שמונה בבוקר, יום רביעי. חצי שעה לפני הזמן המתוכנן, אני באולם התצוגה של דאצ'יה. על הפרק: השקת הדור החדש של רכב הפנאי דאצ'יה דאסטר, הכוללת גם התרשמות נהיגה ראשונית. אותה השקה מתגלגלת אינה שגרתית – מאולם התצוגה נצא לעבר הרי יהודה עם הדגם הפורש, ורק שם נפגוש בחדש, אותו נקבל לשעתיים לערך ובהן נוכל לבצע בדאסטר החדש ככל העולה על רוחנו. בערך. 
 
הקונספט
יש משהו נכון בסידור הזה – לפגוש בחדש מיד אחרי התנסות בישן, גם בגלל שזו דרך להצהיר על ביטחון בדרך שנעשתה, ובעיקר בשיפורים שהדגם החדש אמור להביא איתו. הדאסטר עמו הגעתי, וכך גם עמיתי העיתונאים, מצויד במנוע טורבו דיזל בנפח 1.5 ליטר, תיבה דו-מצמדית והנעה קדמית; את גרסת ההנעה הכפולה, כך נאמר לנו, יש כוונה להשיק בנפרד.

דאצ'יה דאסטר – מבחן דרכים (השקה מקומית)

 
דאצ'יה דאסטר הוא רכב חשוב מאוד למותג הלואו-קוסט הרומני-צרפתי – ולא רק בגלל המכירות; רכב פנאי הוא מקדם תדמית חשוב מאוד כיום. הדגם הנמכר ביותר באירופה, סנדרו, הוא של המותג הזה, שהוא גם השלישי ברמת המכירות בצרפת.
 
הדאסטר החדש הוא דור שני לדגם שהוצג ב-2010, אך מבוסס על אותה רצפה ומצויד באותן יחידות הנעה כמקודם; קחו את זה לאן שתרצו.
 
בעמידה
הגענו ליעד המפגש, ורועי שחורי, שזהו יומו האחרון כמנהל המותג (עובר לנהל את רנו, ושיהיה לו בהצלחה), דואג להדגיש מרכיבים קוסמטיים וטכניים בדאסטר. אנחנו דואגים בסופו של דיבור להעמיד את הדור הישן אל מול זה החדש ולהתבונן מקרוב.

דאצ'יה דאסטר – מבחן דרכים (השקה מקומית)

 
על פניו, קווי המתאר של הדגם הקודם נשמרו, ונראה כי עיקר השינויים בחדש התמקדו בליטוש, אך לא רק. החזית "התרוממה מעלה" וקיבלה תאורת לד ליום, וכך גם חלקו האחורי של רכב הפנאי. קו המותניים גם הוא עלה מעלה במעט, אבל רק במעט. כל אחד הוא שינוי קל, אבל כולם יחד מוסיפים המון. הדאסטר החדש נראה עדכני יותר ומודרני יותר, ובעיקר נאה יותר. עם זאת, לא נופתע אם יהיו כאלה שיחשבו שמדובר רק במתיחת פנים מקיפה ועמוקה; זה בהחלט יכול להיקרא כך.
 
השינוי הרציני יותר נעשה בסביבת הנהג, הנראה מודרני מקודמו באופן משמעותי. יש לו חמישה פתחי אוורור עגולים, שלושה מהם במרכז, צג מולטימדיה גדול במרכז הדשבורד ולוח מחוונים חדש. המושבים שודרגו מאוד עם ספוג עבה יותר, מסעד ארוך ב-2 ס"מ וריפוד נאה יותר.

דאצ'יה דאסטר – מבחן דרכים (השקה מקומית)

 
והעיקר: אין כאן אותה תחושה של "חסכו עליך"; שלא תבינו לא נכון, החומרים טובים במעט, וכך גם ההרכבה והגימור, ולמרות שפנים הרכב אינו מיישר קו עם שאר הסגמנט, יש לזכור כי מדובר ברמת מחירים שונה ובסופו של דבר גם נחמד למדי בפנים. וזה שיפור.
 
בעיה גדולה בדגם הקודם הייתה הנדסת אנוש לקויה, וגם בתחום זה נרשמו שיפורים. אותו מנגנון מוזר של כיוון גובה מושב הנהג איננו כאן, ובמקומו יש מַחגֵר (זו המילה העברית לראטשט), כמו בלא מעט דגמי מכוניות – פשוט וקל, וגם הגישה אליו נוחה. גלגל ההגה מתכוונן פנימה/החוצה ולא רק מעלה/מטה; אמנם טווח התנועה אינו גדול מספיק – ועדיין, ברוכים הבאים לשנת 2018. כפתור כיוון מראות הצד עבר לשמאלו של גלגל ההגה, ובכך נטש את מיקומו הביזארי בין צמד המושבים הקדמי.

דאצ'יה דאסטר – מבחן דרכים (השקה מקומית)

 
מה עוד? הראות החוצה מעולה, הן לפנים - ושם גם תפיחות מכסה המנוע מודיעות לך על גבולות גזרה – והן לצדדים, עם קו חלונות נמוך מאוד. איזה כיף. אישית, אני אוהב את זה ואינני נמנה על חסידי קו המותניים הגבוה. המרחב בחלקו הקדמי של תא הנוסעים בסך הכל סביר, מאחור סביר מינוס. תא המטען מציע נפח מכובד, וזה עומד על 445 ליטר (411 ליטר בהנעה כפולה).
 
הדאסטר שלי הגיע ברמת האבזור הבכירה, 'פרסטיג'', הכוללת חישוקים קלים בקוטר "17, בקרת אקלים דיגיטלית, 6 רמקולים ומפתח חכם.

דאצ'יה דאסטר – מבחן דרכים (השקה מקומית)

 
בנסיעה
סיבוב בכבישים המפותלים הפזורים אי-שם בין בית שמש לירושלים מגלה בדרך כלל לא מעט מהחולשות של כיול מתלים כזה או אחר. הכיול, גם בדגם החדש, רך יחסית; ההתנהגות בטוחה וצפויה עם תת-היגוי לינארי ומעט נמרח. ההיגוי החשמלי פחות נחמד מאשר זה ההידראולי בדגם הקודם, ובקרת המשיכה לא תמיד משתפת פעולה בנועם, ולא פעם קטעה את אספקת הדלק בתואנת הגזמה של דרישתנו הדינמית. אבל בינינו? הגזמנו קצת (אבל זה רק בגלל החובה המקצועית וכולי). ובקיצור: כל עוד הנהיגה בקצב הראוי לרכב כזה, התחושה מצוינת; נכון, יש זווית גלגול גבוהה מהממוצע, אבל זו בהחלט בגבולות הנסבל. הראות הטובה החוצה וקלות התפעול מוסיפות לא מעט לביטחון.

דאצ'יה דאסטר – מבחן דרכים (השקה מקומית)

 
ואז ירדתי לשבילים, ושם סולחים לדאסטר על כל מגרעותיו. פלסטיק קשיח מדי? המנוע הוותיק והמוכר לא חזק דיו? למי אכפת. עם הדאסטר שייטתי בשביל והכל היה נעים. ואז גם שמתי לב שבשביל יש לא מעט אבנים חדות, כאלה שמוציאות צקצוקים מרוב, אם לא כל המתחרים בסגמנט.
 
וכאן, דווקא כאן, יש הרגשה מוצקה שכזאת; אין צקצוקים, והגוף לא רועד מוויברציות עקב כיול מתלים לא מושלם. הדאסטר החדש שקט מאשר קודמו, ובידוד הרעשים טוב משמעותית. מותג לואו-קוסט? מוותר על פינוקים גדולים לטובת נוחות הנסיעה המעולה שהדאסטר מציע וגם שדה הראייה המשובח; כי זו הרי צריכה להיות מהותו של רכב פנאי: שיהיה נעים לנסוע בטבע וקל לראות אותו, לא לסבול ברכב קופצני עם שדה ראייה מוגבל.

דאצ'יה דאסטר – מבחן דרכים (השקה מקומית)

 
במערכת המולטימדיה גם תצוגת מצלמה הנמצאת תחת הגלגלים הקדמיים; אתם יודעים, אה-לה לנד-רובר (רק ברזולוציה טובה פחות). וזה נחמד, אם כי לא באמת מעבר לזה. ואנחנו ברכב עם הנעה קדמית. אגב, לא מצאתי אפשרות לנתק את בקרת המשיכה. מצד שני, גם לא היה צורך בזה. עלייה חדה יחסית עם שינויי גובה? מעט תנופה ואני למעלה. עבודת מתלים, זוויות גישה ונטישה טובות ומשקל קל עשו את זה; האדמה קשה יחסית, ועדיין.
 
מהשביל אל האספלט בחזרה. תר אחר שברי אספלט, עובר באמפים במהירויות שונות והדאסטר דואג לגהץ הכל בנועם, כל עוד המהירות סבירה, כמובן. סיטרואן דה-שבו? מתלים פניאומאטיים? עזבו אתכם, קחו דאסטר. כנראה הרכב המושלם לכבישים משובשים, במיוחד כאלה הנמצאים במדינות עולם שלישי, או גרועים מהם, כמו בפתח תקווה.

דאצ'יה דאסטר – מבחן דרכים (השקה מקומית)

 
ביצועים ובטיחות
מדי פעם תיבת ההילוכים הדו-מצמדית (6 הילוכים) העלתה הילוכים באופן לא נעים; לא קרה הרבה, אבל קרה, ובעיקר לאחר המעבר מהשביל אל האספלט. לרגע ניתן היה לדמיין מנוע חזק יותר מזה המותקן בדאסטר (110 כ"ס), כזה שגורם לתיבת ההילוכים להזיע בניסיון לספקו. דמיון מפותח זה נחמד, אבל בפועל הביצועים סבירים בלבד עם תאוצה של 11.9 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש. צריכת הדלק מעולה, ובשיוט בין-עירוני הצביע מחשב הדרך על פחות מליטר ל-20 קילומטרים.
 
עקב אכילס של הדאסטר נותר כשהיה – בטיחות. כמו הדגם המוחלף, גם זה הנוכחי "מתהדר" בשלושה כוכבי בטיחות בלבד במבחן הריסוק של יורו NCAP. לדגם החדש אין כלל בלימה אוטונומית, ובשלב זה אין צפי עתידי לתוספת של מערכת כזו. לפחות, יש 6 כריות אוויר (4 בעבר) ומערכת לניטור שטחים מתים, וזו כבר התקדמות. איטית, אטית מאוד, אבל התקדמות.

דאצ'יה דאסטר – מבחן דרכים (השקה מקומית)

 
סיכום
מחירו של דאצ'יה דאסטר החדש בגרסת הדיזל האוטומטי הזאת אטרקטיבי, 105,000 שקלים לרמת הגימור 'לוריאט', 112,000 שקלים למהודרת יותר 'פרסטיג''. מחיר הגרסה הזולה ביותר – מנוע בנזין, 1.2 ליטר, תיבה ידנית, רמת האבזור הבסיסית – הוא 90,000 שקלים.
 
דאצ'יה דאסטר מציע חבילה טובה מאוד, המשלבת נוחות נסיעה מכובדת כמעט בכל תוואי בכלל, יכולת שבילים טובה בפרט, וצריכת דלק משובחת. הדגם החדש נראה פחות חקלאי מזה הקודם – ואישית, אני מאוד אוהב אותו. אבל קשה להתעלם מהפיל הרובץ בחדר, זה שיש לו 3 כוכבי בטיחות.