קטגוריית הסופרמיני נמצאת בהתחדשות. זה התחיל עם טויוטה יאריס שעברה מתיחת פנים משמעותית, ממשיך בצמד-חמד חדש וימצא ביטוי גם במאזדה 2, שאמורה להגיע ממש עוד מעט.
הצמד-חמד מורכב כמובן מ-i20 של
יונדאי ומפאביה של
סקודה. אלו שתי מכוניות חדשות לחלוטין שעברו לא מעט שינויים. שתיהן מחליפות גם רבות מכר בתחומן, והיבואנים שלהן תולים בהן תקוות בהתאם. מבחן השוואתי התבקש, וזה מצדו העלה גם כמה הפתעות.
יונדאי i20 החדשה מגיעה אלינו מטורקיה והיא גדולה יותר מהדגם היוצא כמעט בכל הממדים. לבסיס הגלגלים נוספו 4.5 ס"מ (ל-257 ס"מ), לאורך 4 ס"מ (ל–403.5 ס"מ) והרוחב גדל ב-2 ס"מ (ל–173.4 ס"מ); רק הגובה הצטמצם מעט (ב-1.6 ס"מ).
ה-i20 מוצעת בארץ עם שני מנועים: 1.2 ל', 84 כ"ס, המוכר מהדור הקודם ומשודך לתיבה ידנית, שלכם החל מ-80,000 שקלים; השני מזכיר מאוד את המנוע של הדור היוצא בנפח (1.4 ל') ובהספק (100 כ"ס), אך למעשה מדובר במנוע חדש ושונה. המנוע הגדול משודך לתיבה אוטומטית בלבד והמחיר ההתחלתי לגרסה זו הוא 105,000 שקלים.
צילום: תומר פדר החדשה גדלה גם היא, כאשר התוספת המשמעותית ביותר היא לממד הרוחב, שגדל ב-9 ס"מ משמעותיים (173.2 ס"מ), האורך נשאר כמעט זהה עם 399.2 ס"מ, נתון הגובה יורד ב-3.1 ס"מ ואילו בסיס הגלגלים נשאר דומה עם תוספת של חצי ס"מ (247 ס"מ).
כצפוי, הפאביה מוצעת רק עם מנועים מוגדשים, למעשה, מנוע אחד בנפח 1.2 ליטר ובשני הספקים: 90 כ"ס רק עם תיבה ידנית; 110 כ"ס ותיבה דו-מצמדית. הגרסה הידנית עולה 80,000 שקלים וברמת גימור אחת בלבד, ומחיר הגרסה אוטומטית מתחיל ב-95,000 שקלים, וזו מוצעת בשלוש רמות גימור. כמו בעבר, הפאביה מוצעת גם בגרסת סטיישן (ספייס) שמוסיפה עוד 10,000 שקלים למחיר ביחס להאצ'בק המקבילה, ונמכרת בגרסה אוטומטית בלבד.
ברוכות הנמצאותמראה עיניים יכול להטעות, והפאביה הזו מדגימה מקרה הטעיה קלאסי. העיצוב הבסיסי הוא בבירור
סקודה, ועוד יותר בבירור פאביה. היא נאה יותר מהדגם היוצא, עם פרופורציות נעימות יותר בזכות יחס הגובה/רוחב החדש, אבל בצבע רגיל, למשל לבן (כמו זו שנצפתה בחניית היבואן) היא נראית קצת פשוטה, חיוורת. אבל בסכמת הצבעים שקיבלנו למבחן (ברוח יום העצמאות שחל מעט אחריו?) עם גוף כחול-שמיים וגג, מראות וחישוקים לבנים, היא נראית פשוט נהדר. אם תרצו, שתיים באריזה אחת: צנועה ונחבאת אל הכלים בצבעים הסטנדרטיים, או בולטת ומושכת עם צבעים עליזים.
ה-i20 החדשה שהתייצבה למבחן מדגימה את המקרה ההפוך. העיצוב הבסיסי נאה לעין ומושך, והיא נראית גדולה בהרבה מהפאביה; במובן הטוב, למרות שההבדלים בפועל לא גדולים. אך נראה שהיבואן עשה כל מאמץ כדי שלא תדעו את זה: החל בבחירת הצבע של מכונית המבחן, וכלה בהחלטה להוציא למבחן את רמת הגימור הבסיסית, בלי תאורת לד וחישוקים קלים. דווקא בצבע לבן ה-i20 בולטת למרחוק, ומדגישה את קורה C השחורה. זה הגיע עד כדי דיון בין אביבי לשאולי אם היא מזכירה יותר אלפא 145 מהצד, או פיג'ו 306 מלפנים...
צילום: תומר פדר יונדאי i20. העיצוב הבסיסי נאה לעין ומושך
ברוכים הבאים לפאביההפאביה מוצעת, כאמור, בשלוש רמות אבזור. הראשונה עולה 95,000 שקלים, כוללת שני חלונות חשמליים וחיבור USB, ולא ברור לנו מי יבחר בה, כאשר בתמורה ל-5000 שקלים נוספים, לרמת האבזור האמצעית, מקבלים חלונות חשמליים גם מאחור, קישוריות בלוטות', בקרת שיוט, שליטה מההגה על מערכת השמע, עור על ההגה וידית ההילוכים, תאורת לד ליום ומערכת קול משודרגת.
לא מספיק? שמרנו את הדובדבן לסוף: צמד מערכות בטיחות שרושם הופעה ראשונה בקטגוריה: התרעה על אי שמירת מרחק מלפנים כולל בלימה עצמאית במהירות נמוכה, והתרעה על עייפות הנהג. שווה כל שקל.
אנחנו קיבלנו את הגרסה הבכירה בהיצע, שעולה 105,000 שקלים, ומוסיפה לאבזור כניסה והתנעה ללא מפתח, בקרת אקלים, מערכת קול עוד יותר משודרגת, חלונות כהים וחישוקים קלים, שנועלים צמיגים במידה מיותרת: 215/45R17.
תא הנוסעים של הפאביה שהתייצבה למבחן הרשים עם שילוב צבעים שחור וכחול במושבים ומסך מגע גדול ונאה, שיודע גם לשקף טלפון סלולרי (מדגמים מסוימים). כמו העיצוב החיצוני, גם כאן העיצוב הבסיסי פשוט, מאוד "סקודה", אבל ברור ויוצר מקום שנעים להיות בו.
צילום: תומר פדר תא הנוסעים של הפאביה שהתייצבה למבחן הרשים עם שילוב צבעים שחור וכחול במושבים ועוד
בקרת האקלים מעט פשוטה, אבל היא עדיין מצרך נדיר יחסית בקטגוריה. כוונון גובה המושב נוח לתפעול, ההגה נאה ונעים לאחיזה, והפס הלבן באמצע הדשבורד מוסיף מעט עליזות בפנים. בצד החובה נמצאים חומרי הדיפון בתא הנוסעים; פלסטיק שחור ופשוט בדלתות שמשאיר תחושה חלולה, ופלסטיק קשיח ופשוט בשאר המקומות. אפילו במקומות בהם היצרנים משקיעים יותר, כמו בחלק העליון של כל הקונסולה, האיכות לא מרשימה; ציפינו ליותר בתחום הזה.
הפאביה החדשה רחבה יותר, אבל ההרגשה שהיא צפופה יחסית, והשמשה הקדמית הצרה לא מוסיפה לתחושת המרחב. בפועל לא חסר מקום מלפנים, גם לגבוהים. מאחור, מרווח הברכיים בינוני, מרווח הראש רק בסדר, ומנהרת הכאילו-הינע, יחד עם מבנה המושב, הופכת את הישיבה באמצע לעניין לא נעים.
