סיאט איביזה: מבחן דרכים (מתיחת פנים, השקה) - אוטו

סיאט איביזה: מבחן דרכים (מתיחת פנים, השקה)

סיאט מרעננת את איביזה לקראת הישורת האחרונה בחייה, מכיילת את המתלים שלה ומעניקה לה מנוע חדש

קטגוריה: סופרמיני

גרסה: סיאט איביזה, 1.0 ל' טורבו, אוט' 7 היל' (DSG)

מתחרות בולטות: אופל קורסה, טויוטה יאריס, מאזדה 2, סקודה פאביה, פולקסווגן פולו, פורד פיאסטה, רנו קליאו

מחיר גרסה נבחנת: טרם נקבע
זה לא הסידור הרגיל; דגם מחליף דגם כל שש שנים (בערך) ועובר מתיחת פנים באמצע התקופה (לרוב). סיאט הציגה את איביזה הנוכחית ב-2008, אך במקום להציג כעת דגם חדש, היא מכריזה עכשיו על מתיחת פנים שנייה, שלוש שנים לאחר הראשונה. דור חדש לגמרי, מבטיחים בספרד, יושק ב-2017. בינתיים, עם מתיחת פנים מקיפה הכוללת גם מנוע חדש ומסקרן, מקווה סיאט להמשיך להיות שחקנית רלוונטית בקטגוריה תחרותית וקשה מתמיד.
סיאט איביזה השקה

סיאט איביזה עשתה חיל בשנים האחרונות בשוק הישראלי. לאורך השנים הוצעה כאן האיביזה במבצעים שונים אשר הנגישו אותה לקהל רחב מתמיד. בולטת במיוחד הייתה גרסה אוטומטית מוזלת ("במבצע מתמשך") שהוצגה כאן בשנה האחרונה והייתה ראשונה להציע סופרמיני-אוטומטית בפחות מ-80,000 שקלים; ההצלחה הייתה בהתאם.

עיצוב ונראות
הדור הרביעי-נוכחי של איביזה – שלכבוד מתיחת הפנים שלו נתכנסנו בברצלונה – מציע מתכון מכני מוכר של קונצרן פולקסווגן באריזה חיננית וטובת מראה. האריזה לא השתנתה הרבה; מה שיש זו חזית מעודכנת, עם פנסים חדשים הכוללים עתה תאורת יום (לד), פגוש חדש וקירבה חזותית לדגם הגדול יותר, לאון. כך גם מאחור, עם עדכון ליחידות התאורה ופגוש אחורי מעט שונה. היצע הצבעים, החישוקים ואפשרויות ההתאמה האישית גדלו באיביזה המחודשת.

פנים הרכב
אם השינויים בעיצוב החוץ דורשים שנייה כדי לזהות שמדובר בגרסה חדשה, השינויים בתא הנוסעים ניכרים מיד, והתוצאה הכוללת מוכרת אך משופרת. עיקר השדרוג נעשה בחלקו העיקרי של הדשבורד, שזכה לפלסטיק רך למגע ונאה למראה, ובמרכזו ממוקמת מערכת המולטימדיה החדשה – עיקר גאוותה של היצרנית. מעבר לאפשרויות המקובלות – ניווט, שמע, בלוטות' – היא מציעה חיבור אינטגרלי למכשירי סלולר מבית אפל (iOS) וסמסונג (אנדרואיד), עם אפשרות שיקוף מלאה שלהם על המסך.
תא נוסעים. סיאט איביזה

ריפוד בד בדלתות הפך את תנוחת המרפק לנעימה הרבה יותר, והוא מוצלח בהרבה מהפלסטיק הזול והקשיח שהוצע עד עתה. הבעיה היא שבדלתות מאחור אותו פלסטיק קשיח עדיין שם.

המרחב, כמובן, נשאר כשהיה, מה שאומר שהוא בסדר ותו לא – פחות מאשר המתחרות החדשות בסגמנט (מי אמר סקודה פאביה?). בסיס המושבים קצר ותמיכת המותניים לא מספקת, אבל הנוחות שהם מציעים סבירה.

נוחות נסיעה
נוחות הנסיעה הייתה לא רעה על הכבישים האיכותיים בהם נהגנו. מעט האתגרים שעמדו מול כיול המתלים החדש לא באמת הספיקו כדי להתרשם ממנו. בכל אופן, את המעבר על פסי האטה ומכסי ביוב עברה האיביזה המחודשת באופן נאה יחסית. תא הנוסעים שקט עד למהירויות חוקיות, למעט תהודה מאזור בתי הגלגלים. באופן מוזר, בגרסה הידנית התחושה מעט יותר קשיחה, והיא אלחשה פחות טוב את המעט שהיה.

התנהגות ובטיחות
כאמור, מערך המתלים (קפיצים, בולמים, מוטות מייצבים) של האיביזה כויל מחודש, וכך גם מערך ההיגוי. ההיגוי אכן טוב יותר מבעבר, עם מהירות תגובה טובה ויותר דיוק, אבל כמו אצל רבים בימינו משקלו קל מדי, בפרט סביב המרכז, שם השטח המת גדול יחסית. גם כאשר מעמיסים על ההגה משקל הפנייה הוא עדיין קל למדי.
seat ibiza

הנאה מנהיגה? בהחלט. לא שהאיביזה הפכה להוט-האצ' מושחזת, אבל האחיזה גבוהה (עם צמיגי 215/45-16) ותגובותיה צפויות גם בנהיגה אגרסיבית. זה מספיק בשביל לתפוס אתה קצב במעלה כביש הררי, והמנוע הקטן שותף נאמן גם כאן.

אם האחיזה נפגמת, האיביזה תרחיב קו בצורה צפויה, וחריקות הצמיגים יודיעו את מה שההגה לא. גם הרפיה חדה מהדוושה לא תגרום לחלק האחורי לנסות לעקוף את חזית המכונית, אבל כן לעזור לצלוח את הפנייה עם הידוק קו מתון. דוושת הבלם נוקשה מידי, עם לא הרבה תחושה במהלך הראשון (מתרגלים), אך עוצמה לא חסרה והם תפקדו בצורה טובה.

מנוע וביצועים
מגוון מנועים חדשים, דיזל ובנזין, יאכלסו את תא המנוע. היחיד שרלוונטי עבורנו הוא גם היחיד אותו דגמנו; זהו אותו 1.0 ליטר 3 צילינדרים המוכר מסיאט מי – אבל בגרסה משופרת בהרבה. למנוע הזה מגדש טורבו, סעפת יניקה משולבת עם מצנן ביניים, גל זיזים כפול ותזמון שסתומים משתנה. ההספק עומד על 110 כ"ס מכובדים (יש גרסת 95 כ"ס), ו-20.4 קג"מ נכבדים לא פחות. תיבה אוטומטית-רובוטית כפולת-מצמד עם שבעה הילוכים, או ידנית עם חמישה, אחראיות על העברת הכוח.
מבחן דרכים לסיאט איביזה המחודשת
הידיים אוחזות בהגה, הרגליים מונחות על הדוושות, ועדיין, רעידות מיחידת ההנעה כמעט ולא מועברות אליי, בניגוד למוכר מדגמי שלושה צילינדרים אחרים. מרשים. המנוע הקטן הזה מזיז את המרכב הלא ממש קטן הזה בצורה מפתיעה, אפילו מאוד. שיא המומנט מתקבל ב-2000 סל"ד, אבל גם מתחת לזה יש למנוע מספיק גמישות ויכולת סחיבה.

אם מוסיפים לזאת את תיבת ה-DSG המוכרת והמצוינת, שגם במהירות זחילה עבדה בצורה חלקה בניגוד למוכר, מקבלים יחידת הנעה מאוד אפקטיבית. תגובת הדוושה טובה, והמנוע מגיב עם משיכה אחידה וליניארית עד לאזור ה-5000 סל"ד, שם הפעולה שלו נעשית מעט מחוספסת, גם בתחושה וגם בצליל, שאותו דווקא מאוד חיבבתי.

מעבר לגרסה הידנית מגלה דוושת מצמד רכה אך קלה לשילוב; ומהלך ידית קצת ארוך אך עם "קליקיות" חביבה. גם כאן השילוב למנוע טוב, עם הילוך ראשון קצר, וחלוקה מוצלחת של יתר ארבעת ההילוכים. בשני המקרים שיוט נינוח על 90 קמ"ש מניב כ-2000 סל"ד נמוכים.
השקה: סיאט איביזה המחודשת

צריכת הדלק בגרסה האוטומטית עמדה בסוף מסלול הנסיעה – שיוט נינוח בכבישים מהירים, כבישים הרריים, תנועה עירונית צפופה, פקקים – על כ-12.3 ק"מ לליטר. נשמע לא מרשים, אך להערכתי לא ממצה את הפוטנציאל הגלום ביחידת ההנעה. לאיביזה מערכת דימום/התנעה תקנית.

תמורה וסיכום
סיאט איביזה היא מכונית וותיקה, אין מה לעשות. גם עדכון משמעותי ומוצלח – וזה בדיוק מה שנעשה הפעם – לא יכול להסתיר את גילה. מחירים רשמיים או רמות גימור עדיין אין, אך אם היבואנית תשכיל להביאה אלינו במפרט תחרותי, והכי חשוב במחיר תחרותי – כפי שידעה לעשות היטב – יש לה פוטנציאל להמשיך ולהיות שחקנית משמעותית בזירת הסופרמיני הצפופה, למרות גילה.

הכתב היה אורח חברת סיאט
סיאט איביזה מתיחת פנים
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות