בסוף נכנעתי ואמרתי שהיא שלי. פשוט לא היה לי כוח להסביר שוב את הנסיבות. בדרך כלל, כשאני נוהג במכוניות מבחן חדשות (יקרות כזולות, אגב), אני עונה לשואלים שהיא לא שלי ובזה מסתכמת השיחה. אבל הוולוו האדומה – בשילוב עם גג שהופשל במהלך רוב ימי המבחן – יצרה כל כך הרבה התעניינויות, שאלות ותגובות, עד כי בסוף התייאשתי והפסקתי לענות את ה"תודה – אבל היא לא שלי" הרגיל.
הפעם, "מברוק על האוטו, אחי" זכה פשוט לתודה והנהון. על השאלה "כמה עלה לך האוטו?" עניתי "לא יודע, אבא קנה לי" או "זה האוטו של אחותי. נראה לך שהייתי קונה אותה באדום?", ואילו על השאלה הנפוצה ביותר – "רוצה להחליף ראש בראש?" – שלרוב הופנתה מצעירים משועשעים במכוניות שעולות כמו מכוניתי הפרטית (קרי, כמעט כלום), פשוט עניתי "עזוב, יקר לי לבטח את האוטו שלך". אולם הדבר היחיד שהיה משותף לכל השואלים, באופן די נדיר, היתה הגישה החיובית – לא עניין טריוויאלי במכוניות שמחירן מתקרב ל-450 אלף ש''ח.
הדור השני של הוולוו C70 הוצג בשנת 05' ומבוסס הפעם על פלטפורמת ה-S40 המשפחתית (בניגוד לדור הקודם שהיה מבוסס על ה-S70 הגדולה). הפעם וולוו בחרה בצורת הקופה-קבריולה הנפוצה על פני דגם אחד עם גג קשיח ודגם אחד עם גג רך, כמו שהוצע בדגם הראשון של ה-C70 (שגרסת הקופה שלו הגיעה גם אלינו). היצע המנועים העולמי כולל שני מנועי דיזל, 2.0 ל' 136 כ"ס ו-2.4 ל' 180 כ"ס, ובנוסף מוצעים שלושה מנוע בנזין, 2.4 ל' בשתי גרסאות הספק (140 ו-170 כ"ס) ו-T5 2.5 ל' מוגדש המספק 220 כ"ס. בארץ מוצעים רק שני מנועי הבנזין החזקים, כאשר רכב המבחן צויד בגרסה הבכירה והמוגדשת.

ה-C70 היא מכונית הרמונית ועדינת קווים. מאחור תמצאו יחידות תאורה מגודלות מהן נמתח קו עיצובי הממשיך עד לפנסים הקדמיים. מהצד ומאחור מתקבלת צדודית מודרנית וזורמת גם כאשר הגג פתוח וגם כאשר הוא סגור, אך הרושם משתנה (כמו כוונת המעצב) מקבריולה קלאסית-נינוחה לקופה חדת-כוונות (והאפשרות לפתוח את חלונות הצד נטולי קורה B רק מחזקת את הרושם). דווקא מלפנים, היכן שבולט אותו חרטום משפחתי מובחן ונאה, קשה לבדל אותה משאר בנות המשפחה – וחבל. נגיעה יותר דינאמית בחזית פשוט מתבקשת.

גם תא הנוסעים אינו שונה מזה של שאר אחיותיה – מעוצב, שימושי, נוח ופשוט. אין כאן שום דבר חדש שלא ראינו קודם בתוצרת החברה (וב-S40 בפרט), מה שגם אומר שהחומרים וההרכבה טובים. גרסת המבחן צוידה במושבי עור מחושמלים עם זיכרונות (לשני המושבים), ואלו מסייעים ליצור מרווח מצוין מלפנים, גם כאשר הגג סגור ואת מושב הנהג מאכלס נהג גבוה במיוחד. במושב מאחור (המפוצל לשניים) מרווח הראש כבר מעט חסר לגבוהים (וגם הראות החוצה אינה מבריקה) אך בהחלט מדובר במרחב נאה יחסית למקובל בז'אנר וגם מבוגרים יוכלו להתמקם שם בנוחות יחסית, למעט הכניסה למושב אשר אינה נוחה במיוחד (כאשר הגג סגור).

אבל סוגיית מרווח הראש אינה קריטית בכל מקרה, כי בלחיצת כפתור (בעמידה בלבד) ניתנת פקודה לשלל המנועים החשמליים להפעלת הגג הקשיח-מתקפל המתוחכם. פתיחת וסגירת הגג הן מופע אור-קולי מרתק שאורך כחצי דקה, במהלכו מובטח לכם שכל מי שנמצא בסביבתכם יבהה בכם במבט משתאה. בסוף התהליך הגג יאוחסן בתא המטען, ובאופן מפתיע נשאר נפח הטענה מספק בהחלט גם במצב הצבירה הזה. כאשר הגג פתוח והחלונות מורמים הרוח בתא הנוסעים נסבלת עד סביבות ה-100 קמ"ש ואח"כ המצב מחמיר בהדרגה. יש לשער שמסיט הרוח האופציונאלי, שלא היה נוכח ברכב המבחן, היה משפר את המצב עוד יותר. דווקא כאשר הגג סגור נשמעים בתא הנוסעים יותר מדי רעשי רוח, במיוחד מעל 120 קמ"ש.

רכב המבחן צויד כאמור במנוע הבכיר בהיצע – 2.5 ל' טורבו המספק 220 כ"ס ב-5000 סל"ד ו-32.6 קג"מ ב-1500-5000 סל"ד. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת 5 יחסי העברה ארוכים, עם אופציה לתפעול ידני המעניק עצמאות מלאה לחלוטין לנהג (אופציה חביבה הנראית מעט מוזרה בהתחשב באופיו הנינוח של הרכב). על הנייר הביצועים זריזים למדי: 8 שניות למאה קמ"ש ומהירות מרבית של 235 קמ"ש, אך בפועל הרכב מרגיש פחות חזק מהמצופה בגלל אופיו הליניארי של המנוע והמשקל העצמי הגבוה (1790 ק"ג, יותר ממרצדס E קלאס). לא שחסר לו כוח, או זמינות מומנט – עקיפות יבוצעו בזריזות והתאוצה מהמקום טובה, אך הציפייה היא להרבה יותר מחץ בהתחשב בנתונים. לחיוב תצוין תיבת ההילוכים, שאינה חובטת גם בעומס ופועלת בצורה חלקה וזריזה למדי. צריכת הדלק הממוצעת במהלך ימי המבחן עמדה על 7.8 ק"מ לליטר – נתון סביר ביחס לאופי השימוש הבינעירוני בעיקרו.

אלא שביצועים הם לא מה שמחפשים כשמתיישבים ב-C70, כי מה שהקופה קבריולה הזאת נועדה לעשות הוא לשייט בנוחות – ואת זה היא עושה באופן מאוד מרשים. למעשה, זו המכוניות הפרטית הנוחה ביותר מהיצרן השבדי בה נסענו בשנה האחרונה, כן-כן, אפילו יותר מה-S80.
בעיר מצליחה ה-C70 לשכך את רוב המהמורות בכביש הודות למתלים רכים שמבצעים את פעולת הספיגה נאמנה (תשתדלו רק לא להיכנס לרחובות צרים וסיבובי פרסה בחניה צפופה, כי קוטר הסיבוב פשוט עצום). מחוץ לעיר השיכוך והריסון ממשיכים להרשים, כאשר רק שילוב של מהירות גבוהה עם רצף גלי אספלט גבוהים יגרום ל-C70 להיות לא מרוצה.
כצפוי מהרכות הזו, הוולוו מבהירה די מהר שהיא מעדיפה שתפתחו את הגג ותהנו מהנוף מאשר שתדחקו בה בנהיגה ספורטיבית. כל עוד הקצב זריז הכל בסדר, אבל מי שרוצה לנהוג מהר באמת לא ימצא כאן שותפה. המשקל הגבוה, המתלים הרכים וההגה האיטי והמנותק יאכזבו את הנהג הדינאמי ויגרמו לפגוש הרבה תת-היגוי לא סימפטי. ועם זאת, ניתן למצוא את האזור הנכון בין נהיגה זריזה לאופי הנינוח של המכונה, ואז, בשילוב עם יום שמש יפה וגג פתוח, קרוב לוודאי שתגלו את יעודה של המכונית ותתחברו גם אתם להוויתה המרגיעה.

התאמת ציפיות היא משהו חשוב בחיים. מי שיקנה את הוולוו הזאת בחיפוש אחר דינאמיות יתאכזב ממנה. אבל קרוב לוודאי שמי שרוכש קופה קבריולה מלכתחילה (ולא רודסטר, למשל) מחפש משהו נינוח ונעים יותר – ואת זה ה-C70 מספקת בשפע. תא הנוסעים המעוצב והפשוט לתפעול, המושבים העוטפים, המנוע החזק-אך-נינוח והמתלים המצוינים – כל אלו ינעימו את זמנכם בכל נסיעה. כך שאם יש לכם את הסכום הלא-זול (כ-450 אלף ש"ח) ואתם מחפשים מכונית קופה או קופה-קבריולה נוחה ומפנקת, ה-C70 היא אחת האופציות הטובות ביותר המוצעות לכם.