ברוכים הנמצאים ב-i20ה-i20 מוצעת גם היא בשלוש רמות אבזור, כאשר הראשונה, Insight, מוצעת רק בגרסה הידנית. בדומה לסקודה, גם היא בסיסית מאוד: שני חלונות מופעלי חשמל, כניסת USB ושליטה מההגה על מערכת הקול. את האוטומטית אפשר לקבל רק בשתי רמות האבזור הגבוהות יותר - Inspire, ב–105,000 שקלים, מוסיפה הגה מתכוונן לעומק, חלונות חשמליים גם מאחור ומפתח קפיצי. ב-110,000 שקלים תקבלו את Premium: תאורת לד ליום, בקרת שיוט, חישוקים קלים, מראות מתקפלות חשמלית וחיישני חניה. אם אתם תוהים איך אין באף רמת אבזור בלוטות' מקורי (שיש ב-i10 מאובזרת) או בקרת אקלים, שלא לדבר על מערכות בטיחות מתקדמות – אתם לא לבד.
תא הנוסעים של היונדאי מרשים עם עיצוב נאה שנעזר בשילוב צבעים בדשבורד, בדלתות ובמושבים. בהחלט עדיף על השחור-משחור המקובל בתעשייה. הקווים הבסיסיים נאים יותר מאשר בסקודה, אך מסך המונוכרום הקטן בולט ופוגע בתוצאה הסופית. איכות החומרים מעט טובה מזו שבסקודה, אך ההגה עשוי גומי מחוספס ולא נעים למגע. מכאן פונה תשומת הלב לרשימת האבזור הדלה של היונדאי בגרסה הזו – שעולה, להזכירכם, כמו הגרסה הבכירה של הפאביה; רשימת ה"אין" פשוט ארוכה מדי לסופרמיני במחיר הזה.
צילום: תומר פדר תא הנוסעים של היונדאי מרשים עם עיצוב נאה שנעזר בשילוב צבעים בדשבורד, בדלתות ובמושבים
המרחב מלפנים טוב בכל המדדים, ורק גבוהים עלולים לסבול ממרווח קטן מדי לברך ימין. מעבר למושב האחורי מראה היכן בא לידי ביטוי יתרון עשרת הסנטימטרים בבסיס הגלגלים של היונדאי על הפאביה: מרווח הברכיים עדיף משמעותית, אם כי המושב בסקודה מעט נוח יותר. תא המטען טוב בשתי המכוניות, אם כי זה שביונדאי מעט רחב יותר. בכל מקרה, שתיהן יכולות לשמש משפחה קטנה בלי בעיה.
ביצועים: מנועים, הילוכים, צריכת דלקהיתרון של יחידת ההנעה בסקודה על זאת שביונדאי חד משמעי כבר בנתונים, ומוצא ביטוי מלא גם בכביש. מול מנוע 1.2 ליטר מוגדש – 110 כ"ס כבר ב-4600 סל"ד ועד 5600 סל"ד, ו-17.8 קג"מ החל מ-1400 סל"ד וכך עד 4000 סל"ד – עומד מנוע 1.4 ליטר אטמוספרי: 100 כ"ס ב-6000 סל"ד, 13.7 קג"מ ב-4000 סל"ד. וזה לא הכל: למנוע הסקודה צמודה תיבה דו-מצמדית עם שבעה הילוכים, ולזה ביונדאי אוטומטית עם ארבעה הילוכים. עם פערים כאלה גדולים, ל-i20 אין כל סיכוי בכל הקשור לביצועים.
הסקודה מספקת בדיוק את מה שציפינו לקבל – היא זריזה מאוד כשרוצים, וחסכונית מאוד בנהיגה רגועה. התיבה עוברת בין ההילוכים במהירות וחלקות, והתלונה היחידה היא התלונה הקבועה: בתנועה פקוקה היא יכולה להתבלבל בבחירת ההילוכים, ולייצר מדי פעם רעידות. מצב 'ספורט' יעיל גם כדי להרגיע את הנטייה, המעצבנת לעיתים, של התיבה לרוץ להילוכים הגבוהים.
היונדאי מתייצבת עם יחידת הנעה חדשה, אבל בטעם של פעם – פחות מומנט, שמגיע בסל"ד גבוה משמעותית, וצריך לחפות על מרווחים גדולים יותר בין ההילוכים. התוצאה היא פער של 4 שניות בנתון התאוצה הרשמי למאה, ובבדיקות על המסלול הורגש פער גדול אפילו יותר – ה9 בתאוצה מהמקום והן בתאוצות ביניים. ולא רק על המסלול; פערי הכוח מורגשים במיוחד כאשר עוברים מהסקודה ליונדאי בכביש הררי. היונדאי בפירוש דורשת לחיצה החלטית יותר על דוושת הגז, ומרגישה עצלה יותר. בפני עצמה, ובנהיגה "נורמאלית" הביצועים סבירים, אבל היכן שהסקודה תעקוף בקלות, למשל, היונדאי תצטרך לחכות לשעת כושר מתאימה יותר.
צילום: תומר פדר הסקודה מספקת בדיוק את מה שציפינו לקבל – היא זריזה מאוד כשרוצים, וחסכונית מאוד בנהיגה רגועה
יש ליחידת הכוח של היונדאי גם יתרונות: היא חלקה יותר בפקקים, והמנוע שקט מאוד בסרק ובהתנהלות רגועה. צריכת הדלק הדגימה גם היא את יתרונות הטורבו והתיבה הדו-מצמדית: במבחן המאומץ נרשם ממוצע של 10.9 ק"מ/ל' ל-i20 מול 12.1 ק"מ/ל' לפאביה. בשיוט שתיהן הרשימו, למרות סל"ד שיוט גבוה משמעותית ביונדאי (2500 סל"ד ב-100 קמ"ש לעומת 2000), עם 16.9 ק"מ/ל' ליונדאי ו-18 ק"מ/ל' בפאביה.
נוחות ואיכות נסיעה: בולמי זעזועים ובידודבכל הקשור לנוחות נסיעה בעיר, שתי המכוניות לא ממש התעלו וזכו לכן לציון בינוני בלבד. לסקודה משלבת בולמים מעט רכים יותר ומידת צמיגים קרבית מדי, ואילו ה-i20 נתמכת על ידי בולמים נוקשים יותר, אבל עם צמיגים במידה שפויה: 185/65-15.
הסקודה הייתה טובה יותר על השיבושים הקטנים בעיר, אבל טובה פחות על השיבושים הבינוניים והגדולים, והתמודדה בצורה פחות טובה על שיבושים רוחביים שפוגעים בשני הגלגלים בו-זמנית. בנוסף, רעשי המתלים היו בולטים יותר בסקודה מאשר ביונדאי.
ה-i20 התקשתה מעט על שיבושים קטנים, אבל התמודדה בצורה מעט טובה יותר עם חלק מהשיבושים הגדולים, אם כי גם היא לא הרשימה. נוסעי היונדאי סבלו מרעשי כביש מורגשים כבר במהירות עירונית. בקיצור, לשתיהן יתרונות וחסרונות בתחומים שונים שמביאים לתיקו בסיכום הכולל של איכות הנסיעה בעיר.
מחוץ לעיר רושמת ה-i20 רושמת יתרון בפעולת המתלים על פני הפאביה: היא מתמודדת טוב מאוד עם שיבושים קטנים ומרוסנת יותר על גלים. רעשי הכביש הולכים ומתגברים עם עליית המהירות, ומגיעים לרמה מטרידה. במפתיע, במהירות גבוהה מ-110 קמ"ש ומעלה, רעשי הרוח עוזרים למסך את רעשי הכביש, והמצב מעט טוב יותר. כך או כך, מדובר במכונית רועשת למדי.
