מזה שנים ארוכות שאני ממלא ב'אוטו' (באופן לא רשמי) גם את תפקיד "כתבנו לעניינים ימיים". הסיבה לכך פשוטה – הים מהווה אחת מאהבותי הראשוניות, הבסיסיות והחזקות ביותר. הים היה שם, בפסגת הרשימה, עוד לפני שהסתכלתי על נשים או ישבתי ליד הגה של מכונית. הוא היה שם מגיל ינקות. ומאז ועד היום, אני פשוט מת על ים ועל ספורט ימי. ואם תזכרו שבחלק גדול מהמקרים הספורט הימי משתמש בשירותיהם הטובים של מנועי בעירה פנימית – תבינו יותר את התופעה. אופנועי ים, מערכת ג'ט אישית שמאפשרת לרחף מעל המים, סירות חזקות המאפשרות לא רק לגרור גולש סקי אלא גם לגלוש על הגל מאחורי הסירה – הכל הולך, וכמה שיותר, יותר טוב. וכך גם הכרתי, דרך ענת אשת היח"צ שלהם, את חברת 'סטרים' יאכטות', שמייבאת בין היתר את נאוטיק, סירת מנוע גדולה וגיבורה – בה התנסינו שנה שעברה. וכמובן כשענת הציעה לי מבחן על כלי קצת גדול יותר מסירת מנוע, על יאכטה ממונעת – הסכמתי מייד, רק חיכינו ליום חורפי יפה ושמשי, וכאלו יש בשפע השנה.
צילום: דני פרומצ'נקו, יח"צ
אקדים ואציין, שרוב הפלגותיי נערכו על יאכטות מפרשים. קיימים הבדלים מהותיים בין אלו לאלו. ספינת המפרש הטיפוסית איטית, צרה וצפופה, נוטה על צידה כשמפליגים בעזרת מפרשים בסיוע של רוח צד, אך גם יכולה לחצות ים סוער ומחירה נמוך יחסית. היא מתאימה בעיקר ל"חולי ים" שזמנם בידם ומתאים להם להתקדם לאט ובשלווה, מנמל אחד למשנהו. לצורך הבהרת לוחות הזמנים אוסיף שהדרך אותה תעבור בשעה של נסיעה מהירה על הכביש ייקח למפרשית יום שלם של הפלגה, וגם זה בתנאי שהרוח אינה נושבת בפנים. יאכטת המנועים לרוב מרווחת, אלגנטית ומשופעת במשטחי שיזוף, וחדרים רחבים ומרווחים. היא מהירה יותר, רועשת יותר, ויקרה הרבה יותר הן לרכישה, והן לאחזקה ונסיעה. היא מתאימה לאנשים עשירים יותר, שממהרים יותר ממקום למקום, וקשה להם להצטופף במפרשית צרת הגוף. לו רק בשל מחירה, משמשת היאכטה כאחד מכלי השעשוע האולטימטיביים של אנשי הממון, שככל שהיא גדולה יותר כך היא גם משמשת יותר לאירוח חברתי ועסקי.
צילום: דני פרומצ'נקו, יח"צ

פרסטיג' 550
הפרסטיג' היא יאכטה יוקרתית צרפתית, גדולה למדי באורך של 17.92 מ' ורחוב של 4.79 מ'. באורכים כאלו, נהוג להשתמש בשירותי "סקיפר" מקצועי, למרות שחלק גדול מהיאכטונרים מחזיק ברישיון שיט המכסה יכטה בגודל כזה, וכמו שיתברר לכם, הנהיגה בה כל כך פשוטה שניתן להסתדר גם בלי. ניתן, אך לא ממש מומלץ.
הפרסטיג' היא יאכטה שתוכננה מדף חלק, למרות זאת כמובן שהיא חולקת הרבה קווים משותפים עם יאכטות מנועיות יוקרתיות אחרות. הרי בסופו של דבר מדובר בסירה גדולה, שצריכה להתקדם במים במקסימום נוחות, גם כשהמים לא מי יודע מה חלקים, במהירות כמה שיותר גבוהה ובמינימום רעש. היא צריכה להיות ממוזגת, מפנקת. היא אמורה לאפשר לאנשים להשתזף, לרדת אל החוף או אל המים בנוחות וכולי וכולי. לכן, כשאתם שומעים את המילים "תכנון חדיש" אל תחכו לראות משהו שנראה לא כמו יאכטה. יש חרטום, ירכתיים רחבים, חדרי שינה, סלון, מטבח ופינת אוכל, משטחי שיזוף, פלטורמה לירידה למים, גשר טלסקופי לרדת איתו לחוף, מזגן, בארים וכולי. ויש לה את כל זה וברמה נהדרת.

צילום: דני פרומצ'נקו, יח"צ
שלושה חדרי שינה עם שירותים צמודים, שניים עם מיטות כפולות ועוד אחד עם מיטת קומותיים. יש כמובן חדר נפרד לסקיפר, ואחלה סלון. המטבח ממוקם באופן לא שגרתי מאחור. ליד היציאה האחורית. זה ממש נוח, כי ברור שהמשטח האחורי, משהו כמו הגזוזטרה של חדר הסלון, מהווה את חדר האוכל הראשי ולאו דווקא הסלון. עם כל הכבוד למזגן – ויש כבוד גדול – בהרבה מקרים, אוירו של הים נעים יותר. העיצוב מאוד לטעמי, עם הרבה חלונות, גם בחדרי השינה, ותחושה מאוד אוורירית. לפרסטיג' יש באחוריה רמפה היורדת בהפעלה חשמלית עד למתחת לגובה המים – אידיאלי לירידה לשחיה או להעלאת אופנוע ים או סירת גומי מהמים. אבל אלו לא עיקר כוחה וייחודה של הפרסטיג'.

מנוע פנימי חיצוני
לאלו מכם שלא ממש "שוחים" בחומר אקדיש כמה מילים להנעה ימית. מנוע הבעירה הפנימית שמשמש סירות זהה בעיקרו לזה שמשמש מכוניות או משאיות, למעט שיטת הקירור. אבל יש הבדל גדול אחר כך – בהפיכת האנרגיה המוטורית לתנועה. בסירות, יש כמה דרכים לכך. סירות קטנות מונעות לרוב על ידי מנועים חיצוניים התלויים על גב הסירה, בתחתיתם מדחף שהודף את הסירה לפנים. בסירות גדולות יותר, יש בדרך כלל מנועים פנימיים, שמוציאים את הכוח אחורה אל הזנב דרך מערכת תמסורת, ומסובבים מדחף. הזנב שקוע במים ויכול להסתובב על ציר האורך שלו ימינה ושמאלה. ההנעה הקלאסית ליאכטות ואוניות, היא באמצעות ציר המחובר למדחף מצידו האחד, ובצידו השני למנועים בתוך גוף כלי השיט.
צילום: דני פרומצ'נקו, יח"צ

באוניות מודרניות, גם בגדולות שבהן, המנועים מייצרים חשמל הנאגר במצברים ומנועים חשמליים המותקנים מתחת לאוניה, בפוד עצמאי, מניעים את הסירה. היתרון הגדול של שיטה זו כמו גם לזו עם הזנב החיצוני, הוא בכך, שמדחף יכול רק לדחוף את הסירה קדימה או אחורה (עם שינוי כיוון הסיבוב דרך מערכת תמסורת), בעוד ההיגוי נעשה באמצעות מעין כנף אחורית שתפקידה הוא להטות את זרם המים ולסובב את הסירה. אולם בשיטה זו כדי לפנות צריך גם לנוע, בעיקר לפנים. כשהסירה נעה במהירות איטית מאוד או בנסיעה לאחור ההגוי מוגבל עד לא קיים. לעומת זאת, הזנב השקוע במים, כמו המנוע החשמלי באוניות, מסתובב כולו וגורם למדחף לדחוף או למשוך את הסירה לפי הזוית בה הזנב מסובב – בכל מהירות וגם בנסיעה לאחור.
צילום: דני פרומצ'נקו, יח"צ

הפרסטיג' 550, היא היאכטה הראשונה שאני פוגש, המצויידת בשני מנועים (תוצרת קאמינס עם הספק כולל של 600 כ"ס), המחוברים לזנבות חיצוניים הנמצאים מתחת הסירה, ומסוגלים לסובבה לכל כיוון – כולל תנועה הצידה. לצורך זה, נעזרת הפרסטיג' גם במנועי דחף קטנים, הממוקמים מלפנים משני צידי החרטום (thrusters בלעז), אלו מסוגלים, כשהסירה במהירות נמוכה או עומדת, לדחוף את החרטום הצידה. זאת אומרת שבשילוב עם זנב המכוון ב90 מעלות לסירה, מסוגל הסירה לתנועה צידית מלאה! לשם הבהרה לעכברי יבשה חובבי הגה, דמו בנפשכם מכונית עם הנעה כפולה, המגיעה למקום חנייה צר ביותר, מסובבת את כל ארבעת הגלגלים ב-90 מעלות לכיוון המדרכה וזזה הצידה... אבל בזה רק מתחיל התחכום.
צילום: דני פרומצ'נקו, יח"צ
לנהג הפרסטיג' יש ליד המצערות וההגה גם ג'ויסטיק, המפעיל מערכת ממוחשבת שמתאמת את דחף המנועים וכיוונם, יחד עם כיוון ודחף הט'רסטרים, כדי לייצר תנועה איטית בכל כיוון אפשרי (קדימה-אחורה, עם או בלי פנייה, הצידה, סיבוב על המקום וכולי). נשמע מסובך? זה כל כך פשוט, עד שידידי חזי, בלי שום נסיון מוקדם עם הסירה הזו, הכניס אותה למקום עגינה פחות או יותר בלתי אפשרי, וכל זה בעוד רוח ערה מנסה להפריע. הוא התייצב ליד עמדת ההיגוי האחורית (יש עוד אחת בקבינה ואחת בסיפון העליון), הביא את היאכטה מאחורי ספינה עוגנת, דחף את הג'ויסטיק ימינה ואחר כך משך לאחור עד שזו נעצרה מעדנות ליד המזח. מדהים!!

כמליון יורו תעלה לכם היפיפיה הזו, סכום לא קטן אבל גם הרבה יאכטה. תיהנו.