סופרה - סירה מושקת - אוטו

סופרה - סירה מושקת

הקיץ מגיע ואיתו התשוקה למים. ואם אפשר, אז בסירה כמה שיותר חזקה...

אני זוכר את הסירה הראשונה שאבי קנה, היה לה מנוע שתי פעימות, עם 100 כ"ס - וזה היה המון. המנוע היה תלוי על גב הסירה, ניזון משני מכלים נתיקים של 24 ליטר שבהם, פרט לדלק, היה חובה למלא גם שמן 2T המיועד למנועים כאלו. במרכז הסירה היו שני מושבים כפולים (גב אל גב) אותם היה ניתן להשכיב לספות. היו עליה עוד שני מושבים אחוריים וזהו. אפילו גגון להגנה מהשמש לא היה לה, כך שתמיד היינו חוזרים אחרי יום בכנרת "צלויים כהלכה". ביליתי עליה מאות שעות, במצטבר. בין אם בשיט מהיר, גלישה מאחוריה על מגלשי סקי, או...שינה בלילה. היינו צעירים, לא היה לנו אפילו רישיון נהיגה במכונית וכשהיינו מגיעים לטבריה באוטובוס, השתדלנו לצאת כמה שפחות מהסירה. סקי היה אז (ועודנו) אהבה גדולה שלי. הטובים גלשו על מגלש אחד - "סלאלום" - ספורט מהיר מאוד ומרגש, אך קשה ומעייף. הטובים פחות על שני מגלשים - פחות מעייף אך גם פחות מרגש. לפעמים היינו עושים "טריקס", פעלולים כמו סיבובי 180 ו–360 מעלות. הדרישה מהסירה היתה שיהיה לה מספיק כח, כדי שתוציא בקלות גולש על סקי בודד מהמים, ושהגל אותו היא מייצרת יהיה נמוך - גל גבוה מפריע לסלאלום ולסקי על שני מגלשים. בזמנים ההם, לפני מלחמת ששת הימים, הפחד הגדול היה שהמנוע ידום בזמן של רוח מערבית. כי הרוח הייתה סוחפת את הסירה לכיוון החוף הסורי, ואף אחד לא רצה להגיע לשם...
גולשים בכינרת
הרבה שנים עברו מאז, הרבה בנזין נשרף במנועים והרבה מים נשאבו מהכנרת כדי להרוות את צימאונם של תושבי המרכז. גם הסירות של היום לא ממש דומות לסירות של פעם. הן גדולות, מנועיהם כבירי כח והן מתגאות ב...גל כמה שיותר גדול. למה גל גדול תשאלו? כי הסלאלום המפרך וקורע השרירים כבר לא באופנה. כנראה שמעטים באמת רוצים להתאמץ היום. את שני המגלשים החליף הוויקבורד, שדומה לסקייט בורד (או נכון יותר לסנובורד) וניתן לעשות עליו פעלולים לרב. הטובים קופצים, עושים סלטות וכולי. אבל בשביל זה צריך גל, גל גדול שיקפיץ את הגולש באוויר לגובה שיאפשר סלטה. בשנים האחרונות, נוסף גם ספורט נוסף. וויק–סרף. מין גלשן גלים שנגררים איתו אחרי הסירה - ואם הגל גדול מספיק, משחררים את החבל וגולשים על הגל. הסירות שהתהדרו בגל נמוך הפכו ללא רלבנטיות. אולם מאחרי אלו שיצרו גל גדול במיוחד לא היה ניתן לגלוש סלאלום. לכן אופנת הסירות האחרונה היא סירה שיודע לבנות גל - בצד ובגודל שרוצים ממנה. איך? בצידי הסירה מותקנים מכלי מים גדולים. כשדרוש גל גדול למשל, ממלאים את המכלים, הסירה הופכת כבדה והגל גדל. וכל זה ארוז היום באריזה מפוארת מאי פעם, כאשר איכות הגימור והאבזור לא היתה מביישת את מיטב התוצרת של ב.מ.וו, אודי או מרצדס.
הסופרה עושה גלים

הסופרה
כזו למשל היא ה'סופרה' החדשה, שהושקה לפני תקופה קצרה בכנרת. פגשנו בה בחודש החולף יחד עם בעליה, חזי, ועם היבואן שלה תומר - מחברת תומר מנועים ימיים. זו סירה שונה מאוד ממה שהכרתי בנערותי. אורכה עומד על 8.5 מטר, היא נוסעת על היבשה עם טריילר בעל שלושה צירים, למנוע שלה, פורד ראפטור (כן, אותו אחד מטנדר הספורט המופרך של פורד) נפח של 6.2 ליטר והוא מייצר 440 (!) כ"ס. אם זה לא מספיק, יש בארץ אחד כזה עם סופר צ'ארג'ר, שמייצר לא פחות מ– 575 כ"ס. כשהמנוע כבוי אחראית לסאונד מערכת סטריאו בעלת 10 רמקולים מובנים בהיקף, כולל סאב וופר, וארבע על הגשר העליון אותם ניתן לכוון לצדדים ולאחור. ניתן אגב להפעילה גם מהמים - בעזרת שלט רחוק... מושב הנהג מתכוונן חשמלית, יש מספר נדיב מאוד של תאי אחסון, מערכת מחוונים שכאילו נגנבה מאיזו בואינג, וכמובן מערכת ליצירת גלי "צונאמי".
תא נוסעים מאובזר

למי שמתעניין היא יוצאת מהמקום כמו טיל, פונה ברדיוס של מטבע, גדולה ונעימה ביותר לנהיגה. להבדיל מההגאים החשמליים חסרי הרגש במכוניות של היום, מההגה הזה תקבלו היזון חוזר לא רע בכלל.

נותר רק עניין המחיר. החדשות הטובות הן, שלא כמו במכונית, המחיר כאן ובארה"ב, הוא בערך אותו מחיר. החדשות הרעות הן שזה לא בזול, בכלל לא. 140 אלף דולר תעלה לכן הסופרה הזו - לפני תוספות (אבל כולל עגלה).

הסופרה מגיעה על נגרר עם שישה גלגלים
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות