"הבחור שם בשורה הראשונה, אתה יכול לעמוד בבקשה?".
כבד
זו הייתה בקשה מוזרה מעט שהגיעה מג'יימס, מנהל הפרויקט של טריומף טייגר 1200 החדש. באמצע מסיבת העיתונאים הוא פנה אל עיתונאי פולני וביקש ממנו להרים את התיק שלצידו. "זה לא שלי", אמר הפולני בנימוס פולני כמיטב מנהג המקום. "אני יודע", אמר ג'יימס, בנימוס בריטי כמיטב מסורת הבית, "הרם אותו בבקשה".
הפולני הרים את התיק ופלט בהפתעה: "וואו, מה שמתם פה? זה ממש כבד!". "תודה", אמר ג'יימס בקול נימוח, כמיטב הקורקטיות הבריטית, "זה תיק עם משקולות של 25 ק"ג — וזה בדיוק המשקל אותו הורדנו בטייגר הזה ביחס לקודם".
דיאטה
האופנועים של היום ביחס לאלה של האתמול מהירים מאוד, משוכללים מאוד — ולצערנו כבדים מאוד. זו צרה צרורה בעיקר כאשר מדובר בכלים שמיועדים למשימות אדוונצ'ר, כאלו
שאמורים — באופן עקרוני לפחות — לרדת לשטח; השאיפה, כידוע, היא שלעיקרון הזה יהיה ביטוי מעשי גם בשטח. וביותר ממובן אחד.
כך שלהיכנס לשביל עפר כאשר הכלי לבדו שוקל מעל רבע טון — וזה עוד לפני הנוסע/ת מאחור, הפק"ל־קפה והכמה קילוגרמים העוטפים את המותניים של הרוכב (ועוד כמה מלפנים) — זה לא אתגר פשוט; גם להחנות אדוונצ'ר כבד עם רגלית ששוקעת באדמה, ואז לנסות לדחוף אותו החוצה כדי להמשיך תנועה; וכן, גם הדבר הקטן הזה של הרכיבה עצמה בכל דבר שהוא לא שביל מפולס, גם זה לא עניין פשוט עם משהו ששוקל, קומפלט, יותר משליש טון.
רק על כיוון המחשבה הזה וביצוע הדיאטה הזאת כבר מגיע צל"ש למתכנני הטייגר המגודל והחדש של טריומף. משמעות הביצוע היא שעשר שנים לאחר שטייגר המקורי נחנך, נעשה בדור הרביעי והחדש מסע שיטתי להפחתת המשקל, פריט־פריט; מכל האלומיניום שוקל 2.5 ק"ג פחות; משקל השלדה, כעת גם עם חלקי אלומיניום ואפילו מגנזיום, קוצץ ב־1.5 ק"ג; הזרוע אחורית רזתה ב־1.5 ק"ג; אפילו המנופים של מגורה חסכו כמה גרמים. התוצאה: דיאטה של יותר מעשרה אחוזים לעומת הדגם הקודם — ובמהלך המסע הזה הורידו גם את מרכז הכובד.
צילום: יצרן
ייחוס
העיצוב של המכונה הזאת הוא מאוד, ובכן, "מכונתי", ובמבט מהצד בולט בחזית מעין "מקור" — וזה מאוד לא מקרי ובהחלט לא ממש מקורי שהמקור אליו כיוונו אנשי טריומף הוא ה־GS הגדול של ב.מ.וו. אפשר לשער שהיה להם לפחות אחד כזה במחלקת הפיתוח, אבל לגבי הקשר, אין צורך בהנחות מוקדמות; אנשי טריומף הכריזו על כך.
"ה־1250 הבווארי הוא המתחרה שלנו, והטייגר שלנו קל ממנו ב־17 ק"ג, חזק ממנו ב־15 כ"ס. וכן, גם לנו יש גל הינע כמו שיש לו". כדי להתחרות באייקון הבימרי היו אנשי טריומף צריכים לשפר משמעותית את הטייגר שלהם. לצורך זה לא הלכו את זה ה־1200 הקודם אלא אל ה־900 הנוכחי, המוצלח בהרבה ממנו, וממנו ואיתו יצאו לדרך. בהשוואה אליו, לטייגר הגדול והחדש 50% יותר מומנט, 60% יותר הספק, וכל אלה במחיר מציאה של רק 10% יותר במשקל.
צילום: יצרן
טקסונומיה
כמו בטבע, שלממלכת בעלי החיים בו סוגי חלוקה רבים, ולסדרה (טורפים), תת־סדרה (דמויי חתול), ולזו משפחה (חתוליים), סוג (פנתר), וכאן מין (טיגריס) ותתי־מינים רבים (בנגלי, סיבירי, סומטרה) — כך גם בממלכת הרכב.
לסדרה (דו־גלגליים) תת־סדרה (אופנועים) ולזו משפחה (אופנועים גדולים) שיש בה סוג (אופנועי הרפתקאות), כאן מין (טייגר), וגם שני תתי־מינים: האחד הוא GT עם גזעים של 'רגיל', 'פרו' (המון אלקטרוניקה), 'אקספלורר' (מכל דלק 30 ליטרים); תת המין השני הוא הוא ראלי והגזעים הם 'פרו', 'אקספלורר', עם צמיג "21 שפיצים, זווית מפסע קהה יותר.
אנשי טריומף ציידו את הטייגר מאחור בצמיג "18, קטן באינץ' מברירת המחדל, בטענה שזה אינו פחות טוב אך — וזה חשוב(!) — נראה יותר טוב.
צילום: יצרן
אלקטרוניקה
היקף המערך האלקטרוני כאן באמת יוצא דופן. במפרט: רדאר אחורי המתריע על כלי רכב בנקודות מתות תוך התייחסות למהירות ההגעה; נועל בלם קדמי לעזרה בזינוק בעלייה; מתלים סמי־אקטיביים חדשים לגמרי של שוואה; מצבי רכיבה 'כביש', 'ספורט', 'גשם' ובגרסאות הראלי גם מצבי 'ראלי' ו'ראלי פרו'; אפשרות בכל מצב לשנות את מפת ההצתה ותגובת המנוע, מצב המתלים, בקרת המשיכה, ABS (גם בפניות); את השניים האחרונים ניתן לנתק לגמרי; לאחר כיבוי, האופנוע ישאל אם לחזור למצב הקודם.
ויש גם פרטים קטנים, כמו הקלות שבה ניתן לשנות את גובה המשקף תוך כדי רכיבה — וכן, כן, גם שינוי דרמטי, הרה גורל בעולם האיתות(!); לא עוד קריאות של החבר שלך בצומת "אח שלי, אתה כבר שעה עם וינקר". ואכן, רק 120 שנות אופנוענות נדרשו כדי ליצור מערך איתות שבו הוא פוסק עצמונית לאחר פנייה או עקיפה! לבד!! קולולו!!!
עיקולים
תחילה אנחנו יוצאים לכבישים המפותלים הנפלאים של דרום פורטוגל. הטייגר, כמו דגמים אחרים של טריומף, מצויד במנוע המיוחד של היצרן במבנה שלושה צילינדרים, וזה פועל באופן ייחודי — מעניק מומנט עבה כמו שיש למנועי שני צילינדרים ב־V, אוהב סל"ד גבוה כמו מנועי ארבעה צילינדרים בשורה. הסאונד שהוא מנפק אגרסיבי במידה, נוכח כנדרש.
צילום: יצרן
הקוויק שיפטר עובד מעולה למעלה־למטה ומלווה באדיקות את ההשכבות ימין־שמאל־ימין שפשוט לא נגמרות — והטייגר נענה להן בשמחה גדולה. ברור שיש הבדל בהיגוי הקצת יותר כבד של הראלי עם חישוק "21 מאשר זה של ה־GT עם ה־"19, אבל בשניהם הוא פשוט אוהב את זה, והיכולת שלו בכביש המפותל טובה בהרבה מאשר זו של הדגם הקודם.
בנוסף שיפרו אנשי טריומף את פיזור חום המנוע שהטריד בדגם הקודם, וכעת הוא יעיל בהרבה. מזג האוויר המשוגע שנפל עלינו על שפת האוקיינוס גרם כך שלעיתים נדמה היה שעברנו ארבע עונות שנה בעשר דקות, אבל הטכנולוגיה שמרה עלינו גם בגשם, והמגן שמר אותנו יבשים כמעט לחלוטין.
שבילים
מעיקולי האספלט ירדנו אל שבילי העפר שבמחוז אלגרבה. הרכיבה שם הייתה רק עם גרסאות ראלי פרו הרזות יותר שיש להן מכל דלק של 20 ליטרים, מושב מונמך במעט וכידון מוגבה בקצת כדי להקל על רכיבה בעמידה, ובקצוות הורכבו צמיגי Anakee Wild של מישלין שיש להם קוביות גומי המבהירות שבאנו לאכול חול.
צילום: יצרן
השביל עולה לו בגבעות המוריקות, אני עובר לעמידה, מעלה למצב 'ראלי' שיש לו חצי ABS קדמי ורבע בקרת משיכה. הביטחון גובר ואז מקפיץ ל'ראלי פרו' שמנתק הכל. הזנב מקשקש מאחור בכל עיקול, אני מרקד עם הרגליים כדי לשנות כיוון, הקצב גובר ועולה, והמהירות גבוהה מ־100 קמ"ש שבשטח נדמים כמו 200; עם כלי גדול כזה לא צריך להגזים עם הגז, רק לזרום, ואז קורה הקסם האדוונצ'רי, והמחמאה הגדולה ביותר שאפשר לתת לטייגר היא שהוא מתנהל שם בקלילות כזאת עד כי אפשר להישבע שזה בכלל ה־900. ואז אני מרגיש רוכב טוב ממש, כאילו יש לי ברזומה איזה דקאר או שניים.
ואז מגיע איוון סרבנטס, אלוף עולם חמש פעמים באנדורו, ויקפוץ, ויחליק, וינשנש את הטייגר המגודל כאילו הוא איזה סתם איזה 125 קליל. הרזומה הלך.
ווילי
טריומף השקיעה הרבה באופנוע הזה — החל ממהלך פיתוח מעמיק, דרך יצירת היצע של גרסאות שונות עתירות טכנולוגיה, ועד להשקה מושקעת מאוד, שנמשכה יומיים ונערכה על־פני מאות קילומטרים באספלט ובעפר.
החברה הזו, שמצליחה להפתיע כל פעם מחדש, יצרה מעין אולר שוויצרי שיודע לתת פתרון לכל בעיה. הדגם החדש מתגאה כי בנוסף למנוע המכובד על ביצועיו, מכלולי השלדה ותועפות הטכנולוגיה הוא גם הדרייב שאפט החזק והקל ביותר. הוא פונה לצרכן עם אחריות של 3 שנים, ועם תמחור נכון יהיה לו כל שצריך להצליח. טריומף טייגר 1200 החדש מכוון לקבוצה הכוללת את ב.מ.וו GS 1250, דוקאטי מולטיסטרדה V4, ק.ט.מ 1290 אדוונצ'ר, והוא נכנס לליגה של הגדולים. בווילי.
טריומף טייגר 1200 'GT פרו'
מנוע 3 ציל', מקביל, 1160 סמ"ק; קירור נוזל הספק/סל"ד 150 כ"ס/9000 סל"ד מומנט/סל"ד 13.2 קג"מ/7000 סל"ד תמסורת 6 היל', מצמד רב־דסקי רטוב, גל הינע שלדה צינורות פלדה רבועים, אלומיניום בסיס גלגלים 156 ס"מ מרווח גחון – ס"מ מתלה קדמי Showa, מזלג הפוך 49 מ"מ, מהלך 20 ס"מ מתלה אחורי Showa, בולם יחיד, מהלך 20 ס"מ בלם קדמי ברמבו 2 דיסקים, 32 ס"מ בלם אחורי ברמבו, דיסק, 28.2 ס"מ צמיג קדמי מצלר טוראנס 120/70-19 צמיג אחורי מצלר טוראנס 150/70-18 גובה מושב 85-87.7 ס"מ מיכל דלק 24 ליטר משקל רטוב 240 ק"ג 
