בועה מוטורית? / בועז סופר בטור דעה - אוטו

בועה מוטורית? / בועז סופר בטור דעה

בועז סופר תוהה לאן הולכות המכוניות החדשות

אז לאן "הולכות" המכוניות החדשות? במונחי נטו - רכישות רכב חדש בניכוי כלי הרכב שנגרעו מפאת תאונה, גניבה, גריטה או פירוק - גידול במצבת הרכב מתבטא בגידול במספר כלי הרכב בממוצע למשק בית ובגידול במלאי כלי הרכב הלא מכורים. גידול המלאי מתייחס למה שיש ליבואני הרכב שרוכשים רכב משומש בעסקת טרייד אין, חברות הליסינג שמוכרות רכב חדש ומשומש ומגרשי המכוניות.
שני סוגי ביקוש - רציונלי ואמוציונלי
הביקוש לרכב מושפע ממרכיבים רבים שניתן לחלקם לשניים. הראשון מכיל פרמטרים כלכליים "רגילים": מחיר הרכב החדש (שמגלם גם רמת מיסוי), מחירי מכירה של רכב משומש, שיעורי הריבית במשק, הגידול בצריכת משקי הבית, הוודאות התעסוקתית (אבטלה נמוכה), ההכנסה הפרמננטית (זו המוחלקת על פני זמן וכוללת גם תוספת ותק, חודשי אבטלה בין עבודות, ירושות וכן הלאה), תחבורה ציבורית יעילה, ביקוש לשירותי ניידות גבוהים יותר והקשר בין רכב בבעלות לבין פוטנציאל תעסוקתי ועוד.
החלק השני הינו סובייקטיבי ומכיל מרכיבים מהספקטרום החצי–אמוציונלי - החידושים שיש ברכב חדש ביחס לזה הישן, רמת הבטיחות שהולכת ועולה, הצטרפות של נהג צעיר לנוהגים, שיקולי מעמד חברתי ותדמית, היקף הפרסום, נישות חדשות שמומצאות חדשות לבקרים, רצון של אדם ל"פנק" את עצמו ועוד.
ככל שמדובר בחלק הרציונלי - אפשר לומר כי קיים מתאם גבוה (בפיגור) בין הגידול בתוצר לנפש לבין רכישות רכב חדש. אין בכך כדי לחזות את העתיד אולם אפשר לומר כי האינטואיציה של כולנו מתואמת עם מחקרים; רמת חיים גבוהה יותר מובילה להיקפי רכישות גבוהים יותר ולרמת מינוע גבוהה יותר. היקף הרכישות משקף את זרם הרכישות של רכב חדש בלבד בעוד שרמת המינוע משקפת את מלאי כלי הרכב נטו - רכישות בניכוי גריעות - בחלוקה להיקף האוכלוסייה.
המשמעות של פיגור בזמן הוא שהגידול בתוצר לנפש בשנה נתונה יכול לבוא לידי ביטוי ברכישות מוגברות של רכב כעבור תקופה, למשל שנה, לאחר שאדם מרגיש שהוא התבסס בעבודה החדשה או ברמת שכר חדשה וצבר הון התחלתי, והוא ממתין פרק זמן ורק לאחר מכן יקנה רכב חדש.
ככל שמדובר בחלק האמוציונלי, נדמה שאין חודש ללא הפתעה - קטגוריה חדשה, מבצע חדש, אבזור מתקדם ועוד. לא חסרות דוגמאות: קיה ספורטז' 1.6 ליטר במחיר של משפחתית פלוס; סוזוקי ויטרה במחיר של משפחתית מינוס; סיאט איביזה אוטומטית במחיר של פיאט פנדה מלפני עשור; מכוניות מיני ידניות ב–60,000 שקלים ופחות; מיצובישי אאוטלנדר שבעה מקומות ב–170,000 שקלים וכן הלאה. מובן שבחלק מהמקרים מדובר בהחלפה של סוגי הרכב האטרקטיביים "של אתמול", אולם יש בכך כדי להגדיל את האטרקטיביות של רכב חדש בצורה משמעותית בהרבה, מאשר "סתם" החלפה של משפחתית משומשת בחדשה.
משלמים פחות, קונים יותר
אבל, כלכלנים נוטים להתייחס לסוגיות ברות מדידה ובמובן הזה, התופעה הברורה שמחירי הרכב החדש הריאלי נמצאים במגמת ירידה בעשור האחרון - שילוב של שיעורי מס נמוכים יותר, התגברות התחרות, ונישות חדשות שמייצרות מחירים "חדשים".
כך למשל, שיעור מס הקנייה האפקטיבי, בשקלול הטבות מס לאביזרי בטיחות ודרגת זיהום אוויר (בתוקף משנת 2009), של רכב משפחתי ירד מכ–90% ב–2005 לשיעור של 58% ב–2014. התוצאה: מס הקנייה הממוצע על רכב חדש עמד ב–2005 על 43,000 שקלים וב–2014 (לפי רשות המסים) ירד ל–32,000 שקלים במחירים נומינליים!
מובן שהשינוי מייצג גם התפלגות שונה של מכירות בעקבות כניסת המיסוי לתוקף, נישות חדשות במחירים נמוכים יותר (גם בגלל דרגות זיהום נמוכות יותר שמייצרות מס נמוך יותר) ועוד - אבל אלה הנתונים שמשפיעים על היקף הביקוש. מובן ששיעורי הריבית הנמוכים שמייצרים "אין אלטרנטיבה" לכסף מגדילים את הצריכה הפרטית ובכלל זה את רכישות הרכב החדש. צפיפות ומחירי הנדל"ן הגואים במרכזי הערים גורמים ליותר ויותר אנשים ועסקים (לרבות מסחר) לעבור לפרברים, והצורך בניידות עולה.
בלגן זה טוב
אין ספק שגידול מואץ בביקוש לרכב מתעצם מה"בלגן" החיובי ששורר בשוק הרכב: יבואני הרכב עם מערכי הטרייד אין והמבצעים משחרים לטרף; חברות הליסינג מפתות עם יד ראשונה באפס קילומטרים; ליסינג פרטי עם תשלום חודשי נמוך והיתר שיגיע, אבל רק "אחר כך" - מגרה את בלוטות הרוק של חלק מהציבור שמתקשה לממן רכב חדש ברכישה "מהכיס", אבל מסתדר במימון תשלום שוטף. כל אלה ואחרים מצטרפים ודוחפים את השוק כלפי מעלה.
להערכתנו, כל עוד קיימים פערים גדולים בין הגידול בזרם הרכישות השנתי למלאי נטו, אנו צפויים לאי יציבות שיכולה להתבטא ברמה גבוהה של ביקושים לרכב חדש (קרוב ל–250,000 בשנה). כאשר המחיר יורד, ולא משנה הסיבה, המשמעות היא שהפער בין רכב חדש למשומש מצטמצם במונחים מוחלטים. במובן הזה ברור שחלק גדול מהיקפי הרכישות נובע ממשתמשים חדשים - סטודנטים שנסעו בקטנוע ועברו לרכב, משקי בית שהחזיקו רכב אחד או שניים ועכשיו הגדילו את מצבת הרכב וכן הלאה.
לכל שבת יש מוצאי שבת
המשמעות המצטברת של כל האמור לעיל היא פשוטה: לכל שבת יש מוצאי שבת. סימני ההאטה מהרבעון השני של 2015 יבואו לידי ביטוי גם בהתמתנות הרכישות בשוק הרכב; הריבית תעלה בהמשך השנה בארה"ב ולאחר מכן גם בישראל; חלק מהבציר של השנים האחרונות ייפלט לשוק המשומשות מה שיהפוך את התוספת בין משומש לחדש לרלוונטיות (ולא רק מחירו המוחלט של רכב חדש); במגרשי המכוניות יצטבר מלאי גדול מדי; עלויות המימון של היבואנים וחברות הליסינג יאמירו גם בגלל הצטברות מלאים וגם בגלל הריבית; יש להניח כי הקטגוריות החדשות והמחירים החדשים יתייצבו מתי שהוא ברמות המחירים החדשות ויפסיקו ל"הטריף" את הציבור; ייתכן כי בשוליים תיווצר תרבות חדשה של שיתוף נסיעות, ושימוש ברכב לפי יחידות זמן ומרחק שתשפיע במידה מסוימת על הביקוש לרכב; ועוד.
כמובן שבטווח ארוך יותר התפתחותו של רכב עצמאי (אוטונומי) תשנה לחלוטין את פני השוק; לא יהיה צורך לרכוש רכב בשלמותו על מנת לצרוך נסיעה מותאמת אישית על–פי הזמנה, אך עוד חזון למועד.
כאשר תיווצר התכנסות בין שיעורי הגידול ברכישות רכב חדש לבין שיעורי הגידול במלאי כלי הרכב בידי הציבור, נוכל להעריך מה היה שיא מקומי ומה קפיצת מדרגה קבועה, וההערכה שלי היא שהחלק הארי איננו בועתי אלא מייצג שינוי מבני קבוע.

בועז סופר כיהן בעבר כסמנכ"ל בכיר ברשות המיסים והיה הממונה על תחום הרכב
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות