קטגוריה: רכבי פנאי קטנים
גרסה: 1.0 ל' טורבו, 115 כ"ס ידני/ רובוטי דו-מצמדי; 1.5 ל' טורבו, ידני
מתחרים בולטים: ניסאן ג'וק, סוזוקי ויטארה, סיטרואן C3 איירקרוס, יונדאי קונה
מועד התחלת שיווק בישראל: עד סוף 2017
הקטלונים מנסים להגיע לעצמאות – ואני רק מנסה לברוח מברצלונה. פקוק כאן. לפני רק פחות משנתיים, באיחור אופנתי, חשפה
סיאט את רכב הפנאי הראשון שלה – אטקה. כעת, באמצע אוקטובר, אני נוהג על כבישי קטלוניה בתוך
סיאט ארונה - רכב פנאי חדש של היצרנית הספרדייה. רכב פנאי קטן. בשנה הבאה צפויה היצרנית להציג גם רכב פנאי גדול שישלים את המשפחה – ככל הנראה גרסת סיאט לסקודה קודיאק.
צילום: מנהל סיאט ארונה מבוסס על פלטפורמת סיאט איביזה החדשה וזה לא רע בכלל. לא קשה לנחש לאיזו משפחה הוא שייך, שכן החזית דומה עד מאוד לסופרמיני עליה הוא מבוסס. הארונה בעל צדודית דינאמית, לה תורמים החישוקים גדולי הקוטר ("18) וכנף האחורית. ויחד עם הצביעה הדו-גונית התוצאה נהדרת – לא מוחצנת או מצועצעת, כי אם נאה ואסתטית. צעירה אך בוגרת. במסיבת העיתונאים יספרו כי ניתן יהיה לבחור את רכב הפנאי בלא מעט שילובי צבעים – 68, אם לדייק.
פנים הרכבעיצוב תא הנוסעים מצליח גם הוא לשלב בצורה טובה בין בוגר לצעיר. העיצוב הכללי שקול, בוגר – ונגיעות כסופות לאורך הדשבורד והקונסולה התחתונה דואגים לאווירה קלילה וצעירה. צג מידע (ומגע) צבעוני בגודל "8 משתלב שם נהדר. החומרים נוקשים, אך לא מדובר בחומרים שגורמים לך להרגיש כי חסכו עליך.
תנוחת הנהיגה טובה, המרחב מלפנים נהדר (אם כי לרגל שמאל של הנוסע – פחות) לכל הכיוונים והמושב נוח למדי. גם התמיכה לירכיים מרשימה וזו לגב מספקת, אך עבי גוף עשויים למצוא אותו צר מדי – מזל שעשיתי דיאטה! מאחור אין תלונות והמרחב סביר בהחלט. גם תא המטען נאה בנפחו – 400 ליטרים. עד לכאן, לא רע בכלל.
צילום: מנהל
תוספות על רגל אחת – יש טעינה אלחוטית למכשיר הטלפון הנייד, מראות צד מחוממות, תאורת לד מלאה קדמית ואחורית, מפתח חכם ומערכת שמע עם שישה רמקולים וסאב וופר. עכשיו נשאר לראות מה מזה יגיע לארץ.
נוחותהראות החוצה מעולה. וזה תמיד טוב. הנוחות פחות. נראה שיש כאן שילוב של קפיצים רכים ובולמים נוקשים. במהירות אטית הארונה אינו מגהץ כראוי את שברי ותיקוני האספלט, לעיתים אף חובט. אך ככל שגוברת המהירות הוא הופך טוב יותר. ייתכן וחלק מהאשמה תלויה בצמיגי המכונית, אלו בעלי כתף נמוכה מדי לטעמי (215/45-18). על כבישי ארצנו אולי עדיף מידת חישוק קטנה יותר, עם כתף צמיג גבוהה יותר.
בידוד הרעשים לא מרשים במיוחד, ישנם רעשי רוח ולא מעט רחשי צמיגים. בשיוט צליל המנוע שקט, תודות לסל"ד נמוך בהילוכים גבוהים.
צילום: מנהל בכבישים המפותלים, והיו הרבה מהם באזור מון סנט בנט (Mon Sant Benet), רכב הפנאי הקטן הציג התנהגות בוגרת ובטוחה, עם ישבן נטוע ואדישות לפרובוקציות של העברות משקל ו/או היגוי. במגבלות ישנו תת היגוי - וזהו. האחיזה סבירה סך הכל וכך גם הבלימה. בקרת היציבות אינה מתנתקת, אך לזכותה יאמר שאינה נלחצת או מסרסת.
ואם תרשו לי להיות קטנוני, הייתי שמח למנופים מאחורי ההגה, בטח כאשר אני נמצא בקטע כביש שראוי לאכלס מירוץ ראלי כביש כזה או אחר. ואולי הבעיה האמיתית היא שהכביש הזה לא בארץ.
הארונה עדיין לא נבחן במבחן ריסוק כזה או אחר. הוא מציע מערך בטיחות נאה - בקרת שיוט אדפטיבית עם בלימה אוטונומית, ניטור שטחים מתים, מערכת למניעת הדרדרות והתרעה על תנועה מאחור, אבל אין תיקון סטיה מנתיב.
מנוע וביצועיםבשלוש גרסאות נהגתי בהשקה זו, בתוואי משולב – עירוני, בין עירוני והררי. הנהיגה הראשונה שלי היתה בגרסת ה-1.0 ליטר טורבו, שלושה צילינדרים, 115 כ"ס, תיבת הילוכים ידנית והנעה קדמית. בכביש המהיר המנוע הקטן דוחף קדימה, גורם לי לשכוח את זעירותו. מ-2500 סל"ד הוא דוחף קדימה כראוי, מ-4000 נלווים לעניין דציבלים פחות נעימים ומ-5500 כבר עדיף להעלות הילוך. (100 קמ"ש ב-2050 סל"ד בשישי). בכלל, ההילוכים ארוכים יחסית עם 50 קמ"ש בראשון, 100 בשני ו-155 בשלישי – הייתי מעדיף יחסי ההעברה קרובים יותר. לפחות תפעול הבורר נעים וקל, וכך גם תפעול דוושת המצמד (לחיצה רכה, הפרדה טובה).
צילום: מנהל
טרום ארוחת הצהריים אני מניח ידי על גרסת הלחם וחמאה של הדגם בהיטב הישראלי – אותו מנוע, אך עם תיבה אוטומטית-רובוטית דו-מצמדית עם שבעה יחסי העברה. כאן אין הפתעות – ההעברות מהירות וחלקות ויחסי ההעברה קצרים יותר: ראשון 35 קמ"ש, שני 65, שלישי כמעט 100. הוסיפו לזה זמן החלפה מהיר יותר וקיבלתם מוצר זריז יותר, אך גם רועש יותר – בעת עקיפה או תאוצה המנוע נמצא זמן רב יותר בסל"ד גבוה.
הקינוח הגיע בדמות גרסת ה-FR. כאן כבר יש מנוע חזק משמעותית - 1.5 ליטר טורבו, ארבעה צילינדרים, 150 כ"ס ותיבה ידנית עם 6 הילוכים. ועדיין עם הנעה קדמית בלבד. הביצועים, כצפוי, טובים בהרבה מאשר בשתי הגרסאות האחרות, ובולט במיוחד הפער בגמישות, עם הרבה יותר כח בסל"ד ביניים. יחסי ההעברה בתיבה זהים לזו הנמצאת גם במנוע הקטן.
צילום: מנהל ההתרשמות הראשונית מסיאט ארונה חיובית בהחלט. העיצוב נאה, המרחב טוב, הביצועים ראויים עד מעולים והאבזור מרשים בהחלט. מה שהרשים פחות זוהי נוחות הנסיעה במתאר עירוני, שחשפה עבודת מתלים לא רהוטה, ובידוד הרעשים.
כל גרסאות
סיאט ארונה יובילו אותך ממקום למקום ללא מאמץ, בזכות שדה ראיה טוב, תפעול קל וכח מספק. אלינו צפוי הארונה להגיע בקרוב – עוד לפני סוף השנה הנוכחית – עם שני המנועים שפגשנו בהשקה, אך לא נמסרו פרטים לגבי האבזור או המחיר. האם הארונה יהפוך לסיפור הצלחה? על פניו יש לו את מה שצריך – אם הוא יאובזר ויתומחר כראוי.
צילום: מנהל
