יומיים לפני שפגשתי ב
אודי Q7 המחודש, נהגתי ברכב אותו הוא מחליף. זה לא מקרי, אני משתדל לעשות זאת לקראת כל מפגש עם דגם חדש או מחודש. לא הרבה פעמים אני אומר לעצמי בנהיגה כזו "זה רכב נהדר, למה לגעת בו?", אבל זה מה שאמרתי לעצמי כאשר נהגתי ב-Q7 הפורש.
ההשקה נערכה באירלנד, אי ירוק ויפהפה השופע כבשים, הרים ואגמים שנוהגים בו בצד הלא נכון של הכביש. אמנם שיא הקיץ, אך באירלנד הגשם מטפטף והטמפרטורה 17 מעלות. לפני שהנעתי את המכונית, ענדו אנשי
אודי צמיד אדום על פרק כף ידי השמאלית, כדי שלא אשכח שזה הצד שנוהגים בו. ניסיתי להסביר שאהיה כל כך לחוץ בגלל זה, כך שממילא לא אזכור להסתכל על היד. לא עזר.
השינויים החיצוניים נראים כבר במבט ראשון בחזית. קווי הכרום האופקיים בסבכה הוחלפו באנכיים, ואליהם הצטרפו המון אופקיים דקים בשחור, החלק התחתי של החזית מודגש יותר, כולל מעין כנפון למופע דינמי יותר, הפנסים חדשים, וכוללים אופציה לתאורת לייזר. בצדי הרכב, בחלקו התחתון הורכב מערך פלסטיק ליצירת הופעה קשוחה יותר. מאחור פנסי לד חדשים ומוארכים, מסילת כרום גדולה המחברת ביניהם, דלת תא המטען חדשה ומרובת זוויות חדות, וגם כאן למטה מערך פלסטיק שחור.
לא פחות מ-22 ספקי מידע חיצוניים יש ב-Q7 המחודש, כולל חיישנים, רדאר, מצלמה קדמית, ארבע מצלמות 360 מעלות ועוד. בין שאר מערכות הבטיחות, תיקון סטייה לנגרר והתרעת-עייפות אקטיבית - המכונית תבלום עצמה לסירוגין בכדי להעיר את הנהג.
כדי לסגור את הפינה הטכנית: בכל גרסאות ה-Q7 יש מנועים מוגדשים - בהשקה, בנזין ודיזל בנפח 3.0 ליטר ושישה צילינדרים, מערכת חשמל 48 וולט, תיבת שמונה הילוכים אוטומטית, כעת רק מתלי אוויר אדפטיביים (כולל הגבהת הרכב עד תשעה ס"מ) והנעה כפולה.
אני מקבל Q7 בצבע אדום, 55 TFSI - מנוע בנזין המייצר 340 כ"ס ו-51 קג"מ, תאוצה של 5.9 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש - ברמת גימור "S-ליין" עם חבילת "ספורט" ומתלים אדפטיביים-ספורטיביים (תוספת תשלום).
זה עולם דיגיטלי
הכניסה פנימה מפגישה אותי עם השינוי המשמעותי ביותר שנעשה במתיחת הפנים: סביבת הנהג. זו יישרה קו עם שאר הדגמים הבכירים של אודי וכוללת כעת שלושה מסכי ענק: לוח מחוונים ושני צגי מגע, למולטימדיה ולבקרת אקלים. ואני מאוד אוהב את מערך המסכים הזה, כי מעבר לאיכותו ולאווירה שהוא יוצר, הוא פשוט להבנה וקל לשימוש, מסוג הדברים שעושים את החיים קלים. ואם לא את החיים, לפחות את הנהיגה.
ה-Q7 הוא רכב "מקושר", כך שהוא מקבלת מידע על שינויים בדרך (בינתיים בערים ספורום בעולם), וגם דיווחים על תקלות מהיצרנית, אם יהיו. מעבר לשיקוף טלפון נייד, ניתן לפתוח באמצעות יישומון את הרכב ולסגור אותו. נגמר? עדיין לא. אלכסה מאמזון נמצאת ברכב, אפשר להשתמש בשירותי המוזיקה שהיא מציעה וגם לערוך קניות מתוך הרכב.
תא הנוסעים איכותי מאוד, מדופן בחומרים רכים ובעור בכל פינה. מושבי הספורט נהדרים, רחבים וארוכים, תנוחת הנהיגה מושלמת ויש רווח ראוי בין מראת הצד לקורה הקדמית - כך ששום הולך רגל לא יעלם מעיניכם. אני מרוצה מכך שקיבלתי רכב עם הגה שמאלי ולא ימני, כי למרות שרצוי שהנהג יהיה במרכז הנתיב, אני מעדיף כאן להיות צמוד ככל האפשר לשוליים. Q7 הוא רכב רחב מאוד (כמעט שני מטר), וזו הדרך העדיפה לנהוג בו, גם כדי לא להפריע לבאים ממול, גם כדי לא להפגיש חישוק עם מדרכה.
פחות בנוחות, הרבה בשאר
המסלול עולה במערכת הניווט, וזה מוצג גם בצג המרכזי הגדול, גם בלוח המחוונים, גם בתצוגה העילית, וזה מצוין. מצב הנהיגה הנבחר - "נוחות", "רגיל" או "ספורט" - מופיע אף הוא בלוח המחוונים, אבל המכונית אינה נוחה בכל מצב שנבחר. אני ממזער את הבעיה ונשאר רק בנוחות, המהלך הראשוני מעט נוקשה, וזה לא עובד טוב עם שיבושים קטנים, וכאשר הרכב פוגש בגדולים, או עובר שינויי גובה של ממש, משקלו הרב מכריע את נוקשותם.
ההיגוי לאחר מתיחת הפנים קצר יותר - 2.4 סיבובים מנעילה לנעילה במקום 2.8 - ומשקלו בהחלט טוב. על כל חישוק מורכב צמיג ברוחב 295 מ"מ. וזו אינה טעות הקלדה. אני מוותר על דחיקת הרכב למגבלות - אלו כבישים צרים מאוד, ללא שוליים כלל, התנועה צפופה, לרוב יש גשם ובשאר הזמן הכביש לח, וכביש כזה עלול להביא לאיבוד אחיזה מהיר. בינתיים, בתנועה הצפופה, אני מבחין שהתיבה נמצאת כבר בהילוך חמישי כשאנחנו נעים ב-45 קמ"ש.
חולפים אגם גדול פה, חולפים נהר יפהפה שם, והראות החוצה מצוינת. למעט רחשי הצמיגים שורר בתא הנוסעים שקט מרשים. אלו שלא ירצו שקט, ישמחו לשמוע שברמת הגימור הגבוהה הזו שוכנת מערכת שמע מתוצרת B&O. התצוגה העילית מקרינה כל מה שצריך - מהירות, סטייה מנתיב, ובניווט גם תצוגה של מספר הכביש. למרות זאת היא אינה עמוסה מדי ופועלת להפליא.
על בטיחות ומרחב
מה פחות מוצלח? התיקון האקטיבי למניעת סטייה מנתיב, וזו לא הפעם הראשונה שהוא מאכזב. כך היה גם שבועיים קודם, עם השקת אודי A4, וזה כאילו הרים ידיים לא פעם, ואיפשר לרכב להתקרב באופן מסוכן לפגיעה במכשול או לעבור את סימון השול. מנגד, המערכת לזיהוי עייפות נהג פשוט מושלמת: בלימות חזקות וקצרות יעוררו ללא ספק גם את אלה שעייפים מאוד. לא בדקנו מה קורה כשיש נהג חסר סבלנות מאחור שלא שומר מאיתנו מרחק.
המרחב מאחור מצוין - מושב גדול ונוח לשני מבוגרים, סביר גם לנוסע במרכז, בקרת אקלים מפוצלת ופתחי מיזוג גם בקורות הצדיות, ושפע מקום. לא מפתיע בהינתן בסיס הגלגלים, 299 ס"מ, בין מכונית סלון לפאר, הרוחב הרב (197 ס"מ) והגובה הנדיב (167 ס"מ).
יותר פשוט, לוגם סולר
הגרסה הבאה בה נהגנו שונה - 50 TDI, מנוע דיזל המייצר 286 כ"ס ו-61.2 קג"מ, להאצה בתוך 6.5 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, 0.6 יותר ממנוע הבנזין. המתלים כאן אדפטיביים-רגילים, רמת הגימור נמוכה מזו הקודמת ואינה כוללת חבילת "ספורט", כך שהמושבים רגילים, ונהדרים לכשעצמם, כיוון גלגל ההגה ידני והגימור המוביל הוא עץ.
הנסיעה נעימה מאוד, והמתלים האדפטיביים הרגילים באמת עושים את העבודה, כך שהפעם המכונה לא מדווחת על כל פגם בכביש, למרות שהדרך ממש משובשת, וגם חישוקים בקוטר "20 "בלבד" עוזרים, בהשוואה ל-"21 שהיו בגרסת הבנזין. עוד שינויים? מערכת השמע מתוצרת בוז, וכאן היא פחות איכותית. ושזו תהיה הבעיה שלכם.
היה קצר, ועדיין
אודי Q7 המחודש משווק באירופה כעת וצפוי להגיע לישראל בתחילת .020, מוקדם לדעת אם המחיר הנוכחי יישאר או יעלה. באירלנד נהגנו בדגם המחודש 122 ק"מ בגרסה הראשונה, 62 בלבד בשנייה, ואותם 184 ק"מ נחלקו ביני ובין קולגה. זה בפרוש מעט, אפילו להשקה, ועוד יותר מכך בתנאי כביש כל-כך שונים מישראל.
מהמעט הזה אני מעדיף את גרסת הדיזל על-פני הבנזין, את המתלים האדפטיביים הרגילים על-פני הספורטיביים, ואת אירלנד על-פני ישראל, אבל כנראה שרק בקיץ. אודי Q7 לא מושלם, אבל יתרונותיו כל-כך רחוקים ממגרעותיו, כך שעוד טרם המבחן בישראל אני כבר משוכנע שנהיה חברים טובים, גם כשיעשה עלייה.
