קטגוריה – משפחתית-גדולה (מנהלים)
אומנם הגענו לפרנקפורט כדי לפגוש את ה
אינסיגניה החדשה, דור שני למשפחתית הגדולה של
אופל, אך יש בחדר פיל שאי אפשר להתעלם ממנו – העסקה לרכישת אופל על ידי PSA (פיג'ו-סיטרואן). והאמת היא שאף אחד אפילו לא מנסה להתעלם ממנו – כל אחד מנציגי אופל איתו דיברנו במהלך ההשקה נראה נרגש מהפונציאל שטומנת החלפת הבעלות עבור אופל – פוטנציאל ל"בוס" שמבין יותר את השוק האירופאי ולא מתייחס אליהם כבן חורג; פוטנציאל להפוך ליצרן עולמי (בימי GM אופל הוגדרה כחטיבה האירופאית, ולכן התרכזה באירופה באופן כמעט מוחלט) ועוד ועוד.
שבעה דגמים עומדת אופל להציג השנה (אם כי הם מונים גם גרסאות מרכב כ"דגם"), מה שהופך אותה לאחת השנים העמוסות ביותר בהיסטוריה של המותג, מתנת כלולות נהדרת לבעלים החדשים. והראשונה בתור היא האינסיגניה החדשה – עדיין לחלוטין GM, כמובן.
לטובת ההשקה, וכדי להדגיש את ההיסטוריה הארוכה שיש לאופל בתחום המכוניות הגדולות, אספה אופל להאנגר בו נערכות המצגות כמה מדגמי העבר – קפיטן, אדמירל ועוד – בניסיון להעביר את המסר ש"אנחנו בביזנס הזה לא מהיום". ומצד שני, הם דואגים כל הזמן להדגיש ש"אנחנו לא פרימיום, ולא מתכוונים לגבות מחיר של פרימיום".
.jpg)
צילום: מנהל
עיצוב ונראותאין ספק שמעצבי אופל עשו עבודה טובה. אומנם צריך לצמצם עיניים, להטות קצת את הראש ולהשתמש הרבה בדמיון כדי לראות את הקשר לרכב התצוגה מונזה, ממנו שואב עיצוב האינסיגניה השראה, לדברי המעצב, אך זה לא משנה את העובדה שמדובר ברכב יפה. הרכב רחב ונמוך מהדור הקודם, ויחד עם עיצוב חרטום שיש בו יותר אלמנטים רוחביים – ממבנה הפנסים הצר יותר ועד טקסטורה בולטת יותר בפסי הגריל – מתקבל רושם דינמי יותר, דרוך לקרב. גם העיצוב דמוי הקופה. עם הגג המשתפל בחדות, תורם לתחושה הדינמית.
פנים הרכבפנים הרכב לא נושא דמיון למה שראינו עד היום באופל. אומנם התפריטים במסך המולטימדיה מזכירים את האסטרה, אבל לא יותר מזה. במסגרת ההחלטה לייצר "מכונית לנהג", עיצבו אנשי אופל קוקפיט בו הקונסולה המרכזית מוטית לכיוון הנהג. בקונסולה יש שלושה אזורי תפעול מובדלים – אזור מערכת הבידור, בחלק העליון, אזור הטמפרטורות (מזגן, חימום מושבים וכדומה) באמצע ואזור הנהיגה (בקרת סטיה מנתיב, מצב נהיגה וכו') למטה, לפני מוט ההילוכים.
תעלת הינע גבוהה יחסית אמורה להשלים את התחושה של "מכונית גדולה", אך לא בטוח שהיא מצליחה לעשות זאת. מצד שני, התעלה הזו "ממסגרת" את הנהג ומגבילה מעט את המרחב האישי שלו. ועדיין – יש מספיק מקום, וטווח כיוון רחב למושב ולהגה מאפשרים מציאת תנוחת נהיגה נוחה בקלות. המושבים בגרסה הבכירה מציעים שפע אופציות כיוון ופינוק (חימום, איוורור ומסאג') ועטויים עור. ובכלל, גרסה זו מצליחה בהחלט להעביר את מסר ה"כמעט פרימיום" עליו חזרו אנשי אופל שוב ושוב. תא הנוסעים של גרסת הבסיס פשוט יותר, כמובן, אך עדיין נאה והחומרים וההרכבה טובים בסך הכל.
.jpg)
צילום: מנהל
המושב האחורי רחב, ויש שפע מקום לרגליים, אך המקום לראש מוגבל, במיוחד כאשר נשענים לאחור. אז גם אנשים ממוצעי קומה יחככו פדחת בגג.
תא המטען גדול ומרווח כבר בגרסת החמש דלתות – ולמי שזה לא מספיק לו, יש הרי את הסטיישן.
נוחותבניגוד לתדמית שנבנתה לאורך השנים לאיכות הכבישים הגרמניים, הצלחנו למצוא בכבישים המשניים והכפרים שסביב פרנקפורט גם מספר קטעי אספלט משובשים. האופל אומנם לא "גיהצה" הכל באופן מושלם, ומדי פעם העבירה מסר חד לתא הנוסעים, אך נראה שבסך הכל היא נוטלת את העוקץ מרוב סוגי המהמורות וברוב המהירויות.
בידוד רעשי הכביש טוב מהממוצע, ובידוד רעשי הרוח פשוט טוב. המנוע הקטן יותר (1.5 ל') נשמע קצת חלול בסל"ד גבוה, בעוד המנוע הגדול מייצר צליל עמוק ונעים יותר לאוזן תחת עומס. קטן או גדול, שניהם שייטו בסל"ד נמוך – מנוע ה-1.5 ל' נדרש ל-2000 סל"ד כדי לשייט במאה קמ"ש, בעוד מנוע ה-2.0 ל' נדרש ל-1600 סל"ד בלבד.
התנהגות ובטיחותזמן ואופי הנהיגה בהשקה לא אפשרו בדיקה יסודית של מאפייני ההתנהגות, אך ההגה השאיר רושם חיובי, של משקל ודיוק טובים, ועם צמיגים ספורטיביים (קונטיננטל קונטיספורט 6) במידות נדיבות אחיזה היתה בשפע. לתחושה הספורטיבית סייעה העובדה שתנוחת הנהיגה בדור החדש נמוכה יותר בשלושה ס"מ מאשר בדור הקודם (וגם אפשר להנמיך את הגג מבלי לפגוע במרווח הראש). נראה שגרסת הבסיס, עם מנוע 1.5 ל' טורבו והנעה קדמית, קלילה יותר מאשר הגרסה הבכירה (מנוע 2.0 ל', הנעה כפולה) ומשנה כיוון בנכונות גדולה יותר, אך כאמור – מסקנות סופיות אפשר יהיה להסיק רק בארץ. גרסת ההנעה הכפולה מציעה מערכת הנעה כפולה חדשה, בה במקום דיפרנציאל אחורי יש מנגנון מצמדים, שיכול לשלוט במדויק על מידת הכח המועברת לכל גלגל, וכך להשיג "טורק וקטורינג" מבלי להשתמש בבלמים (שמנטרלים כמובן חלק מכח המנוע). בנוסף, המערכת מעבירה כח לאחור ברגע שהיא מזהה לחיצה על דוושת הגז או הפניית הגה, ומכיוון שהיא דוגמת את אלו בקצב של מאה פעם בשניה, באופל מבטיחים כי היא מגיבה מהר יותר מאשר המנוע, ולכן לעולם לא ייצר מצב של סבסוב גלגלים קדמיים לפני שהמערכת הספיקה להגיב.
.jpg)
צילום: מנהל
האינסיגניה עדיין לא נבחנה במבחני הריסוק האירופאים. כל המכוניות בהשקה כללו מערך בטיחות מתקדם מקיף, הכולל בלימה אוטונומית, תיקון סטיה מנתיב (בלי התרעה!) וניטור שטחים מתים. אולם לא ברור האם הכל יגיע כסטנדרט לארץ.
מנוע וביצועיםפתחתי את ההשקה עם הגרסה הבכירה – 2.0 ל' טורבו בנזין, 260 כ"ס, הנעה כפולה ותיבה אוטומטית חדשה וקומפקטית עם שמונה הילוכים. וזה עובד בדיוק כמו שאפשר לדמיין – התקדמות חלקה ונון-שלנטית כמעט בכל קצב, עם די והותר כח לעקיפות ושעשועים. אולם יש לציין כי כל העסק היה קצת פחות נמרץ בפול-גז ממה שציפיתי מ-260 כ"ס, אולם יכול להיות שזו רק תחושה שנובעת מבידוד הרעשים המוצלח של המנוע.
גרסת הבסיס סבלה בעיקר מהעובדה שעברתי אליה מהגרסה הבכירה. עם מנוע טורבו בנזין בנפח 1.5 ל' המפיק 165 כ"ס ותיבה אוטומטית עם שישה הילוכים, היא היתה כמובן חלשה בהרבה. אולם בפני עצמה וביחס לתחרות הרלוונטית, נראה שהביצועים בהחלט מספקים. הדוושה אומנם מגיעה לרצפה בתכיפות גדולה יותר מאשר בגרסה החזקה, ומבלה שם יותר זמן, אך זה מובן בהחלט. קצת פחות מובן הוא הצליל החלול שמייצר המנוע בסל"ד גבוה – לא מגיע לדרגת מציק, אבל גם לא נעים או מגרה במיוחד. תיבת ההילוכים מתפקדת יפה, עם חלוקת הילוכים טובה ופעולה חלקה ומהירה. בסך הכל מדובר ביחידת הנעה טובה, שלא נופלת מהמקובל ברמת הכניסה בקטגוריה.
סיכוםה
אינסיגניה של
אופל עשתה צעד גדול לפנים בדור השני. כמו בדור הראשון, העיצוב החיצוני הוא אחד הנאים בקטגוריה, אך הפעם משלים אותו גם תא נוסעים נעים ונאה, שמשלים את החבילה. בנוסף, נראה ששופרה הנוחות והעידון בנסיעה, והתוצאה הסופית היא משפחתית גדולה ראויה בהחלט, ואפילו מכונית מנהלים.
עכשיו רק נשאר לראות את המפרט והתמחור שיבחר היבואן להביא לארץ.
.jpg)
צילום: מנהל
