חדשות טובות. הוזמנתי להיות העיתונאי הישראלי הראשון לנהוג על הונדה סיוויק טייפ R החדשה, זו ששברה את שיא המהירות למכונית הנעה קדמית בנורבורגרינג (סרטון למטה). יששש! ההשקה תיערך באוסטריה, נאמר בהזמנה. בהחלט מקום נהדר להשקה של מכונית כזו, חשבתי. במוחי כבר גלגלתי את למעלה מעשרים עיקולי סיכת הראש שבסילווראטה–פאס למשל. אין הרבה דברים יותר טובים מזה. המשכתי לקרוא. הטיסה לוינה בתאריך... וינה? מה פתאום וינה? הרי אי אפשר לנהוג מוינה, שבמזרח אוסטריה, להרי טירול, שבמערבה, לבחון שם את המכונית ולחזור. זו דרך אוטוסטראדות ארוכה מדי, זרועת שוטרים אוסטרים מניאקים. למה וינה, כשברור שהיעד צריך להיות מינכן או אינסברוק או אפילו ציריך, שקרובים מוינה לאזור טירול? ימים ארוכים מאוחר יותר הגיעו הפרטים.
 
 
וינה אכן רחוקה מסילווראטה, אך קרובה מאוד לברטיסלווה שבסלובקיה. ושם אומנם אין מעברי הרים, אך יש מסלול מרוצי מכוניות ארוך (6 ק"מ), טכני ומסובך, ולשם מועדות פנינו. "אלוהים נמצא בפרטים" לימד אותי יואל פלרמן (כן, אני יודע שזו לא ציטטה אוריגינלית שלו, אבל אני שמעתי אותה לראשונה ממנו) שהיה פעם שותפי לנסיעה מוטרפת על הסילווראטה. אומנם כתבתי מספר שורות למעלה ש"אין הרבה יותר דברים טובים" מסילווראטה–פאס, אבל המסלול בסלובקיה הוא אחד מאלו שכן, ועוד איך. עם המכונית המתאימה כמובן. המספרים מנורבורגרינג אומרים שהטייפ R מתאימה, אבל... צריך לבדוק, לא?
 
הונדה סיוויק טייפ R - מבחן דרכים (השקה במסלול)
צילום: מנהל 

על המסלול
בבוקר כבר הכרנו, אני והאRיה הצעיר. זה היה על הכבישים הכפריים שבין ווינה לברטיסלווה, דרכים מפותלות שעוברות דרך יערות ירוקים, גבעות ומישורים חקלאיים ופסטורליים, שלא ממש התאימו לאריה הצעיר והשואג ולנהג המבוגר שדרבן אותו. גם האוטובאן עליו עלינו לא ממש הדגים את יכולות האוטו. עם זאת, קיבלנו יותר מרמז על הכח המתפרץ ואורך הנשימה של המנוע, קלות העברת ההילוכים עם המהלך הקצרצר (גיר שישה הילוכים ידני ומלהיב), יכולת הבלימה הפנומנאלית ואפילו ההגה המתגמל, דבר ששכחנו מקיומו כמעט בדור ההגאים החשמליים. גם המתלים עשו עבודתם נאמנה, כשבמצב הרגיל סיפקו שיכוך טוב ונוחות סבירה להוט האצ' קיצונית, אולם במצב ה–‘+R' הציגו קשיחות שמאוד לא התאימה לכבישי סלובקיה. מסלול הבוקר לא היווה מבחן לכישורי המכונית הקיצונית הזו, אולם בהחלט הספיק כדי לתת טעימה ממה שהיא יודעת ויכולה לתת. בסופו של דבר, 310 כ"ס על הנעה קדמית אינו דבר של מה בכך.
 
הונדה סיוויק טייפ R - מבחן דרכים (השקה במסלול)
צילום: מנהל 
 
אבל כל זה נשכח כשאני עומד ליד מכונית אדומה מדהימה בעיצובה, עם מערך סינרים, ספוילרים, כניסות ויציאות אוויר במקומות שונים ומשונים וכנף אימתנית מאחור, שנועדו לשפר את האחיזה במהירות גבוהה וגם לסייע בקירור המנוע והבלמים. אני ליד המכונית עם הקסדה ביד, המכונית על קו הזינוק של המסלול, לידי המדריך שילווה וינחה אותי לאורך ששת הקילמטרים המפותלים. הוא מהונגריה, מכיר את רוי ניסני, אפילו מתחרה מולו. כן, הוא נהג מצוין ניסני. "פילון אחד מסמל אייפקס, שניים מסמלים נקודת בלימה, שים לב, יש הרבה פניות עם אייפקס כפול". "אחלה. תגיד לי באיזה הילוך להיכנס, במספר: שלוש, ארבע וכולי, טוב?". "כן, סע!" כעשרים דקות במצב רגיל, יציאה לקרור ועוד עשרים דקות במצב הקרבי ‘+R'. נהדר. יוצא. המנוע מטפס במעלה הסל"ד בשמחה.
 
הונדה סיוויק טייפ R - מבחן דרכים (השקה במסלול)
צילום: מנהל 
 
זהו סיבוב איטי להכרת המסלול. הטורבו הקליל דוחף בסל"ד נמוך, הוי–טק הישן והטוב של הונדה עוזר בסל"ד גבוה, כך שעד למעלה מ–6000 סל"ד הכח זמין. מחליף לשני. פול גז, עלייה, קונוס כפול, משיכה שמאלה, בלימה וכניסה לאייפקס. שלישי, רביעי, כניסה לפניית אייפקס כפול, אני רוצה להיכנס רחב ולוותר על האייפקס הראשון, המדריך מנחה אותי להכנס קצת מוקדם יותר ולהשאר בפנים. "היא יכולה לעשות את זה". "גם במהירות גבוהה יותר?", "כן, עוד תראה". המסלול חולף די מהר ואני בקושי זוכר את שתי הפניות הראשונות. סיבוב שני, המהירות עולה. אני דוחף בכל הכח, לפחות כך אני חושב. בסוף הישורת בלימה חזקה, משיכה ימינה בשלישי, רביעי, בלימה, גז ביניים, שלישי, משיכה פנימה. נשאר בפנים עד אחרי האייפקס השני, אני מרגיש החלשות כלשהיא בדחף ואחר כך הוא חוזר ועולה. "הרגשת?" שואל המדריך, "זה הדיפרנציאל שננעל?" אני עונה לו בשאלה. הוא מאשר ואני מרחיב את הקו. וואו איזו תחושה מדהימה. אני מתקרב למכונית שלפני. "מאיזה צד לעקוף?" אני שואל את המדריך.
 
הונדה סיוויק טייפ R - מבחן דרכים (השקה במסלול)
צילום: מנהל 
 
"מבחוץ" הוא עונה. ממשיך ללחוץ ועובר אותו. זה אחד האנגלים, בחור חביב. ממשיך ללחוץ. S מהירה. "רביעי בלי ברקס" אומר המדריך, אני בכל זאת נוגע. "לא צריך" הוא אומר, "במהירות הזו האוירודינמיקה לוחצת אותך לרצפה, כשאתה מאט אתה מאבד את זה וצריך להאט עוד יותר". בישורת אני מציץ על מד המהירות, 197 קמ"ש, לא רע.
 
בהקפה הבאה אני כבר לא מאט. זויות הגלגול לא חדות אך מורגשות, הבלמים לא דועכים. באמצע ההקפה הבאה המדריך מורה לי לקרר בלמים עד ליציאה. אני יוצא, מסיר את הקסדה ומחייך כמו החתול מעליזה בארץ הפלאות. אין ספק שמסלול זה יותר מרגש ממעלה סילווראטה. מנוחה קצרה וחוזרים למכונית. לוחצים על כפתור הקסם, ‘+R' קוראים לו בהונדה. המתלים מתקשחים, המנוע הופך לעצבני יותר ואני יוצא. איזה יופי. ההבדל בזויות הגלגול ברור וכמעט אין נחיתה של האף בבלימה או נסיקה של האף בתאוצה. אחראים לכך הבולמים האקטיביים, שמתקשחים לפי העומס. הם מונעים את טלטולי המרכב והשקיעות בזמן הפעלת כוחות G בתאוצות ובלימות או תאוצות צד.
 
הונדה סיוויק טייפ R - מבחן דרכים (השקה במסלול)
צילום: מנהל 
 
אני נוהג יותר חזק. המדריך מסתפק עכשיו בקריאת ההילוך הנכון. לפני אחת העקומות האיטיות יותר הוא קורא "לא כל כך מהר" מאוחר מדי, ואני כמעט יוצא מהמסלול. בלימה מאוד חזקה משאירה אותי על האספלט ואני חוזר להאיץ. זמן המסלול נגמר מהר, מהר מדי. אני מאט, מקרר בלמים, יורד מהמסלול, יוצא ומנגב את הזיעה. היה חם באוטו, כיבינו את המיזוג. עד עכשיו אני לא בטוח אם זה היה כדי שהמנוע לא יתחמם או פשוט מפני שאף אף אחד מאיתנו לא רצה להודות שהוא רוצה לנהוג על מסלול בתנאי דה לוקס, עם מיזוג אוויר.
 
אגב, אני לא יכול להגיד גם עכשיו שלמדתי את המסלול הזה בע"פ. בכל זאת, שישה קילומטרים זה לא מעט, לא נהגתי עליו מספיק ו...כשיש מדריך לידך, אתה אף פעם לא באמת זוכר את הדרך, לא ככה? אבל כן למדתי הרבה על ההונדה. היא חזקה, ורק מעל 6500 סל"ד המנוע מפגין קוצר נשימה קל מאוד; מוצקה; היא בולמת כמו שד, פעם אחר פעם, והבלמים לא מתעייפים; מצב ה–+R הופך את המכונית למכונית מרוץ אמיתית. אהבתי את הבולמים האקטיביים שמונעים צניחה או נסיקה של האף ומקטינים את זוית הגלגול, ואת הדיפרנציאל הננעל שמייצר אפקט מורגש על המסלול ומסייע ליציאה מהפניות. בקיצור, היא בקלות יכולה לשמש כמכונית מסלול.
 
הונדה סיוויק טייפ R - מבחן דרכים (השקה במסלול)
צילום: מנהל 

על הכביש
באמת מעניין אתכם לקרוא איך היא מתנהגת על הכביש אחרי שפרטתי באריכות כה רבה את התחושות איתה על המסלול? באמת אכפת לכם איך נשמעת מערכת השמע, או איך עובד מסך המגע? אם התשובה שלכם חיובית, אומר בחיוך שהמכונית הזו לא בשבילכם. לא שהיא רעה, להיפך, ועם המתלים המתכווננים היא אפילו לא מענישה אתכם יותר מדי על כבישים נורמאלים (באירופה, כן?). אבל הביטו בתמונות, ראו את מושבי המרוץ, את ההגה עם הפס האדום באמצעו, הביטו על מודדי ה–G והגידו לי: אם אתם רוצים מכונית כזו, באמת איכפת לכם איך היא חוצה שיבושי כביש עם שפה חדה?
 
אגב, אם התשובה לשאלה שלי חיובית - אני מאוד ממליץ על מכונית אחרת. נאמר הונדה סיוויק האצ'בק 1800 סמ"ק האצ'בק. אני משער שתוכלו לקנות כמעט שתיים כאלו במחיר של זו...