DS3: מבחן דרכים (השקה) - אוטו

DS3: מבחן דרכים (השקה)

הצגת ה-DS3 המחודשת סימנה גם את יציאת DS לדרך עצמאית כמותג נפרד. האם הגרסה המחודשת היא באמת מכונית פרימיום?

קטגוריה: סופרמיני פרמיום
גרסה: האצ'בק/ קבריולט, 1.2 ל' (110 כ"ס), אוט' 6 הילוכים
מתחרות בולטות: אודי A1, מיני קופר
מחיר גרסה נבחנת: החל מ-120,000 שקלים

אפשר להבין את רצונה של סיטרואן (ובכלל קונצרן PSA) לדריסת רגל בשוק היוקרה הרווחי. אלא שלא מדובר במשימה פשוטה, ולא חסרות דוגמאות בתעשיית הרכב ליומרות גרנדיוזיות שנכשלו.
DS3, עתה ללא אזכור שם חברת האם על ישבנה, היא הסנונית הראשונה בדרך העצמאית של DS כמותג נפרד, למרות שמדובר במעשה רק במתיחת פנים. אבל קברניטי החברה מבטיחים ליין דגמים חדש לחלוטין עד 2020.
עיצוב ונראות
לרב אני משתדל להתנסח בזהירות סביב עניין העיצוב, גם כי בענייני טעם וריח אפשר עד אין סוף להתווכח, וגם כי אפשר פשוט להביט בתמונות ולהחליט. ולמרות האמור, DS3 היא מכונית נאה. נאה מאוד. היא הייתה כזו גם קודם. ועכשיו, עם עדכון קוסמטי ברוח התקופה\אופנה הנוכחיים – פנסי לד, חזית מחודדת יותר – היא יפה עוד יותר. בפרט במבט מהחזית. מהצד ומאחור השינויים קטנים עד לא מורגשים וזה בסדר גמור. העיצוב הזה הוא בהחלט הטיעון החזק ביותר של DS3 בתביעה לתואר "פרימיום".
פנים הרכב
מכונית יוקרה, בראש ובראשונה, צריכה להחניף לבעליה האנינים. בשביל לעשות זאת היא צריכה לשלב – ולשלהב – את כל חמשת החושים. ראייה - עיצוב, חומרים, ייחוד, שפע. שמיעה - מטריקת דלת, דרך בידוד רעשים ועד איכות מערכת השמע. מישוש - מגע, טקסטורה, הנדסה. ריח - אם הייתם פעם בסתם מכונית חדשה, אל מול מכונית יוקרה חדשה, אתם מכירים את ההבדל. טעם – לא זה שמרגישים עם הלשון, אלא סגנון, "סטייל".
ה-DS3 עומדת במשימה הזו בצורה חלקית. עיצוב תא הנוסעים, עם הקונסולה המרכזית החדשה שבמרכזה מסך "7 (שכולל מערכת שיקוף לטלפוני אנדרואיד ואפל) בהחלט נאה, והמושבים המיוחדים (אופציה) מוסיפים יחוד, מרכיב חיוני בתחושת יוקרה. אך כשיורדים לפרטים, בודקים, נוגעים – ולא רק בחלקים נחבאים – נתקלים ביותר מדי תזכורות לכך שה-DS3 מבוססת על ה-C3. הן באיכות החומרים והן באיכות ההרכבה.
מושב הנהג הנאה מתגלה כנוח, לא חסר מרחב לנהג. מה שאי אפשר להגיד על המושב האחורי – הגישה אליו קשה, והמרחב בו מצומצם.
בידוד הרעשים בתא הנוסעים טוב עד כ-110 קמ"ש – גם בגרסה הפתוחה! – ורק במהירות גבוהה יותר מתחילים הרעשים להפריע. אגב, אפשר לפתוח או לסגור את הגג עד 120 קמ"ש.
נוחות נסיעה
כבר בחניון בשדה התעופה, ממש אחרי מטרים ספורים של פסי האטה\הרעדה, היה ברור כי ה-DS3 מצוידת במתלים קשיחים למדי. גם על כביש מהיר וסלול היטב המתלים העבירו תחושה "עסוקה", וכשהגענו לסן-טרופז ולכפרים קטנים סביב הריביירה, עם כבישים מאותגרי סלילה, המצב החמיר. שקעים בכביש ה-DS3 דווקא סיננה בסדר, אך שיבושים בולטים – בפרט אם מגיעים יחד לשני הגלגלים – כבר עברו באופן מורגש אל ישבני הנוסעים. למחרת, עם גרסת האצ'בק וצמיגים בחתך הגיוני יותר (195/55-16 לעומת 205/40-18), הנוחות השתפרה בצורה ניכרת, נחכה ונראה איך היא תתמודד עם אספלט ישראלי.
התנהגות ובטיחות
בכל הנוגע למערכות בטיחות מתקדמות, אין במתיחת הפנים בשורה. לטענת אנשי DS, מערכת האלקטרוניקה של ה-DS3 לא תומכת ברוב המערכות הללו. ובכל זאת, יש מערכת בלימה אוטונומית בעיר (עד מהירות 30 קמ"ש). ה-DS3 לא נבחנה במבחני ריסוק לאחר מתיחת הפנים. ב-2009, כשהושק הדגם, היא קיבלה ציון של 5 כוכבים.
קשיחות המתלים, שפגעה בנוחות, תורמת להתנהגות הכביש של ה-3, ששופרה וחודדה. ההגה בעל משקל טוב, חד ומדויק (גם אם לוקה בהיזון חוזר), האחיזה גבוהה וזוויות הגלגול נמוכות יחסית. האמור מתחבר לניהוג בטוח וצפוי, עם נטייה ברורה לתת-היגוי קליל כשהעומס עולה, עליו ניתן להתגבר בקלות בעזרת העברת משקל. על הכבישים ההרריים בהם בילינו, ה-DS3 זרמה בקצב נאה, ומדי פעם אפילו בקצב מהנה ממש. אבל לא היינו מתנגדים לעוד קצת הספק וביצועים.
מנוע וביצועים
תכל'ס, הדבר החשוב יותר במתיחת הפנים הזו הוא החלפת יחידות ההנעה הוותיקות של הקונצרן ביחידות המודרניות שכבר למדנו להכיר בדגמים אחרים. הגרסה הבסיסית מקבלת את מנוע ה-1.2 ליטר (3 ציל') המוגדש עם 110 כ"ס (20.8 קג"מ), כשמעליו יוצע אצלנו מנוע ה-1.6 ליטר טורבו בגרסתו המחודשת, קרי 165 כ"ס ו-24.4 קג"מ. תיבה אוטומטית עם שישה הילוכים (איסיין) תוצע עם המנוע הקטן, כשהגדול מקבל בשלב זה אך ורק תיבת שישה הילוכים ידנית.
גרסה שלישית, שאני מקווה שנראה בארץ, היא גרסת ה'ביצועים' (DS performance), שמקבלת את יחידת ההנעה של הפיג'ו 208GTi, משמע מנוע 1.6 ליטר טורבו (THP) עם 208 כ"ס ו-30.5 קג"מ.
המנוע הקטן – היחידי שהגיע להשקה – מעניק ל-DS3 ביצועים מספקים, גם אם לא נמרצים במיוחד. התיבה האוטומטית עובדת אתו בהרמוניה, ותורמת את שלה לחבילה כוללת נעימה ויעילה. צליל המנוע האופייני לתצורה זו מעט מחוספס, וגם אם אני אהבתי את גוון הצליל, הוא עדיין נוכח מידי בתא הנוסעים, בפרט במאמץ. סל"ד נמוך במיוחד יגרור מעט וויברציה שתורגש בתא הנוסעים. צריכת הדלק עמדה, במבחן נמרץ יחסית, על כ-12 ק"מ לליטר – לא רע בסך הכל.
אגב, מנוע זה מוצע ב-DS3 גם בגרסת 130 כ"ס, שסיבוב קצר עליה השאיר רושם נמרץ יותר באופן מורגש, אך גרסה זו לא צפויה להגיע לישראל.
תמורה וסיכום
הצהרות ויומרות זה דבר אחד, יישומם בהצלחה זה כבר עניין אחר. ה-DS3, גם אם לא חפה ממגרעות, היא מכונית טובה. היא נראית נהדר ושונה, היא מספיק שימושית לקהל היעד שלה (צעירים אופנתיים), והיא גם נוסעת לא רע. אבל אם נשפוט את ה-DS3 על פי קריטריונים של מותגי יוקרה, אז יש לה עוד כברת דרך לעבור. זה תקף גם כשלוקחים בחשבון את מחירה – 120,000 שקלים. האם היא ייחודית? בהחלט. היא הייתה כזו גם קודם. האם היא יוקרתית? עדיין לא ממש, אבל היא תעניק לרוכש ערך מוסף של יחוד ושונות.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות