המשפחתית/קומפקטית של מאזדה לא דורשת שום הצגה. מאז 2003 (שנת הדגם 2004) היא מציפה את כבישי ארצנו בהמוניה כאשר מדובר בדגם המצליח ביותר של
מאזדה מעולם שהפתיע גם את היצרנית בהצלחתו (ומעניין עד כמה לישראל היה חלק בעניין). עד כדי כך הצליחה המכונית, שב-2005 החליטה החברה להגדיל את כושר הייצור בגלל שלא עמדה בביקוש (עד מתיחת הפנים מכרה מאזדה כ-920 אלף יחידות).
כאמור,
מאזדה3 עברה מתיחת פנים ב-2006 (מודל 07' אצלנו). לא מדובר בשינוי דרסטי, אך נוספו לא-מעט אופציות אבזור חדשות ומעניינות (לדוגמא: דיסק קשיח בנפח GB20 לאחסון מוזיקה ישירות בסטריאו), שרובן לא הגיעו לארץ הליסינג. ישנם הבדלים קלים מאוד-מאוד (חובבי "איפה אפי?" ייהנו) בפגוש הקדמי, ובעוד כמה מקומות איזוטריים. בפנים תמצאו תאורת לוח מחוונים חדשה ומרשימה בצבעי סגול-אדום, וחומרים באיכות משופרת.
ברוכה המתוחה
מאזדה3 הגיעה בגרסת Comfort. חישוקי "16 מגיעים הפעם כסטנדרט ורק חיישני החניה (1,300 שקלים) הם תוספת בתשלום. אם מתעלמים לרגע מהעובדה שהתרגלנו לראות אותה בכל רמזור, נזכרים שבהחלט מדובר ברכב נאה, מעוצב ומודרני. תא הנוסעים של מאזדה3 שחור, עם נגיעות של צבע שחור, ותוספות שחורות באזור הריפודים והקונסולה המרכזית. בקיצור, קודר. החומרים מרגישים מעט פשוטים למגע אך העיצוב מושך, גם אם מצועצע מדי לטעמנו הקולקטיבי. יש רדיו-דיסק מקורי עם שליטה מההגה ובקרת אקלים, אך התפעול של שניהם מאוד לא אינטואיטיבי (הכפתורים הראשיים נמצאים בצד שמאל, הרחוק מהנהג, ואין בידול מספיק בין הפקדים השונים והרבים במספר). מאזדה3 נמכרת עם שש כריות אוויר כסטנדרט (החל ממודל 07'), אך אינה מצוידת בבקרת יציבות וקיבלה ציון של 4 כוכבים בלבד במבחן הריסוק האירופאי.
נוחות – מתלים ומושבים
למאזדה3 מושבים קדמיים נוחים באופן סביר בלבד, הסובלים מבסיס מעט קצר ונוקשות מובנית. ההגה מתכוונן לכל הכיוונים וקל למצוא תנוחת נהיגה נוחה, אולם ברכם הימנית של נהגים גבוהים עלולה לבדוק באופן אישי את קשיחותה של הקונסולה המרכזית. המושב האחורי סובל ממרווח ראש בעייתי ומבסיס קצר מדי.
נוחות הנסיעה היא על הצד הקשיח, כאשר שיבושים קטנים עוד נספגים היטב, אבל מהמורות מכובדות גורמות לטלטולים מוגזמים, וככל שעולה המהירות החוסר בנוחות מתגבר. בנוסף, משמיעה ה-3 בין החבטות קולות זום-זום מיותרים מהקונסולה המרכזית.
על המנוע, הגיר ומה שביניהם
מנוע ה-1.6 ל' במאזדה3 לא עבר שינויים כלשהם – הוא מספק 105 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-14.8 קג"מ ב-4,000 סל"ד. לא הרבה, אך כאשר אל המנוע משודכת תיבת הילוכים יעילה וזריזה (עם מצב ידני המעניק עצמאות מלאה), זה בהחלט מספק. מאזדה3 מציעה ביצועים טובים למדי למרות נחיתות בהספק מול חלק מהמתחרות. אך יש גם טרוניות: בסל"ד נמוך חסר כוח-זמין והמנוע מתעורר רק קרוב לשיא המומנט (4,000 סל"ד), שם נוסף להתגברות העוצמה גם שאון רם ומחוספס. מאזדה אומנם מדברים על NVH משופר בדגם המתוח, אך קשה להרגיש בזה. גם הרוח והצמיגים משמיעים קולם רוב הזמן.
דינאמיות ותחושות
מאזדה טוענת כי כיול המתלים של ה-3 שופר במתיחת הפנים במטרה להפחית תת היגוי ולשפר את היציבות בשינוי כיוון (כגון החלפת נתיבים) במהירות גבוהה. בפועל ההבדל לא ממש מורגש, אך זה לא משנה - מאזדה3 עדיין שומרת על מעמדה כמכונית המהנה בקבוצה. זה מתחיל בהגה הידראולי ישן וטוב (העדיף על זה האלקטרו-הידראולי בגרסת ה-2.0 ל'), פעולתו מדויקת, המשקל טוב, יש היזון חוזר ואפילו חיוך בנהיגה בפיתולים. הצמיגים המגודלים של גרסה זו, 205/55-16, מספקים אחיזה טובה, אך אם תרצו ה-3 תשמח לשתף פעולה עם משובות נעורים ומשחקי היגוי יתר. מיידיות הכניסה לפניה (ה-Turn in) מצוינת, התגובות להעברות משקל חדות ומרוסנות היטב ונראה שהשלדה יכולה להתמודד עם עדר סוסים נוסף אפילו בכיול הנוכחי.
צילום: תומר פדר
איך נסכם?
ראשית, עבור אלו מכם שאינם מנהלי ציי-רכב או עובדי היי-טק ודומיהם, נמליץ על גרסת ה-2.0 ל', שמוצעת בהפרש של פחות מ-10% יותר מגרסת ה-1.6 ל' המאובזרת. התמורה גבוהה משמעותית – הן בצד הביצועים, הן בצד האבזור והן בצד הבטיחותי (תוספת בקרת יציבות).
אם הנאה מנהיגה היא בראש מעייניכם (ולא אכפת לכם להיות כמו כולם), מאזדה3 היא בחירה טובה מאוד. ההגה נהדר, שילוב המנוע-גיר זריז והיכולת הדינאמית טובה. בנוסף, מוניטין האמינות שה-3 צברה עד כה מצוין.
בצד השלילי נציין את רמת הבטיחות הפחות גבוהה מחלק מהמתחרות (הנהנות מחמישה כוכבי NCAP ובקרת יציבות גם בדגם הבסיס), נוחות נסיעה בעייתית ובידוד רעשים חסר.
