יוקר המחיה / טור אישי - אוטו

יוקר המחיה / טור אישי

בטורו החודשי ניצן מדבר על דרך פשוטה מאוד לחיסכון בעלויות האחזקה של הרכב. כנראה שזו הסיבה שאינה מיושמת

יש הבטחות ויש הבטחות. יש כאלה הנאמרות בשקט, או באופן אגבי, או במסגרת אישית. יש כאלה שמוכרזות בקול גדול, מתוך כוונה מודגשת ובאופן הפומבי ביותר.

להפר הבטחות זה לא יפה. אבל כאשר מפרים הבטחות מהסוג השני, ומי שלא עומדים בהם הם נבחרי הציבור והאחראים על יישומן, התחושה היא שאולי מההתחלה לא הייתה כוונה לעמוד בהן. אולי רק יחסי ציבור והפגנת שרירים אישית.

הבטחותיו של השר כץ
שר התחבורה ישראל כ"ץ הבטיח הרבה; להוריד את מחירי המכוניות החדשות ב-20%, שהתחלפה אחרי זה ל"להוריד את עלות אחזקת הרכב ב-20%". רפורמת יבוא אישי, ויבוא מקביל, ודיבורים על מאגר מידע כזה ומאגר מידע אחר, וועדת זליכה ואחרי זה וועדה פנים-משרדית... וכלום.

טוב, נו, אולי לא כלום, אבל גם לא הרבה. האם יש באמת סיכוי להורדת מחירים משמעותית בתחום הזה בלי הורדה משמעותית של המיסים שמושתים מכל כיוון על הנהגים? – מיסי קניה אדירים על מכוניות חדשות, בלו שמהווה כמחצית ממחיר הדלק, מיסים על חלקי חילוף... האם באמת יבואן מקביל, שקונה את המכוניות ממתווך, יצליח "לשבור את השוק"? אם לשפוט לפי מה שקרה עד עכשיו, כנראה שלא. בתחום הדלק כמובן שאין תקווה להקלה במיסים, וצריך רק להחזיק אצבעות להמשך ירידת מחירי הנפט בעולם (כל שקל הוזלה במחיר הדלק שווה בערך 150 שקלים בחודש לרכב במשפחה ממוצעת). מה נשאר? עלויות התחזוקה. כאן כבר יש סיכוי אמיתי לחסכון. לא 20% מעלויות האחזקה הכלליות, אבל אולי 20% בעלויות הטיפולים והתיקונים – אם רק יעשו הצעדים הנכונים.

חלק מהמשימה מוטל עלינו, הצרכנים – לברר מחירים לפני כניסה למוסך, לברר מה בדיוק אמור להיות מבוצע בטיפול, לבדוק מחירי חלקי חילוף בחנויות החלקים כשהמחיר נשמע לנו מוגזם. בקיצור – להשאיר כמה שפחות מרווח תמרון למכונאים תאבי בצע או לא ישרים. החלק השני דורש פעולה של משרד התחבורה, שיכול בקלות להגביר משמעותית את התחרות בתחום יבוא חלקי החילוף, בצעד שכבר הוכיח את יעילותו בענפי המצלמות והאופניים, ומתחיל לעשות מהפכה גם במחירי הטלפונים הסלולאריים.
ערוצי היבוא האישי
אני מדבר, כמובן, על פתיחת ערוצי היבוא האישי-באמת מחו"ל, דרך אתרים כמו אי-ביי (אבל לא רק). הדוגמאות להבדלי מחירים אדירים לא חסרות, הבדלים שיגרמו גם לטכנופובים להתיישב מול המחשב ולהתחיל לחפש חלקים ברשת במקום לשלם עליהם מחיר גבוה פי כמה במוסך. ומול לקוחות שמגיעים עם שקית חלקי חילוף משלהם למוסך, ליבואני החלקים בארץ לא תהיה ברירה אלא להוריד מחירים, ולמוסכים לא תהיה ברירה אלא לוותר על חלק מהקופון שהם גוזרים על כל חלק שהם מחליפים לנו במהלך התיקון. אלא ששני מחסומים מונעים את תחילת המהפכה, וגורמים לכך שרק קומץ של אנשים נחושים מנצלים היום את האופציה הזו.
הראשון הוא העובדה שלפעמים קשה מאוד לאתר את המק"ט המדויק של החלק שצריך, עניין שגורם לא פעם לתקלות גם אצל מוסכים, שמזמינים בטעות חלק לא מתאים. המחסום השני הוא העובדה שככלל, יש לקבל אישור של משרד התחבורה ליבוא חלקי חילוף: אם החלק המבוקש לא מופיע ברשימת חלקי החילוף הפטורים מהצורך באישור, תצטרכו לשלוח למשרד הרישוי הוכחות לכך שאכן יש לכם רכב כזה, שהוא אכן תקול, ואישור של המוסך שיתקין את החלק ברכב. ואז לקוות שיטפלו בבקשה בזמן, כדי שלא תצטרכו לשלם קנס בדמות "דמי אחסנה" ולחכות עם רכב מושבת עד קבלת האישור.
הסרת שני המחסומים הללו פשוטה וקלה. ראשית, הקמת אתר שירכז את כל המק"טים של כל חלקי החילוף של כל המכוניות שנמכרו בארץ בעשור האחרון, עם אפשרות חיפוש קלה לפי מספר הרכב או סוג הרכב ושנת המודל, ואופציה לקבל את רשימת המק"טים של חלקי החילוף הדרושים בטיפולים תקופתיים. נכון, מדובר בהמון נתונים, אבל לא בהיקף בלתי נתפש או כזה שגופים מסחריים לא מתמודדים איתו באופן שוטף (הרי יש מאגר מידע דומה, גם אם מעט קטן יותר, לכל אחד מהיבואנים).

הסרת המחסום השני קלה עוד יותר. בדיוק כמו שאני לא צריך אישור מאיש כדי לגשת לחנות חלקי חילוף ולקנות, נגיד, חלקים ל-M3 (למרות שאין לי ב.מ.וו, שלא לדבר על M3), כך אין שום סיבה שיידרש ממני אישור כזה אם החלטתי לקנות את החלקים הללו ברשת. נכון, רשימת הפטורים ארוכה למדי, אבל היא דורשת התעמקות כדי להבין אם החלק שרוצים להזמין כלול בה או לא, ומציבה מכשול מיותר בפני מי שרוצה להזמין חלק מחו"ל.
העניין כבר הועלה בפני נציגי משרד התחבורה במפגשים שלי איתם בעבר, אך למיטב ידיעתי לא נעשים צעדים כלשהו בכיוון. באמת שלא מובן לי למה – הרי יש כאן הזדמנות ליופי של כותרות חיוביות בהשקעה מינימאלית...

לטורים קודמים של ניצן:
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות