינעירונית יש נטייה להשתמש יותר בהתקני ריסון אך השימוש בהם לא תמיד נכון.
החוקרים מצאו כי רק 45 אחוז מהילדים היו חגורים כהלכה. 30 אחוז נחגרו שלא כהלכה ומתוכם 57 אחוז היו ילדים בגיל 5-9 שנים. 25 אחוז לא נחגרו כלל מתוכם 29 אחוז היו תינוקות, (19 אחוז בגיל 1-4 שנים).
רמת הידע של ההורים בנושא נמדדה והממצאים הוכיחו על חוסר ידע בנושא. 30 אחוז מהנשאלים טענו כי יש להושיב תינוקות עד גיל שנה עם כיוון הנסיעה. לגבי המיקום הבטוח למושב הבטיחות לתינוק התשובה הרווחת היתה כי המושב הקדמי לצד הנהג עדיף למרות שמותקנת כרית אויר ממול. לסוגיית מושב ההגבהה (בוסטר) המיועד לילדים מגיל ארבע ומעלה מחצית מההורים כלל לא מודעים לחשיבות השימוש בהתקן זה.
ממצאי הסקר הביאו את עמותת ''בטרם'' ליזום תיקון לחוק. הם יזמו את שינוי החוק ועתה הם פועלים ליישומו. בטרם הוא ארגון ששם לעצמו למטרה למנוע מותם של ילדים חסרי יכולת להגן על עצמם מהסכנות הצפויות. פעילות הארגון מאופיינת בקביעת מטרות ויעדים ומאבקים שמן הראוי שהיו נעשים על ידי הרשויות שבאחריותם לטפל בעניינים אילו.
עיקרי הנוסח החדש של תקנה 83 א' בעניין חובת רתימת ילדים ברכב הנם כלהלן:
אסור להסיע במושבי רכב מנועי משנת ייצור 1983 ואילך למעט: אוטובוס מונית ואופנוע, ילדים מגיל לידתם ועד גיל שמונה שנים אלא אם כן הם יושבים בכיסא בטיחות המתאים לגילו ומשקלו.
ילד עד גיל שנה ישב בכיסא בטיחות כאשר גבו מופנה נגד כיוון הנסיעה.
ילד עד גיל שלוש שנים ישב רתום בכיסא בטיחות המותאם למבנה גופו ולמשקלו.
ילד מגיל שלוש שנים ועד שמונה שנים יישב במושב בטיחות או מושב מגביה (בוסטר).
חל איסור להושיב ילד במושב מולו מותקנת כרית אויר. אלא אם ניתן לבטל את פעולתה.
ישיבה נכונה
אין עוררים לחשיבות התקנה החדשה שלבטח תמנע הרג ופגיעות בקרב הילדים. עם זאת חשוב לזכור כי לשם יישום מלא של חובת החגירה יש לקחת בחשבון מספר נושאים עמם צריכים להתמודד ולתת להם פתרונות.
הנושא הראשון הוא קטיעת קשר העין בין הנהג והתינוק. הושבת תינוק במושב האחורי נגד כיוון נסיעה תגביל בפועל את הקשר בין הנוהג ברכב והתינוק. מה שיגביל מתן סיוע לתינוק בעת הצורך אם הנוהג לבדו ברכב. כגון: הכנסת מוצץ או בקבוק שתייה. חוסר קשר עין ביניהם עלול לגרום לכך שהנוהג יסיט את מבטו מהכביש תוך לקיחת סיכונים. בעיה אחרת היא דרך העגינה של מושב תינוק נגד כיוון הנסיעה מה שמחייב רכישת מושב בטיחות מתאים ומיומנות רתום מתאימה.
קיימת בעיה פונקציונלית המתבטאת באפשרות להכנסת שלושה מושבים במושב אחורי בשל מידות הרוחב של המושב האחורי במכונית משפחתית ממוצעת. יש קושי להכניס שלוש כסאות בטיחות לספסל האחורי מה שכמובן מחייב רכישה של כסאות צרים במידתם. התקנה נכונה תחייב משפחות רבות לרכוש כסאות לכל רכב משפחתי. כדאי להזכיר כי במכוניות בהם יש התקני איזו פיקס רצוי להשתמש בהתקנים המקוריים מטעם יצרן הרכב ולרכוש כסאות מתאימים אשר עגינתם יעילה ובטוחה ביותר. ההתקנים קיימים ברכבים חדישים.
זה מביא כמובן לעיון בהבט הכלכלי. מחירי כסאות הבטיחות נעים מ-300 ועד 800 ש''ח. לא זול במיוחד ומן הראוי לתת את הדעת על כך ולהפחית את המיסים על מוצר בטיחותי זה.
ולבסוף רמת האכיפה המשטרתית. אם שימוש בכיסאות בטיחות מפחית את שיעור התמותה והפציעה בקרב הילדים בכ-70 אחוז חשוב שמשטרת ישראל תמקד מעתה את פעילותה בכל הקשור ליישום החוק גם על חשבון צמצום פעילות בתחומים אחרים כמו מהירות.
מדריך בטוח להסעת ילדים
רכישת מושב בטיחות - יש לבדוק כי למושב הבטיחות יש תקן אירופאי-אמריקאי-ישראלי. התקן הישראלי (מספרו 1107) והוא מתאים לתקן האירופאי R44/03 או לתקן האמריקאי F.M.V.S.S.213 (שני התקנים זהים). מושב בעל תו תקן יסומן בסימן קריא ויכלול את הפרטים הבאים: שם היצרן ומענו, ארץ הייצור, שיטת שיחרור אבזם הסגירה, שנת הייצור. מושב תקני יצוייד בהוראות שימוש ובהנחיות גיל ומשקל רצויות.
יש לרכוש מושב המתאים לגילו ולמשקלו של הילד. עם רכבכם מצוייד בהתקני איזופיקס ראוי לרכוש מושב מתאים.
הוראות שימוש במושב בטיחות – יש להקפיד להשתמש במושב במהלך כל נסיעה ולו לטווח קצר.
התקנה נכונה – יש להתקין המושב לפי הנחיות היצרן מיקום הישיבה של תינוק או ילד עדיף תמיד במושה האחורי. יש לעגן את המושב ברכב כך שלא ניתן יהיה להזיזו יותר מ2.5- ס''מ. חגורות הבטיחות של הכיסא יהיו צמודות לגוף הילד.
מושבי בטיחות לתינוקות עד גיל שנה – תינוק עד גיל שנה יש להסיע במושב בטיחות מתאים כאשר גופו מופנה נגד כיוון הנסיעה. ברכב בו מותקנת כרית אויר אין להושיב תינוק במושב קדמי לצד הנהג אלא אם ניתן לבטלה. תנוחת הישיבה צריכה להיות בזוית של 45 מעלות בין ישיבה לשכיבה.
מושבי בטיחות לילדים מגיל שנה ועד ארבע – יש להושיב את הילד במושב מתאים בכוון הנסיעה. גב המושב צריך להיות גבוה מגובה ראשו של הילד.
מושב מגביה ''בוסטר'' לילדים מעל גיל ארבע – מיקום המושב צריך להיות בצדדים בהם יש חגורת אגן וחגורת כתף. יש להקפיד כי חגורת האגן תמוקם על עצמות האגן ואילו חגורת הכתף לא תבוא במגע עם הצוואר. יש לכוון את משענת הראש של המושב האחורי לגובה האוזניים של הילד.
מומלץ להושיב ילד במושב בטיחות עם ריסון מלא עד 18 ק''ג, זה קורה בגיל ארבע או חמש לערך. לאחר מכן יש להעבירו לבוסטר. הבוסטר מיועד לילדים שמגיעים לגובה של כ145- ס''מ, זה קורה בערך בגיל 8-10. יש לקנות בוסטר המתאים לתקן האירופאי R44/03 או לתקן האמריקאי F.M.V.S.S.213 (שני התקנים זהים).
מתוך גיליון 15 של "תחבורה ובטיחות"