צילום: תומר פדר מחוץ לעיר רושמת ה-i20 רושמת יתרון בפעולת המתלים על פני הפאביה
הפאביה מתקשה להתמודד עם שיבושים קטנים במהירות גבוהה, ואם הכביש לא סלול למשעי מתקבלת תחושה "עסוקה", עד כדי קיפוצים עדינים כשהשיבושים בתדר ה"נכון". המתלים הרכים מאפשרים מעט יותר תזוזה של הגוף מהרצוי במפגש עם גלים באספלט, אך לא ברמה מטרידה. גם בסקודה בידוד רעשי הכביש והרוח לא מושלם, אך היא עדיפה על היונדאי בתחום זה.
יכולת דינמית והנאה: מתלים, הגה ובלמיםבכל הקשור ליכולת דינמית ולהנאה מנהיגה, אין ספק שהמנצחת היא i20 עם מערכת ההנעה של הפאביה...
המתלים ביונדאי מציעים ריסון טוב גם על כביש משובש ומעניקים תחושת יציבות שנותנת הרגשה של "אוטו גדול". בלמי ה-i20 מעולים וההגה בינוני, אבל עדיף משמעותית על זה שבסקודה. אלו מאפשרים לנהג היונדאי לשמור את ה
סקודה "בין כוונות" כשהכביש מישורי, בעיקר אם האספלט משובש. ההתנהגות עצמה לא מלהיבה, עם שפע תת היגוי תחת עומס, אותו ניתן לרסן באמצעות העברת משקל, אבל היא צפויה ומשרה ביטחון.
הסקודה מביאה אל הכביש המפותל יחידת הנעה מרשימה, אבל כל השאר מרשים פחות; הבלמים סבירים, אך השילוב בין הגה קל ומהיר, תגובה זריזה להפניית ההגה אך מתלים רכים דורש יד עדינה ונהיגה חלקה. לחצו עליה, וגם היא תרחיב קו באופן צפוי, תוך הפגנת אדישות לניסיונות להדק את הקו בעזרת העברת משקל. אבל בעליות, למשל אלו שבין סדום לערד, יתרון הביצועים מוחשי מאוד, ומאפשר לנהג הפאביה לברוח קדימה בקלות.
צילום: תומר פדר הסקודה מביאה אל הכביש המפותל יחידת הנעה מרשימה, אבל כל השאר מרשים פחות
סיכום: יתרונות, חסרונות – ומנצחת אחתאת הקפה של שאולי שמרנו הפעם לערבו של יום, עת ישבנו לסכם מי מנצחת. אין לנו ספק ששתיהן טובות יותר מהדגמים אותן החליפו – אבל אין לנו גם ספק שמשתיהן ציפינו לשיפור משמעותי יותר.
בלא מעט סעיפים
יונדאי i20 היא המכונית הטובה מבין השתיים: המתלים עובדים טוב יותר, המושב האחורי מרווח יותר והיא נראית נהדר. מול אלה בולטת יחידת הנעה המפגרת אחרי מובילות הקטגוריה.
אולם החיסרון העיקרי נרשם בסעיפים שהם בדרך כלל נקודות חוזק של יונדאי בארץ: אבזור ותמורה למחיר.
סקודה פאביה מאכזבת עם מרווח בינוני מאחור, שפע של דיפון פלסטיק נוקשה ופשוט בתא הנוסעים ונוחות נסיעה לא טובה מחוץ לעיר. אבל אז היא שולפת מהשרוול אסים בדמות יחידת הנעה חזקה וחסכונית יותר, רשימת אבזור ארוכה משמעותית – כולל אבזור בטיחות מרשים בכל הגרסאות (מלבד רמת הכניסה) – ושילובי צבעים עליזים ומושכי עין (בתוספת מחיר), שמשדרגים משמעותית את המראה החיצוני.
אז מי המנצחת? פה אחד החלטנו שקל יותר לסלוח לפאביה על מגרעותיה מאשר ל-i20. כך שעד שלא ישופר משמעותית יחס האבזור לשקל של יונדאי i20 – ועל הדרך לא נתנגד גם לעוד קצת סוסים ועוד קצת בידוד – המנצחת במבחן זה היא
סקודה פאביה.
צילום: תומר פדר
