חניית החלומות / חלום בלהות - אוטו

חניית החלומות / חלום בלהות

קינן כהן, חובב רכב שרוט, מגלה שיתרה בבנק יכולה לגרור חיבוטי נפש קשים וגילויים קשים לא פחות על עצמך

כשניצן הציע לי לכתוב את הפינה והפקיד בידי 400,000 שקלים בשטרות כסף מהמונופול של "אוטו", האינסטינקט הראשוני היה לפשוט על מדור האספנות ולבזוז מכל הבא ליד.
ירדתי מזה כשנזכרתי באוסקר – אסקורט MK1 שיושבת אצלי בחוץ ועדיין מחכה שאתפנה לסדר רק כמה "דברים קטנים". אז התיישבתי, והתחלתי לייצר את סדר העדיפויות שלי. ואז גיליתי לאיזה מסע של מבט מפוכח על החיים שלי זה מוציא אותי, ולאילו מקומות אני מגיע.
אהבה ללא תקנה
מכל עשרות כלי הרכב שחלפו בחניית הבית בשנותי ככתב רכב, רק באחד הבנות שלי התאהבו ללא תקנה – אוטו קראוון בו טיילנו שלושה ימים. מכיוון שאחד כזה היה משאיר לי עודף לתלת אופן חלוד, עברתי לאפשרות השנייה; קראוון נגרר לשישה אנשים. המחיר לאחד מודל 2012 – 75,000 שקלים.
משהו צריך לגרור את הקראוון האמור, ואם כבר נוסעים לאט אז לפחות שיהיה אפשר להגיע לכל מקום. המחשבה הראשונה הייתה על סופה או לנד רובר דיפנדר, אבל אני עושה מספיק ימי מילואים כדי לא לרצות לראות אותם באזרחות. בזכות מנוע הדיזל 4.2 ליטר והאמינות המופלגת שלו, הבחירה בלנד-קרוזר 70 הייתה קלה. חיפוש בלוחות העלה אחד מודל 98' עליו דורשים 70,000 שקלים. לקחתי.

מרצדס 280E
טוב נו, אנחנו לא באמת נתנייד כל יום ב-70, וכשמדובר בניוד מרגיע, מעט מאוד מכוניות יכולות להתחרות במרצדס מדור W123, שהוא בעיניי אחד המוצלחים של מרצדס. 175 הסוסים של גרסת ה-280 הם די והותר לתנועה יומיומית. תא הנוסעים שלה חצוב מסלע גרניט, ויעמוד בכל מה שהילדות והקנצלרית יכולות לעולל לסביבת הנהג. 30,000 שקלים הם מה שדורש בעליה של 280E מודל 81'.
וצריך גם משהו לנשמה, ואת המשבצת הזו תמלא מיאטה 94', עליה דורשים 37,000 שקלים. אז נכון, היא יד עשירית, עם מנוע חלוש וההייפ שיש סביבה לפעמים קצת מוגזם. אבל יום אחד, כשכולם יזמזמו ממקום למקום במכוניות החשמליות האוטונומיות וחסינות הטעויות שלהם, אני אזכר בצפיפות המופלאה, ברעשי הכביש המוגזמים ובמנוע המחוספס והאנמי – ואחייך.

מיני קופר S
נשמה יתירה
ואם אנחנו בענייני נשמה... אתם מכירים את סיפורי האהבה הדביקים האלו, על הזוגות שנפגשו ביסודי ומאז ידעו שיהיו יחד לכל החיים? אני שונא אותם, ממש מתעב. אבל לקארמה יש חשבון משלה, וכך גם לי יש אהבת נעורים. דוקאטי מונסטר הראשון, שברא מיגל גאלוצי ב-1993, שבה את ליבי מהרגע הראשון. במיוחד ה-1100 EVO שלטעמי לוקח את הטמפרמנט של המונסטרים לקצה, אבל מצרף אליהם חבילת מערכות בטיחות שמאוד נדרשת למפלץ. כמה? 80,000 שקלים לאחד מודל 2012.
נשאר עוד כסף? יופי. הבאה בתור היא מיני קופר S, מודל 2008, עליה מבקשים 98,000 שקלים. כי בשביל אחת ממכוניות ההנעה הקדמית המהנות יותר שיצא לי להרקיד, אני מוכן לסבול המון. את הצינוק המלזי שמכונה "מושב אחורי", את תא הכפפות שמכונה "תא מטען" ואפילו את אחד מתאי הנוסעים הכי מבורדקים מאז קוקפיט ה"מילניום פאלקון" של האן סולו.
נשארו עוד כמה גרושים, מספיק בדיוק לסונומה מודל 89', עליה דורשים 9000 שקלים. למה? כי כשרוב הנערים תלו פוסטרים של למבורגיני, פרארי ופורשה, לי היה אחד של GMC Syclone, הבן החורג והמופרע של הטנדר הקטן. אז נכון, אני אצטרך להנמיך אותה, לצבוע בשחור מט, לסגור את תא המטען בכיסוי פיברגלס, להרכיב דיפרנציאל מוגבל החלקה ולשתול V8 בריא – בקטנה.

ציקלון. זה באמת נראה טוב
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות