הכתבה המלאה הופיעה במקור בגיליון 248 - אוקטובר 2006
מתיחת הפנים של סוף החיים, היא בדרך כלל ניסיון אחרון (ולעיתים נואש) להעניק דחיפת מכירות אחרונה לדגם וותיק טרם ההחלפה. השינויים לרוב מינוריים ואינם מצליחים לשנות את הזדקנותו של העיצוב, אבל במקרה של וולוו S60 (אולי משום שהקו העיצובי של החברה לא שונה מאז 98'), הספיקה הזרקת בוטוקס קלה כדי לשמרה רעננה כביום היוולדה. הוסיפו לזה מנוע חדש לגרסת הבסיס - ממנו הספקנו להתרשם בדור הקודם של ה-S80 ונראה שיש כאן הצעה מעניינת.
היסטוריה שוודית
הולוו S60, המיוצרת בבלגיה, נמצאת אתנו מאז שנת 00' והוצעה עד כה עם ארבע יחידות כוח. בפסגת ההיצע ניצב מנוע ה-2.5 ל' טורבו של גרסת ה-R (לו 300 כ"ס) ואחריו, בסדר יורד, מוצבה גרסה מוחלשת שלו ב-T5 (עם 260 כ"ס) ומנוע 2.4 ל' אטמוספרי בשני הספקים: 170 ו-140 כ"ס. עתה, מוחלפות שתי הגרסאות של מנוע ה-2.4 ל' במנוע 2.0 ל' טורבו (180 כ"ס), במקביל למתיחת פנים קלילה. זו כוללת פנסים שקופים מלפנים, פריט חובה בכל מתיחת פנים (אם כי כאן הם בהחלט הרגישו נחוצים) וכמובן פנסי איתות הממוקמים על המראה, פריט יקר במיוחד אם אתם גרים בגוש דן. עוד יצוין, כי לקראת 2007 עברה המשפחתית הגדולה עדכון עיצובי קליל נוסף.

חדר לדוגמא
אנחנו אוהבים את תאי הנוסעים של וולוו, והS60 איננה יוצאת דופן בנושא. ראשית, בזכות איכות ההרכבה הגבוהה, שתרמה לכך שבמהלך המבחן לא נשמע ולו ציוץ שוודי (או בלגי) בודד מתא הנוסעים. שנית, בגלל עיצוב הפנים הפשוט והיעיל (במובן החיובי) שמצליח לחמוק ממלכודת ה-I-Drive ודומיו ומציע הנדסת אנוש לדוגמא - אינטואיטיבית ונוחה. צבעי האפור והשחור נותנים תחושה מכובדת ונעימה, אם כי לא היינו מתנגדים למעט יותר אווריריות. המושבים הקדמיים אף הם במסורת וולוו, נוחים מאוד ומרווחים, גם לגבוהים (למרות גג השמש), אך חסרי תמיכה צדית כלשהי.
מעבר למושב האחורי מגיש את החשבון של העיצוב הזורם עם מרווח ראש בעייתי, מרווח הברכיים לוקה בחסר ובנוסף - בסיס מושב נמוך וקצר. בעלי מידות מתחת לממוצע ימצאו את המושבים מעט יותר מזמינים ויתפנו ליהנות ממיזוג האוויר המצוין בעל פתחים לנוסעים מאחור הממוקמים על קורה B.
בצד החובה נציין כי תצוגת הרדיו לא נראית באור יום, הראות החוצה נפגמת בגלל קורה A מגודלת והכניסה לתא הנוסעים לא נוחה בגלל סף נמוך יחסית. בצד הזכות נרשם כי הגרסה הבסיסית מאובזרת למדי – ריפודי עור, מושב נהג חשמלי, גג שמש, בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט ועוד. ציון הריסוק ב-NCAP עומד על ארבעה כוכבים ובאותו נושא נציין שמסעד היד במושב האחורי הופך למושב "בוסטר" אינטגרלי ונוח.

השבלול השוודי
לשוודים יש חיבה למנועי טורבו. רובם הגדול של המנועים של סאאב מוגדשים וגם וולוו מציעה, בכל דגמי המכוניות שלה, מנועים מוגדשים במבחר הספקים וגדלים. המנוע בגרסה שלנו, בנפח 2.0 ל', מספק 180 כ"ס ב-5500 סל"ד ו-24.5 קג"מ הזמינים ב1850 סל"ד נמוכים למדי - נתונים המבטיחים עקומת כוח שטוחה וכוח זמין בטורים נמוכים ובינוניים. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת חמישה יחסי העברה, בעלת תחכום של כלבת בוקסר ממוצעת (תאמינו לי, יש לי אחת במשפחה - חכמה היא לא), ללא טיפטרוניק או מסילה משוננת שתקל על תפעול ידני.
ביציאה מהמקום, גם כאשר הדוושה נלחצת לרצפה, התאוצה מהוססת עד שהטורבו נכנס לפעולה. מעבר לכך, המנוע מרגיש לינארי מאוד (כמעט כמו מנוע אטמוספרי גדול נפח), ללא השהיות או מחסור בכוח זמין. תאוצות הביניים זריזות מאוד, במיוחד במהירויות הנסיעה המקובלות, בין השאר הודות ליחסי העברה קצרים יחסית. המנוע מטפס בזריזות לטורים גבוהים שם מורגשת יכולת נשימה טובה, אפילו מעבר לסל"ד ההספק המרבי. התוצאות השליליות הן שבכל האצה חזקה מורגשת לחימת הגה מעט מוגזמת ושהמנוע מייצר צליל מעט מוזר - "כמו ווידאומט" לפי ניצן אביבי.
אך עיקר הבעיה מתרכזת בתיבת ההילוכים. וזה לא חוסר התחכום אלא הביצוע האיטי וההססני שפוגם ביחידת הכוח. לתיבה לוקח יותר מדי זמן להוריד הילוך בדרישה לקיקדאון והיא מתקשה להחליט אם להוריד הילוך אחד או שניים. עם זאת, ברוב המקרים העברות ההילוכים חלקות - גם תחת עומס - ורק לעיתים רחוקות הורגשה חבטה מהתיבה. עוד נציין, כי במהלך נסיעת המבחן עמדה צריכת הדלק על כ-8.5 ק"מ לליטר. נתון נאה, אם כי הנסיעה כללה לא מעט קטעי שיוט נינוחים.

איקאה בדרכים
הוולוו S60 פשוט לא מסתדרת עם שברי הכבישים המקומיים, והיא מעבירה לתא הנוסעים את כל המתרחש מתחת לגלגליה. היא זזה הרבה על מתליה, מתרסקת כאשר היא נאלצת להתמודד עם מהמורות חדות שפה ומתנדנדת בגלישת גלי אספלט. בניגוד חד, איכות הבידוד מעולה ובשיוט ב100 קמ"ש (2200 סל"ד) המנוע חרישי לחלוטין ובאמצעות זיגוג כפול בארבעת החלונות, נשמר השקט גם מרעשי רוח. אבל בדומה למצב בחדר הכתבים, כששניים שותקים השלישי רועש - וכאן השקט היחסי מדגיש את שאון הכביש הבולט.

כשכבר הגענו לכבישים המפותלים, דווקא הופתענו לטובה. הוולוו S60 אומנם אף פעם לא הצטיינה בדינאמיות מעוררת, אך היכולת קיימת. באופן לא מפתיע, ההתנהגות בטוחה, עם המון אחיזה וכיול מוטה תת היגוי, כאשר בקרת יציבות הבלתי מתנתקת תשמור עליכם אם הצלחתם במאמץ רב (או טיפשות קולוסאלית) לגרום לרכב לצאת מדרך הישר, לדרך על הצד. עם זאת, לא זה מה שמעקר את ההנאה מהנהיגה, כי אם תיבת ההילוכים האיטית ובעיקר ההגה. האחרון חסר תקשורת לחלוטין ומערער את תחושת הביטחון של הנהג. בנהיגה בעיר הוא מרגיש מעט כבד מדי ואילו מחוץ לעיר הוא קל מדי, בעל שטח מת קטן במרכז שאחריו תגובת חדה. לחיוב יש לציין את הבלמים, שלא דעכו גם בשימוש אגרסיבי וסיפקו גם תחושת טובה בדוושה.

קטלוג 2007
"וולוו, כבר מזמן לא מדובר רק במכונית" אומר הסלוגן המפורסם של החברה, וכאשר מוצמד ל-S60 הבסיסית תג מחיר של 280 אלף ש"ח, גם הלקוח מצפה לקבל יותר ממכונית. אולם קודם כל, לפני הערך המוסף שמביא איתו הסמל, חשוב שהמכונית שהוא מקבל תהיה נוחה, מרווחת ועם היגוי משרה ביטחון (ועדיף שגם תצויד בתיבת הילוכים מתקדמת). בכל הסעיפים האלו מקבלת הוולוו ציון לא מספק וכאשר המחיר מציב אותה מול מתחרות רעננות כדוגמת הלקסוס IS250, היא מתקשה להישאר תחרותית.

* המחירים בכתבה נכונים לעת פרסומה במקור