קטגוריה: סופרמיני
גרסה: הונדה ג'אז, 1.3 ליטר, ידנית/אוטומטית
מתחרות בולטות: אופל קורסה, טויוטה יאריס, יונדאי i20, מאזדה 2, סיאט איביזה, סיטרואן C3, סקודה פאביה, פורד פיאסטה, פולקסווגן פולו, פיג'ו 208, רנו קליאו ועוד
מחיר: טרם נקבע
עבור
הונדה הג'אז היא סיפור הצלחה, דגם אתו ביססה החברה מעמד של ממש וייחודי בקטגוריית הסופרמיני, הן בשווקי אסיה והן בשוק האירופאי התחרותי. אותו מעמד נוצר דרך תכנון מקורי – מבנה קופסתי ורצפה שטוחה שהעניקו מרחב נדיב מאוד לנוסעים ביחס לממדים הצנועים. עם זאת, נוחות הנסיעה, היכולת הדינאמית והעיצוב המגושם לא התעלו, בלשון המעטה, לרמה שאליה הגיעה תכנון המרכב.
שני מיליון מכוניות נמכרו מהדור הראשון (2002 באירופה) ועוד שלושה מיליון וחצי מהדור השני (2008). כנראה שבכל זאת משהו עובד נכון במתכון היעיל של הונדה. והנה, מישהו בחברה החליט שעם השינוי המתבקש לקראת הדגם הבא, כדאי אולי לעשות את הג'אז גם למעניינת ומגניבה יותר. כל זאת, כמובן, בלי לוותר על היתרונות המסורתיים. אתם יודעים, לרקוד על שתי חתונות, לאכול עוגה, להחזיק מקל ועוד כמה דברים דומים.
.JPG)
צילום: בן חסון, יצרן
עיצוב ונראותאכן. ג'אז החדשה (הוצגה בטוקיו ב-2013, בפריז ב-2014) ביצעה קפיצה מוחשית קדימה בכל הקשור לעיצוב החיצוני. מצד אחד הונדה בחרה לשמר את הקווים המוכרים של הג'אז לדורותיה, והקשר אליהם ברור במראה המעט קופסתי-מיניוואני שלה. מצד שני הונדה ניסתה, ולטעמי הצליחה, להקנות לה מראה דינאמי ומעניין יותר בעזרת עיצוב נאה של אלמנטים חיצוניים, דוגמת הסבכה והחזית המחודדת מלפנים, יחידות התאורה הנאות עם הפגוש המנופח מאחור והחישוקים הקלים הנאים בצדי הרכב.
פנים הרכבעדכני. תא הנוסעים נאה למראה ומציג עיצוב מודרני-הייטקי הדומה לזה שפגשנו ב-HR-V החדש. הקונסולה המרכזית פונה בזווית לנהג ומאכלסת את מערכת המולטימדיה החדשה של הונדה, כולל לוח נקי ונאה של פקדי בקרת האקלים (בגרסאות המאובזרות). החומרים טובים בסך הכל, אך משתנים בהתאם לרמת הגימור. כך למשל, המאובזרות מצוידות בדיפוני דמוי עור נאים המעניקים תחושה נעימה. הג'אז אינה מעניקה תחושה יוקרתית, אך רחוקה מיצירת תחושה זולה.
אבל זה לא הסיפור של תא הנוסעים הזה בפרט ושל הג'אז בכלל. הסיפור כאן, בדומה לדורות הקודמים, הוא המרחב והפונקציונאליות של התא. הג'אז מציעה מרווחים נדיבים לנוסעים, לכל הנוסעים – גם לאלה שיושבים מלפנים, הנהנים גם ממושבים מצוינים ותומכים, וגם ובעיקר לאלה שיושבים מאחור. כל עוד לא תנסו להסיע שלושה מבוגרים מאחור יהיה לכם קשה מאוד לבוא אליה בתלונות. למעט, אולי, על זווית המשענת השוכבת במושב האחורי.
.JPG)
צילום: בן חסון, יצרן תא המטען צמח בנפחו ומציע כעת 354 ליטרים של נפח הטענה (17 ליטר יותר מאשר בדור היוצא). עם יכולת לגדול ל-1314 ליטרים עם קיפול המושבים. תשמחו לגלות מנגנון קיפול יעיל ונוח שמביא למשטח הטענה שטוח. הג'אז מציעה גם מגוון רחב של אפשרויות קיפול למושבים ('Magic seat' לפי הונדה) כמו "מצב גבוה" המאפשר הובלת חפצים עומדים בגובה של 128 ס"מ (מישהו אמר עציץ?) או "מצב ארוך" המאפשר הובלת חפצים באורך של 248 ס"מ, גלשן למשל. פונקציה נחמדה היא אפשרות להשכיב את המושבים הקדמיים במלואם ליצירת משטח מנוחה נאה בגודלו – חביב למדי, במיוחד אם זוכרים כי מערכת המולטימדיה החדשה מחוברת ל-WiFi ומסוגלת להציג סרטים.
נוחות נסיעהשיפור של ממש. הג'אז החדשה, כך ההתרשמות המוגבלת, מעניקה נוחות נסיעה טובה למדי, זאת למרות נוקשות מסוימת של המתלים. ההתרשמות מוגבלת בגלל מיעוט קילומטרים והבדלים בין המכוניות שמקורם לא ברור (כנראה טרום ייצור), אבל ברוב הזמן היא ספגה את השיבושים הגדולים באופן יעיל והצליחה לטפל בצורה משביעת רצון בקטנים.
גם מבחינת הרעשים היו הבדלים בין המכוניות. הידנית הפגינה רמת רעשי מנוע גבוהה למדי ואילו רעשי הרוח היו ברמה ממוצעת ואלה שבאו מהכביש ברמה נמוכה. האוטומטית הראשונה עליה נהגתי בהשקה הייתה שקטה מהידנית מבחינת רעשי המנוע והכביש, אך האוטומטית השנייה הייתה רועשת יותר. אני משער שה"אמת" נמצאת איפשהו באמצע.
.jpg)
צילום: בן חסון, יצרן חדשות טובות. אומנם כבישי ההשקה לא אפשרו לבחון את היכולת הדינמית באופן מעמיק, אבל הרושם הראשוני הוא כי לג'אז מתלים שיודעים לשלוט בתנועות המרכב, עם נכונות גבוהה להיכנס לפנייה ולהגיב היטב לפקודות הנהג. ההגה קל מהרצוי וישנן גם זוויות גלגול מוחשיות, אך נראה שזו הג'אז הדינאמית ביותר שהייתה מעולם (או מ-2002, מה שבא קודם).
הג'אז טרם נבחנה על-ידי יורו NCAP. אבזור הבטיחות שלה כולל מגוון מערכות בטיחות מתקדמות כמו התרעה על סטייה מנתיב, ניטור כלי רכב בשטחים מתים, מגביל מהירות חכם הפועל באמצעות מערכת לזיהוי תמרורי מהירות, מערכת בלימה במהירות עירונית ועוד. חלק גדול מהמערכות יוצע באופן תקני באירופה, והשאלה היא אלו מהן יגיעו ארצה.
מנוע וביצועיםעקב אכילס. הונדה ג'אז החדשה, באופן מעט מפתיע, לא התעלתה עם המנוע. מדובר ב-1.3 ליטר חדש לגמרי מסדרת 'Earth Dream' החדשה של הונדה. המנוע החדש מצויד בכל מיני תופינים טכנולוגיים שאמורים לשפר את צריכת הדלק – תזמון השסתומים המשתנה i-VTEC של הונדה, יחס דחיסה של 13.5:1 ואפשרות לנוע בין מחזור 'אטקינסון' לטובת צריכת דלק נמוכה ומחזור 'אוטו' לטובת ביצועים. התוצאה? 102 כ"ס ב-6000 סל"ד ו-12.5 קג"מ ב...5000 סל"ד. וזו בדיוק הבעיה.
מתחת לשיא המומנט המנוע מגיב ברפיון מסוים, מתקשה להפגין יכולת בתחום הביצועים ואינו חלק או שקט דיו. הוא מתחיל להפגין כושר סביר רק באזור 4000 סל"ד ודורש לא פעם ולדחוק אותו לחלק העליון של הסקאלה (מעל 5000 סל"ד) על-ידי מעיכה של המצערת בשביל לנפק את הביצועים החסרים. במצב הזה המנוע מצליח להזיז את הג'אז בזריזות מרשימה, אך הפעולה מלווה ברעש נוכח. חבל.
.JPG)
צילום: בן חסון, יצרן התיבה הרציפה הותאמה במיוחד לאירופה ומנסה לדמות בפעולתה את אופי הפעולה של תיבה אוטומטית. במרבית הזמן זה עובד טוב, וכמעט ולא נתקלתי באופי "רציף", אך לפעמים היא מתעקשת "להישאר בהילוך" וכך להציב המנוע בסל"ד נמוך מדי, עניין שלא כל כך מסתדר עם המחסור בגמישות מצד המנוע.
לתיבה הידנית שישה הילוכים. למוט מהלך ברור ומדויק, אך מיקומו מעט נמוך. המצמד קל ונוח לתפעול. הידנית מרגישה נמרצת יותר, אך דורשת לא מעט בחישה בהילוכים כדי להתקדם כראוי.
סיכוםהונדה ביצעה קפיצה מרשימה קדימה עם הג'אז החדשה. העיצוב החיצוני נראה עדכני, היכולת הדינאמית ונוחות הנסיעה מפתיעות לטובה ותא הנוסעים נאה ומודרני. את כל אלה עושה הג'אז החדשה תוך שמירה על היתרונות המסורתיים של הדגם בדמות מרחב אדיר (ביחס לממדים) לנוסעים ופונקציונאליות מרשימה.
כמובן שאנחנו צריכים להמתין למבחן מקומי אך נראה כי במחיר הנכון, ולמרות יחידת ההנעה שלא הרשימה (רק במבחן מקומי נראה אם היא מקיימת את ההבטחה לחיסכון),
הונדה ג'אז יכולה להוות עבור היצרנית מתחרה רצינית בקטגוריית הסופרמיני עם יתרונות ייחודיים לה.
.JPG)
צילום: בן חסון, יצרן
