לאט לאט נוצר אגף וירטואלי חדש ומעניין בעולם הרכב: בניית מכוניות דמיוניות בתוכנות תלת-ממד (3D). ולא, לא מדובר בעיבוד 'פוטושופ' (תוכנה גראפית לעיבודי תמונה) שהרבה נותר לדמיון ויכולות התוכנה הדו-ממדית הם הגבול, אלא בעבודות הרציניות יותר, הנבנות באמצעות התוכנות היותר מתקדמות והמאפשרות ליצור הדמיות מציאותיות ביותר, ולא רק ויזואלית. התוכנות המתקדמות דנן ''יודעות'' לשתול מנועים בקנה-מידה אמיתי בתוך שלדות ומרכבים מעשיים, יודעות לשלב מערכות הינע, גלגלים ועוד מכלולים שונים בקנה-מידה אמיתי במכונית הוירטואלית. בשורה התחתונה: כיום עיבודי המחשב הרציניים והמקצועיים מהווים תצוגה וירטואלית למכונית שניתן לייצרה – לפחות תיאורטית – כפי שהיא מוצגת.אמני 3D רבים זוכים ליותר ויותר חשיפה בבלוגים ואתרי רכב למיניהם ויצירותיהם זוכות להתייחסות ההולכת ונעשית רצינית. ויש בכך מן ההגיון: אם ליצירה שלהם בסיס מציאותי, היוצר מגלה הבנה מעמיקה במה שהוא עושה והחשיפה ליצירותיו אדירה, מיידית ורחבה – הרי שיש כאן עולם וירטואלי שכבר קשה להתעלם ממנו. אמנם, יצרני הרכב טרם מושפעים עמוקות מיצירות 3D ברשת, אבל ניתן להעריך שגם הם רואים את הרעיונות השונים – ובעיקר – את הפידבקים של הקהל.
אחד השמות היותר מוכרים בתחום הוא לוקה סרפיני האיטלקי. יצירתו המופיעה כאן הרוויחה את זמן התהילה שלה בזכות ולא בחסד: היא פשוט יפהפייה... ה''פרארי קונספט 2008'' שלו היא ראייתו וחזונו לכיצד צריכה להראות מחליפתה העתידית של הפרארי F430 והיא מתיימרת להתבסס עליה, לפחות ברמת התוכנה ו''הבסיס'' המכאני שלה. סרפיני ביקש להבדיל את הדגם העתידי מהליין המוכר של פרארי אך עדיין לאפשר זיהוי מיידי של הגן המאפיין את יצרנית האקזוטיקה האיטלקייה. הוא ביקש לשלב בקונספט אלמנטים 'פראריים-קלאסיים' כפי שבאו לידי ביטוי לאורך השנים בדגמי היצרן השונים, בהם הסבכה הקדמית הענקית המזכירה דגמי מרוץ של פרארי משנות ה-50' וה-60', חיפויי הגלגלים הבולטים, החמוקיים האחוריים, הפנס העגול מאחור (288GTO, 308) ועוד.
ומה עם מחליפת ה-F430 האמיתית? בינתיים לא ידוע אודותיה דבר. בפרארי עדיין חוגגים את לידת הנסיכה החדשה – הקליפורניה – ונראה כי לעת עתה אינם טרודים במחליפה המיועדת. לוקה סרפיני עצמו מתעתד לבנות מודל בקנה-מידה של 1:4 של ה''פרארי קונספט 2008'' על-מנת להציגו בתערוכת עיצוב חשובה בטורינו, איטליה.
אנחנו, כמו רבים וטובים אחרים, יכולים רק להינות מיצירותיו הוירטואליות של סרפיני ולחלום שאולי יום אחד נראה משהו דומה גם במציאות. לחלום, בינתיים, זה בחינם.