באמצע שנות התשעים חידשו סיטרואן ברלינגו ואחיו התאום
פיג'ו פרטנר את מבנה המסחריות הקלות. הדבר נעשה באמצעות יצירת רכב ייעודי במבנה "קופסא אחת" – ועם גג המגיע עד לשמשה הקדמית; עד אותו זמן היה נהוג לבסס מסחרית קלה על מכונית פרטית, וחלל המטען נעצר מאחורי מושב הנהג.
ההצלחה של שני הכלים הייתה דרמטית והביאה את המתחרים – החל מרנו (קנגו), דרך פיאט (דובלו), עבור בפורד (קונקט) ועד פולקסווגן (קאדי) – להציע אותו מתכנון. בין שאר הגרסאות, היו גם כאלה עם הטיה לנוסעים, לא רק למטען, כולל כאלה שניסו להיות מעין מובילי-משפחה-לטבע או משהו.
ב-2008 הוצג הדור השני, גדול יותר ועם מופע הרבה יותר "מיניוואני", להעצמת אותו כיוון משפחתי. מתיחת פנים הוכרזה ב-2012 ושמר וגם כאן המכירות היו נאות. כעת מציגה פיג'ו את פרטנר לאחר מסכת שינויים קוסמטית קטנה ועם מנועים חדשים, אך מכנה אותו כ"דור שלוש".
צילום: מנהל דור חדש? לא באמת, אבל הפרטנר עבר עדכון משמעותי למדי
עיצובכבר במבט ראשון ברור, גם ממרחקים, כי מדובר בפרטנר. השינוי בחרטום מהותי עם הסבכה החדשה, וזו יחד עם יחידות התאורה והפגושים המעודכנים, מתקרבים למראה החדש של פיג'ו – ובכל זאת, זוהי פרטנר שאין לטעות בה.
מבט בוחן לצדי הרכב ואחוריו מוצא שינויים, אבל אלה מינוריים מאוד, ולא ברור מדוע בפיג'ו מתעקשים שזהו דגם כל-חדש ולא מתיחת פנים. רמת הגימור המהודרת לנוסעים, טפי, שהיא בפסגת המבחר, כוללת עיטורי פנאי ונראתה נאה יותר.
פניםסביבת הנהג נשארה דומה לזו הקודמת. ובכל זאת, כיאה למעמד, יש שינויים, והפרטנר צויד במערך המולטימדיה החדש של פיג'ו-סיטרואן במרכז. מערך זה, המוצע בגרסאות המהודרות כמובן, כולל מירור לינק, מצלמה אחורית ומשלב גם חיישני חניה היקפיים.
כפי שראינו בדגמים אחרים המצוידים במסך מגע (סיטרואן C4), גם כאן לא העבירו הצרפתים את תפעול כל המערכות למסך הזה, כמו מיזוג למשל, וזה סידור נוח יותר. מול מסך המגע העדכני, בולטים רכיבים מיושנים, אחדים מהם כיהנו עוד ב-206. וזה המקום לציין כי פרטנר יצויד בקרוב במערכת מניעת תאונות עירוניות של פיג'ו
צילום: מנהל מעבר לכך לא חל שינוי במרחב הטוב ובמבנה השימושי. ברכב ההדגמה שנמסר לנו הותקן גג "זנית" שכולל ארבעה חלונות בגג ותאי אחוסון עיליים בנפח של 90 ליטר.
ביצועיםאחת הסיבות העיקריות להכרזה כי הפרטנר הוא "חדש", היא ציודו במנועים חדשים. כאן מדובר בעיקר בדיזל העומד בתן יורו 6, ומנוע ה-1.6 ליטר מייצר 75, 100 ו-120 כ"ס. בקרוב יצטרף מנוע 1.2 ליטר מוגדש עם 3 צילינדרים, כאן בגרסת 110 כ"ס. וכן, יש לפרטנר מנוע חשמלי.
בהשקה אנחנו נוהגים בגרסה החזקה במבחר. אני שמח שהבורר של תיבת ששת ההילוכים קרוב ליד, אבל פחות מתלהב מהתפעול הלא מדויק של המצמד. מנוע הדיזל החדש של פיג'ו-סיטרואן אינו רועש מדי, אבל גם אינו חרישי. זהו מנוע הפעול באופן נעים למדי ומייצר ביצועים נאותים, ולפי הנתון הרשמי, האצה ל-100 קמ"ש נמשכת 12.9 שניות. מניסיון, בתנאים יום-יומיים, ההבדל בין גרסת ה-120 כ"ס בה נהגנו, ובין זו עם 100 כ"ס אינו גדול.
סיבוב על הגרסה החשמלית יוצר רושם כי מדובר במנוע חזק בהרבה ממה שמספר עליו נתון ההספק, העומד על 67 כ"ס. במהירויות נמוכות החשמלית חזקה וזריזה – ובוודאי שקטה הרבה יותר – עד כדי סבסוב גלגלים בהאצות מעמידה וממהירות איטית. עם זאת היא מאבדת את השוונג מאזור ה-70 קמ"ש ומתקשה לעבור את ה-100 קמ"ש. כדי להגיע למהירות זאת יידרשו לא פחות מ-21.9 שניות. בגרסה החשמלית בורר מצבי הנהיגה ממוקם לצד המחוונים; זהו מתג סיבובי שתופס את מקום בורר מצבי הנסיעה בשטח ומאוד דומה לו.
צילום: מנהלהפרטנר קיבל מנועי דיזל חדשים וישנה כעת גם גרסה חשמלית (בתמונה)
נוחות, התנהגותלפחות על אספלט אוסטרי נראה שנוחות הנסיעה בפרטנר שופרה והוא נעים יותר. כמו בדגם הקודם, גם כאן היכולת הדינמית טובה, נוסכת ביטחון ואפילו מפתיעה ברכב מסוג זה. האחיזה טובה וגם אם גלגל ההגה אופקי מדי, המכונית נענית לפקודותיו באופן מדויק. איכות הבלימה מספקת בהחלט.
סיכוםכמו ברלינגו, אחיו התאום,
פיג'ו פרטנר היה תמיד מהטובים בתחום. למרות שהצרפתים טוענים כי מדובר ב"דור חדש", השינויים החיצוניים קטנים, ולא ברור עדיין עד כמה הם ימצאו ביטוי בגרסאות הפחות מהודרות שמגיעות לארץ.
למרות שהיצרן יכול היה לעשות יותר במקצה שיפורים זה, הרי שלפחות כרגע ומול המתחרים הקיימים נראה שהפרטנר שומר על מיקומו הטוב.
צילום: מנהל
