כנס קהילת אקומושן שנערך בסוף אפריל היה ללא ספק המקום להציג את החידוש המרגש הזה. "אקומושן" היא קהילה שהוקמה בשותפות מנהלת תחליפי הדלקים במשרד רוה"מ, המכון הישראלי לחדשנות, משרד המדע וקרן היסוד כדי לשמש קרקע עבור מיזמים בתחום התחבורה החכמה; החידוש המרגש הזה – עשוי פלסטיק ונראה בהתאם, כאילו הורכב מגרסה לא ממש מוצלחת של לגו, כמו "בימבה" לגדולים – הייתה מכונית. המכונית הראשונה שהודפסה במדפסת תלת-מימד בארץ.

שינוי סדרי עולם
"מה שאתם רואים כאן אינו משקף את היכולת האמיתית שלנו", מתנצל מייד סגן נשיא בכיר של חברת לוקאל מוטורס, דמיאן דקלרק. היכולת של החברה מצאה ביטוי כבר בשנה שעברה כאשר הציגה את סטראטי, הרכב המודפס הראשון בעולם. כאן בישראל שיתפה לוקאל מוטורס פעולה עם אוטודסק ומאסיבית המקומיות כדי להראות את הפוטנציאל. בהמשך השיחה יסתבר שלוקאל מוטורס מנסה לשנות סדרי עולם בתעשיית הרכב בתחומי התכנון, העיצוב והייצור.
צילום: אסף קליגר, יצרן

"מדפסת תלת-ממד מקטינה דרמטית את מספר הרכיבים במכונית" הוא פותח, "לדוגמא במכונית בסדר גודל של פולקסווגן גולף יש בין 15,000 ל-20,000 חלקים. כשאתה מדפיס את המכונית יש פחות מחמישים. זה אומר שאתה מקטין את המורכבות של החלקים, את רשת האספקה, את המכשור לייצור ומנגד משפר מאוד את הגמישות. היום מדובר בטכנולוגיה איטית; לוקח לנו 44 שעות לייצר ועוד 20 לעשות את ה'פיניש'. אבל בדור השני נקטין את תהליך הגימור ל-8 שעות ומשך 'ההדפסה' יקטן ביותר מחצי, ל-20 שעות".

איך מתכננים מכוניות כאלה?
"זה מאוד שונה מהמוכר. יש לנו מהנדסים ומעצבים רבים שמשתפים איתנו פעולה דרך הרשת. מדובר בקהילה של אנשים מ-130 מדינות, כולל וותיקי התעשייה שתורמים לנו משעות הפנאי. יש להם גישות שונות וזה מאפשר לנו להיות מהירים פי חמש בתכנון המכונית ובעלות של מאית בערך".

כמה עולה התענוג?
"בארצות הברית המדפסת היא בגודל של מכולה והעלות אינה יקרה. מכונית תעלה בין 18,000 ל-30,000 דולרים, והמחיר תלוי בעיקר במכלולים כמו מנועים, תיבות הילוכים וכולי".
צילום: אסף קליגר, יצרן

ובכל זאת זה עדיין לא זול
"הכלים הראשונים עדיין משלמים את מחיר תהליך הפיתוח של הטכנולוגיה. ועדיין זה לא נורא יקר בהתחשב בכך שמקבלים טכנולוגיה חדשנית.

"אבל קח למשל את פיצה דומינו. הם רצו שייצרו עבורם מכוניות עם מראה מסוים והתאמה לצרכים שלהם. הם הלכו ל-GM ולקרייזלר, אבל עבור יצרנים כאלה מדובר במספר כלים נמוך מדי כדי לבנות עבור לקוח משהו ספציפי. הגישה שלנו מאפשרת ליצור מכונית בהתאמה אישית לפי צורכי הלקוח. יש המון חברות שמשתמשות בציי רכב שלא מתאימים לצרכים שלהם".

אז מה התוכניות לעתיד?
"אנחנו מאמינים שהעתיד אינו המכונית שאנחנו מכירים. יהיו יותר ויותר אנשים בערים. יהיה יותר עומס וזיהום ויהיה צורך בכלים חדשים שעומדים באתגר. הסטראטי שלנו תשתמש במנוע חשמלי. בראשונות נשתמש במנוע של רנו טוויזי, אבל זה לא מספיק חזק ואנחנו מחפשים כעת משהו שונה. הסטראטי היא חשמלית אבל יהיו גם מכוניות עם מנועי בעירה פנימית. הראלי פייטר שלנו משתמש ב-V8 של ג'נרל מוטורס ומכרנו כ-90 כאלה".
צילום: אסף קליגר, יצרן
היכן ניתן לייצר את המכוניות?
"כרגע התפיסה מדברת על מפעלי מיקרו שבנויים לייצר כ2000-3000 מכוניות בשנה. אנחנו מצפים לבנות יותר ממאה מפעלים כאלה ומאמינים שיש הרבה אזורים שירצו זאת. לכן הקמנו מוקד בברלין עבור אירופה, אפריקה והמזרח התיכון".

רגע, זה אומר שגם בישראל תוכלו לבנות מכוניות?
"למה לא? ברור שזה מורכב ותלוי בהרבה פרטים אבל יש מקרים שגם אלף מכוניות יספיקו. מפעל כזה דורש כ-35,000 מ"ר וכ-100 עובדים.

"צריך דרישה לסוג מסוים של רכב, משקיעים שרוצים להביא את הבשורה לארץ שלכם ושותפים אסטרטגיים. אם תל-אביב רוצה מכונית אוטונומית אז יש על מה לדבר. אנחנו מאוד מאמינים ברכב האוטונומי למרות שנוכל ללכת לכל כיוון שנדרש".