אודי Q5 מול ב.מ.וו X3 מול וולוו XC60 מול לקסוס NX - מבחן דרכים השוואתי - אוטו

אודי Q5 מול ב.מ.וו X3 מול וולוו XC60 מול לקסוס NX - מבחן דרכים השוואתי

זה כבר ברור - הדרך לזהב בתחום היוקרה עוברת בשטח הקומפקטי, והתוספת החדשה לבית לקסוס נתנה לנו סיבה למסע בבציר העכשווי

אם תערוכות הרכב הן ראי המציאות, כנראה שכולם רוצים לרדת לשביל. הכתובת שהייתה על הקיר בשנים האחרונות נצבעת באותיות מודגשות, והמגמה מולידה הרבה מתחרים ונישות. מותגי היוקרה, אולי בגלל הקשר ההדוק לאמריקה, היו מהראשונים לזהות את הכיוון, אבל אולי בגלל אותה יבשת לקח להם קצת זמן לרדת לתחום הקומפקטי. ב.מ.וו הייתה ראשונה להגיע עם ב.מ.וו X3 המקורי. וגם היום היא מקדימה את המתחרות עם גרסה בעיצוב קופה,X4 , שרומזת שהכל אפשרי בזירה זו.
לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
עד כמה חשוב התחום? גידול המכירות של לקסוס, באירופה ובארץ, בשבועות מאז הוצג לקסוס NX, מסביר זאת היטב. למען האמת, מפתיע שלקסוס התעכבה כל כך בכניסה לתחום בו הפוטנציאל כה ברור. הרי חברת האם שלה, טויוטה, המציאה עם הראב4 המקורי את קטגורית הפנאי, ולקסוס עצמה הייתה מחלוצות הפנאי היוקרתי עם ה-RX.
הגעת ה-NX נתנה סיבה למסיבת הפנאי הגדולה עם המתחרים המבוססים: אודי Q5, הכלי הנמכר בקבוצה בארץ, וולוו XC60, שניצח את המבחן הקודם, והב.מ.וו X3 שגרסה מחודשת שלו נחתה לאחרונה.
השוואתי פנאי פרימיום
מבחן גדול עם תוכנית שמבטיחה שב-48 השעות הקרובות יכנסו הכלים האלה לעורקינו. היום הראשון מוקדש לצילומים והיכרות. ההתארגנות מתארכת אחרי שהיעד מוחלף ברגע האחרון, ואני מתגעגע לגיא, אלוף הארגון, שנעדר מהמבחן.
בוקר - באודי
תחנות דלק הן לרוב נקודת המפגש שלנו, ובזו של כביש שש דרום, בהמתנה לקפה ולדין, אנחנו מגלים שאוהד כבר בבית קמה. לא נורא. אני פותח באודי שמבוסס על פלטפורמת ה-A4/5. הוא יליד 2008 וצעיר רק במעט מהוולוו. ב-2012 הוא עבר מתיחת פנים, אך סימני הגיל ניכרים בעיצוב. הקווים עדיין הרמוניים, אבל למרות פסי הלד העדכניים משהו בהם נראה צפוי ולא מספיק מושך.
גם הפנים, עם גרסה מוקדמת למערך ה-MMI, מראה את גילו. לא כולם התחברו אליו. האיכות ורמת האבזור טובה, אבל משהו בקו הכללי פחות מרשים ולעיתים מעט מגושם.
אודי Q5
גג זכוכית גדול הוא חלק מאבזור החובה בחבורה וגם לאודי יש כזה, אך הכיסוי אינו איכותי במיוחד. רב הבוחנים, בייחוד נדיבי המידות, לא התלהבו ממושב הנהג (כיוון חשמלי ללא זיכרונות), שלטענתם היה קטן, שטוח ולא אוחז. למידותי הצנועות הוא דווקא התאים היטב.
המרחב מאחור טוב, זווית המשענת ניתנת לכיוון, ושלוחת המיזוג כוללת שליטה על הטמפרטורה.
צהריים - בוולוו
אוהד וה-XC60 חוברים אלינו ואנחנו יוצאים לשטיח הירוק שסביב יער להב. זה נראה כמו טוסקנה, אבל לא לעוד הרבה זמן. אילן מחפש "לוקיישן" לצילום ואני עובר ל-XC60, שמתייצב בגרסת ה-T5 החדשה (הנעה קדמית בלבד). הוולוו, שהוצג ב-2008, הוא הוותיק בחבורה. הוא פותח בימי פורד וחולק פלטפורמה עם הלנד-רובר פרילנדר והמונדיאו, אבל חודש מהותית בסוף 2013 עם מנוע ה-T5 ותיבת שמונה ההילוכים. השבכה הרחבה (בהתאם לקו החדש בוולוו), יחד עם עיצוב שמראש ניסה להיות אגרסיבי, מקנים לו מראה בולט מבעבר. ועדיין משהו בו נראה כבד מהמתחרים, אולי בגלל שהוא גבוה משמעותית.
וולוו XC60
גם ממושב הנהג הוולוו מרגיש גדול ומאסיבי יותר. המחוונים המוקרנים מוסיפים נופך מודרני והקונסולה הצפה עדיין אלגנטית, יעילה ודי נוחה אחרי הסתגלות מסוימת (בגרסאות מודרניות יותר היא עדיפה). מצד שני, איכות החומרים בחלק העליון אינה מרשימה והתחושה מעט קודרת וסגפנית, ולכך לא עוזר מושב נוסע עם כיוון ידני.
רב הבוחנים אהבו את המושב, שלי היה קצת רחב. אבל מה שמפריע יותר הוא גלגל ההגה הבולט, שיפריע למי שאוהב לשבת קרוב. מאחור המושב נעים והמרחב מצוין, כאשר פתחי האוורור בקורות הדלת מאוד יעילים.
הלך השנ"צ - ב.מ.וו
אנחנו עוצרים לנשום פנימה את אוויר האביב, ואני עובר לב.מ.וו, שבניגוד לאחרים, הוא דור שני לדגם. הראשון סבל מעיצוב אפרורי, אבל החדש שהוצג ב-2010 נראה ענייני בהרבה, גם אם כמו הוולוו והאודי, אינו חורג מקווי ה"שטח" המקובלים. מתיחת הפנים שבוצעה אשתקד יישרה קו עם חידושי ה-X4 ועדכוני ב.מ.וו, אבל לא כולם אהבו את החזית הצרה מבעבר. מאידך, קפל הדופן המשתפל והאחוריים המצודדים יוצרים משהו קליל ונעים.
ב.מ.וו X3
גם מבפנים הב.מ.וו נראה מודרני משני האירופאים האחרים, עם שילוב גוונים נאה. הגישה הבווארית, מינימליסטית ונקייה, עושה את העבודה ותורמת לאווירה ולהנדסת האנוש נאותה (בייחוד אם מכירים מערכות I-DRIVE). העובדה שה-X3 הינו מהגרסה המהודרת יותר תרמה לא רק חישוקי "19 וקסנון (שמשנה את מראה החזית), אלא גם מפתח חכם.
מושב הנהג נוח ומרווח. המרחב מאחור טוב, גם אם מעט נחות מבאודי ובוולוו, אך תנוחת הישיבה הנמוכה אינה נוחה. גם כאן יש ליושבים מאחור אפשרות לבחור טמ' משלהם.
ערב - בלקסוס
השעון מראה ערב, וחוץ ממאפה בוקר שחולק לארבעה עדיין לא אכלנו כלום. אבל אנחנו עדיין בשדות, מנסים להפיק את המירב מקרני השמש השוקעות לטובת ה"תמונה". ה-NX הוא הצעיר בחבורה, ולקסוס לא הגיעה דקה מוקדם מדי לחגיגה. אבל היפנים עשו שיעורי בית וברור שעיצוב ה-NX יוצא הדופן משכיח כל קשר לראב4 עימו הוא חולק בסיס. הם בחרו במראה אגרסיבי, ושפע הקפלים והקווים המחודדים יוצרים רכב בולט למרחוק. אנחנו לא בטוחים איך העיצוב יזדקן, אבל כרגע זו המכונית הבולטת בחבורה. ובתחום בו נראות היא סיבת הקיום, זו בהחלט בשורה חשובה.
לקסוס NX
גם מבפנים ה-NX מיוחד, עם סביבת נהג רב-מפלסית שיוצרת תחושה אינטימית, אבל גם עמוסה. לא כולם אהבו את הנדסת האנוש שמתקבלת, אבל בסך הכל קל להתרגל. הרושם הראשוני הוא של עושר, אם בגלל דיפון העור על סביבת הנהג ואם בשל שפע האבזור שכולל גם מפתח חכם, תאורת לד מלאה (קסנון באחרים והלוגן בוולוו) ואפשרות לתפעול ההילוכים מההגה.
מושב הנהג היה הנוח בחבורה, הלקסוס מרגיש קטן מהשאר, וזה מתבטא גם מאחור. המרחב לרגליים מצוין, אבל זה של הראש מצומצם. מבנה החלונות הצר אומר שהמסגרת מסתירה את השקיעה הדרמטית.
יום ב' - דין התנועה
משחקי ההכרות נגמרו והיום אביבי מצטרף, מה שמבטיח שיהיה מעניין. את זמן ההתארגנות לפנות בוקר אני מנצל לספירת מלאי. על הנייר המכוניות מאוד קרובות – רק 3.5 ס"מ מפרידים בין הארוך (ב.מ.וו) לקצרים (לקסוס ואודי), והלקסוס נמוך רק ב-1.0- 1.5 ס"מ מהב.מ.וו והאודי (הוולוו יוצא דופן בגובה). לארבעתם מנועי 2.0 ליטר מוגדשים, כשרק 20 סוסים מפרידים בין החזק לחלש ביותר, ולמעט הלקסוס (שישה הילוכים) לכולם תיבת שמונה הילוכים. אבל מכאן מתחילים ההבדלים. ללקסוס בסיס גלגלים קצר משמעותית (15 ס"מ פחות מהאודי והב.מ.וו), הוא צר יותר, וכמו הוולוו בנוי על פלטפורמת הנעה קדמית עם מנוע רוחבי. ה-Q5 נשען על פלטפורמת הנעה קדמית/כפולה עם מנוע אורכי, ורק הב.מ.וו על הנעה אחורית.
וולוו XC60
אנחנו מתכוונים להתרכז היום בתנועה, והפתיחה על כבישים גליים מראה שה-X3 (כרגיל בב.מ.וו?) לא ממש מסתדר עמם. ההגה קל מדי גם במצב ספורט, ומושפע מתנועת המתלים – ועל כבישים כאלה יש הרבה תנועת מתלים, ומעט מדי ריסון. מהר מאוד יסתבר שמצב "ספורט", שמקשיח את ההגה ומחדד את המנוע, עושה עם הרכב יותר חסד מ"נוח" האנמי.
הלקסוס מרגיש קליל, אבל גם הוא סובל ממחסור בריסון ומתלים שמרגישים פחות עמוקים, ומתקשים להתמודד עם שילוב של גלים ופניה. הוולוו, ובייחוד האודי, מסתדרים כאן היטב עם ריסון טוב ויכולת ספיגה שמייצרים תחושה בטוחה.
לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
איכות הסלילה משתפרת בהמשך, ומאפשרת ל-X3 לפרוח ולהראות את יתרון ה"שלדה". כיאה לשלדת הנעה אחורית טובה, היא מגיבה נכון יותר למשחקי מצערת והיגוי ומייצרת חיוכים.
האודי מרשים באחיזה, ומציע התנהגות בטוחה עם יכולת עצומה, אבל לא "מדבר" עם הנהג, וההגה מלאכותי. ואם במהירויות נמוכות ניתן לקבל באודי פסיעת ישבן קלה תחת מצערת נדיבה, בקצב הזה זה לא קורה.
ב.מ.וו X3
ה-XC60, עם הנעה קדמית וצמיגים גבוהי חתך, דורש נהיגה מדויקת ועדינה כדי לרסן את תת-ההיגוי ולוחמת ההגה המעצבנת. ברגעים כאלה הוא מרגיש כבד ומגושם. מצד שני, במחיר של הגרמניות שכאן אפשר לקבל את הוולוו בגרסת ה-T6 השרירית (3.0 ל',טורבו, 306 כ"ס) עם הנעה כפולה, שמשפרת משמעותית את ההתנהגות.
הלקסוס קליל גם כאן, אבל שוב לא מספיק דינאמי. הוא מרגיש כמו רכב הנעה קדמית, עם נטייה ברורה של החרטום לאבד אחיזה מוקדם בליווי יללות צמיגים בוטות.
הפסקת נוחות
כדי לצנן את הרוחות אנחנו מתמקדים בנוחות, ומגלים שרק קוצו של יוד מפריד בין האירופאים. האודי הפתיע ביכולת הטובה (זכרנו אותו נוקשה בהרבה): הוא היה הנוח ביותר מחוץ לעיר, והפתיע בפעולה נכונה של המתלים, על שיבושים קטנים כגדולים, ובריסון. הוולוו מעט עדיף על הב.מ.וו בו מורגשים יותר הפגמים הקטנים, וזז קצת פחות על הגלים. בעיר נתן הב.מ.וו קרב הולם לאודי, שהיה עדיין מעט עדיף (הב.מ.וו מציע פעולת מתלים שקטה יותר) בעוד הוולוו פחות טוב. במהירות איטית הוא לא מצטיין על שיבושים קטנים, ופעולת המתלים נשמעת. מה שברור הוא, שבשני המקרים נוחות הנסיעה בלקסוס נחותה משמעותית, ורעשי המתלים בולטים יותר. אבל המצב לא כזה פשוט – על אספלט טוב ובנסיעה רגועה הלקסוס הוא המעודן והשקט בחבורה בפער מורגש, בעוד האודי הוא הרועש ביותר. בין שני האחרים נרשם תיקו – ל-X3 קצת יותר רעשי רוח וב-XC60 יותר רעשי כביש, ושניהם לא שקטים מספיק.
צהריים על המסלול
על מסלול ההמראה מבחני התאוצה מראים ביצועים צמודים למדי. הב.מ.וו (245 כ"ס, האצה למאה ב-6.5 ש') הקדים רק במעט את האודי (225 כ"ס, 7.1). הוולוו (245 כ"ס, 7.2) היה מעט מאחור בהאצה מעמידה ופיגר מעט יותר בתאוצות ביניים. הלקסוס עם 238 כ"ס (7.1) היה האחרון בזינוק מעמידה ובתאוצות ביניים – אבל לא בפער ניכר. האם זה קשור לגרעון ההילוכים? במצב אוטומטי רגיל (ולא בספורט) הוא השתווה ל-XC60.
על הכביש חטיבת הכח היפנית היא השקטה והחלקה ביותר מבחינת העברות הילוכים בעומס קל עד בינוני. מאידך מנוע הב.מ.וו, ועוד יותר ממנו מנוע האודי, מייצרים צליל גברי בהאצות. הוולוו מרגיש קצת פחות נמרץ מהאחרים, אבל בסופו של דבר ההבדלים, כאמור, אינם מהותיים, עם ביצועים טובים בכל הכלים.
פערים משמעותיים לא היו גם בצריכת הדלק. לאורך המבחן היה ה-NX החסכוני ביותר: הוא עבר 11.6 קמ"ל בשיוט ו-7.7 תחת עומס. ה-XC60 רשם באותם תנאים 11.4 ו-7.3, ה-X3 11.1 ו-6.8 וה-Q5 10.8 ו-7.2. הממוצע המשולב ליום די מאומץ עמד על 8.9 ללקסוס, 8.5 לוולוו ו-8.2 לב.מוו ואודי.
לקסוס NX
אחר הצהריים - הדרך לשום מקום
עוד לא סיימנו. גלגל"צ משדר את "אנחנו בדרך לשום מקום" של ראשים מדברים (הלהקה, לא המדור), ואני חש הזדהות כאשר ניצן סוטה מדרך המלך. הוא עולה על השביל לשומקום שמוביל אותנו בין תשתית בסיסית לעיר עתידית (רק בית הכנסת מוכן) למעונות ההווה של הפזורה הבדואית, שם מקבלים אותנו הילדים בשמחה.
"אלה כלי פנאי" הוא מתרץ. אני לא בטוח כמה מהלקוחות באמת נוטשים את האספלט עם כלי פנאי שעולים יותר מ-300,000 שקלים, אבל ההגדרה מחייבת.
כמה מצחיק. על השבילים הלא מפולסים האלה בולטת לטובה המכונית היחידה ללא הנעה כפולה. ל-XC60 הנעה קדמית אבל עם מרווח גחון גדול יותר, מבנה מתאים יותר, תחושה מאסיבית יותר וצמיגים הולמים יותר, הוא מרגיש נכון בהרבה לאזורים אלה. קל לצלוח עימו מכשולים, ואת המחסור בהנעה אפשר לפתור בתנופה, מבלי לפחד על מכלולים עדינים. האודי מפנק גם כאן בנוחות ויודע להתמודד עם המפגעים ולייצר קצב טוב, ואילו הב.מ.וו מזכיר על השבילים המהירים שהוא יודע לייצר חיוכים. כמו בעיר, הוולוו נחות מהאודי על אבנים קטנות אבל בולע בורות וכפלים גדולים באופן מעורר הערכה. אולי זכר לימי שיתוף הפעולה והפלטפורמה עם לנד-רובר.
ב.מ.וו X3
הלקסוס, עם מרווח הגחון הקטן בחבורה וזווית גישה שטוחה, מרגיש שברירי יותר ופחות נוח. הוא מתעב את השבילים הרעועים אליהם גורר אותנו אביבי. אך כאשר הכורכר הופך מהיר ונוח הוא בולט שוב בזכות התחושה הקלילה.
סוף היום
למזלנו השמש חייבת לשקוע, והסלולר של אביבי מבשר לו שהוא חייב לחזור הביתה. תודה שירלי. וסליחה. זה אחד מאותם ימים קשים להכרעה, שגוררים ישיבת קפה ארוכה וקולנית. הסיבה? מדובר במכוניות טובות שלכל אחת אופי ברור ונקודות יתרון אבל גם חסרונות בולטים. זה מקשה להכריע וכמספר הבוחנים כמות המנצחים.
אחד אהב את לקסוס NX שאמנם היה נחות מהאחרים על הכביש (נוחות, דינאמיקה ומרווח), אך בתחום בו הפוזה חשובה מהיכולת הוא בפירוש עושה את העבודה עם המראה המיוחד והעשיר בחבורה. ויהיה מי שיאהב (נשים?) את התחושה הקומפקטית. ב-326,000 שקלים (296,000 שקלים להנעה קדמית) הוא גם מציע יותר אבזור לשקל.
שני בחר בב.מ.וו X3, היקר בחבורה עם 386,000 שקלים בגרסת המבחן, (346,000 בגרסה פחות מצוידת אך מספקת), שמציע ביצועים מצוינים, והתנהגות מהנה (בכביש טוב), בשילוב נוחות עירונית נאותה ופנים קלאסי, אבל הולכת לאיבוד בכביש גלי.
שלישי נשבע בוולוו XC60, שעולה 324,000 שקלים בגרסת עם תוספת אבזור הבטיחות (296,000 שקלים לגרסת הבסיס). הוא מציע תחושה גדולה וחסונה על הכביש ובשטח, אבל מרגיש מעט כבד בניהוג, ועיצובו כבר מתחיל להזדקן.
לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
רביעי טען כי אודי Q5 (החל מ-339,000 או 374,000 שקלים בגרסת הלקצ'רי), הוא המנצח. מהבחינה השימושית הוא מציע את היכולת ההיקפית הטובה ביותר ללא פשרות גדולות באף תחום למעט תחום העיצוב, הפנימי והחיצוני (בדיוק ההפך מהלקסוס...), והמושב שלא מתאים לכל אחד. אבל מראה הוא הרי חלק חשוב במשוואה.
ואם לא היה צריך להגיש כבר את הכתבה, בטח היינו ממשיכים להתווכח עד היום.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות