התופעה פחות מוכרת במחוזותיו (לא, נחל הירקון לא נחשב), אבל באירופה היא נפוצה למדי – נהר מרכזי החוצה עיר גדולה. חשבו על רומא בלי הטיבר, פריז ללא הסיין או לונדן בלי התמזה. זה פשוט לא זה.

אבל מעבר להשלמת תמונה של עיר אירופאית קלאסית ואווירה רומנטית כמתבקש, לנהרות הללו ישנו תפקיד מרכזי ופרקטי בתפקודה של העיר. פעמים רבות, גם בעידן המודרני, קל יותר לשנע סחורות ומטען דרך המים, על גבי סירות, מאשר בכבישיה הפקוקים של העיר המודרנית.

אבל זה לא כל כך פשוט, כי מלבד הסירות על המים ישנן גם מכוניות, ואלה צריכות לחצות את הנהר על מצע מוצק, אספלט. מה עושים כששני הדברים מתנגשים? ברחבי העולם פותחו אין ספור שיטות מורכבות לבניית גשרים נפתחים, כאלה המאפשרים מעבר מכוניות, אך מסוגלים לשנות את מיקומים כדי לאפשר מעבר של סירות/אוניות גבוהות בעת הצורך.

כך היה במקרה של הנהג ההולנדי שבסרטון, שמסיבה לא ברורה החליט לעבור את מחסום הבטיחות ולנסות לחצות את הגשר בקפיצה. אולי הוא צפה לאחרונה באחד מהסרטים האחרונים בסדרת "מהיר ועצבני", ואולי הוא בכלל מושפע מהסרט "ספיד" משנות ה-90'. בכל מקרה, התוצאה במציאות פחות מוצלחת מאשר בסרטי הפעולה ההוליוודים והסתכמה בכמה צלעות שבורות וטוטלוס אחד: