טל שביט היה, גם, רוכב אופנוע מעולה. הוא גם הבין, באופן מעמיק, איך עובד אופנוע, ואיך נכון לרכב עליו. הוא גם ידע, באופן לא מובן מאליו לפני כמעט 35 שנים, להסביר את זה.

טל הקים את מוטו, מגזין האופנועים הראשון, אבל הוא היה הרבה מעבר לכך (גם המגזין). שילוב של כתיבה רהוטה, אבל כיפית; מדויקת, אבל פונה לכל אחד; מלמדת, וממש לא מנג'סת; וגם הרבה חוצפה, והומור, ודיון בנושאים רציניים, אבל גם השתטות. והוא גם יצר תקן מחייב בצילום למגזין, והקפיד על קצה קוצו של פונט.

או פרט מידע חסר ערך (לכל איש ביקום) – אבל לא לו, כי אין דבר כזה פריט מידע חסר ערך, ומי שסבור כך הוא (ובכן, בדיוק כזה). 

וכמובן, כמה אופייני לאיש, הוא טרח ללמוד איך לעצב לבד מגזין מתחילתו ועד סופו, ואיך לעשות זאת בפועל, ולא פחות אופייני: לעשות את זה עד הקצה האפשרי. ואז לנג'ס עוד, ושוב. וכמובן כל מה שמסביב: לצלם, למשל. לביים סצנות מחפירות למוטו (חברי מערכת בלבוש אישה), או אחד בהופעה של (טוב, לא חשוב; איש נכבד הוא).



הישרדות - חלק א' | צילום ועריכה: דימה קונופליוב


ואז, לאחר כל הדברים האלה, הוא המציא עצמו מחדש.
או שלא. כי הכישרון הכביר הזה היה פשוט הוא. 

וכך, מעולם האופנועים עבר שביט לעולם המכוניות, והיה לבר סמכא; אוטוריטטיביות היא כנראה עניין של יכולת, לא סתם התמחות בתחום צר.

וכך, האיש שידע לכתוב טקסט מעולה ואף משעשע למגזין מודפס, לצרף צילומים מעולים שעשה, וגם לעצב אם היה צורך (וגם כשלא היה צורך; היה לאמן ההשתלטות על עכבר מקינטוש מידי מעצב מוחה) – החל להופיע בסרטונים עם אותה יצירתיות שאין דומה לה, תאוות חיים, מקוריות, באותו שילוב נדיר של רצינות (וגם לא) ובהגשה מקצועית לעילא.

מין שילוב כזה, רנסנסי היו אומרים אחרים, של תכונות ויכולת שכאשר הן משתלבות נוצר משהו כה ייחודי.

המפגש שלו עם עולם היכטות והאופן בו נעשה, היו דוגמא נוספת, של מי שהתחיל מסלול וטרף אותו – רק כדי להגיע לאותם אזורי ידע ופעולה כמו שהכיר ועשה בכל תחום אחר. 



הישרדות - חלק ב' | צילום ועריכה: דימה קונופליוב


אבל העניין הוא שטל היה הרבה יותר מאשר אשף מדיה רב תחומי, או פרפורמר יצירתי במיוחד. 

טל היה מהמעטים והספורים מאוד שקבעו תקנים ונקודות ייחוס עבור רבים מאוד – אלה שעבדו איתו, אלה שקראו אותו, אלה שפגשו בו. ובמחשבה נוספת: לא עולה בדעתנו שם נוסף.

המחויבות המקצועית שלו – לכלי ולתוכן – הייתה טוטלית, החשיבות שייחס לכך הייתה תהומית, והתוצאות היו בהתאם.



השקת R750 | צילום ועריכה: דימה קונופליוב


טל שביט זכה והעמיד תלמידים הרבה, והם זכו בתורם. טל העניק לקוראיו ולצופיו הרבה יותר מאשר הנאה ואפילו עניין, והרבה מזה נשאר אצלם, גם היום.

טל שביט היה כישרון יוצר נדיר ביותר, והאובדן שלו בולט יותר ויותר ככל שהזמן חולף.

והוא היה איש מצחיק, גם באופן בו הביא את עצמו אל הקהל שלו.
קבלו ביטוי, קטן, לכישרונו.

ואין דרך יאה יותר לזכור את טל מאשר לחייך ולצחוק. 



אוטו השנה 2011 - הסרטון האחרון של טל | צילום ועריכה: דימה קונופליוב





הכנו לכם גלריה ענקית פרי מצלמתו של תומר פדר. אתם יותר ממוזמנים לדפדף: