עוד חודש עבר חלף לו והגשמים מוכיחים את עצמם כאלימים במיוחד. החורף הזה (ונסיעות רבות לחו"ל) גרמו לנו לזנוח אותו מיותם בחניה. מפקירים אותו לרוחות ולגשמים העזים. למרות אלו הוא צבר כבר למעלה מ-5000 ק"מ, עדיין רחוק מלהראות סימנים התעייפות ורחוק אלפי ק"מ רבים מהטיפול הראשון – שאותו כנראה לא נזכה לעשות לו.

0-100
מקימי מגזין אוטו, טבעו בימיו הראשונים של המגזין את הביטוי "החיים זה לא אפס למאה". אבל גם הם לא הצליחו לערער את מעמדו של המיאוץ הקלאסי למאה כאבן בוחן ליכולתה של המכונית. וכך השאלה "כמה היא עושה למאה" נפוצה גם היום.
החיים זה לא 0-100, אבל צריך לבדוק כמה ה-CBR עושה לא?
אבל אנחנו לא מדברים על מכוניות אלא על אופנוע. והעניין הוא שכשאנשים שואלים אותי איך ה-CBR הזה זז, אני קצת מתקשה להסביר להם. ומדוע? כי ברור שבעולם המושגים האופנועני, הוא אופנוע חלש למדי – כמקובל בקרב בני מינו הדלים בצילנדרים והספק. אלא שביחס למכוניות הוא עדיין אופנוע, וככזה מציג יחס הספק משקל שמכוניות מהשורה יכולות רק לחלום עליו.
הוא אולי לא מוציא הרבה יותר מ-30 כ"ס, אבל מצד שני הוא גם שוקל לא הרבה יותר מ-160 ק"ג – כך שלכל כח סוס יש יחסית מעט ק"ג לסחוב, אפילו אם מוסיפים רוכב למשוואה. אז איך מסבירים למי שלא מכיר אופנועים, ומתרשם רק מפלסטיקי ה"ספורט" שהוא לובש, איך העסק זז? פשוט מאוד – נותנים למספרים לדבר.
קצת עזרה מגילי והדריפט-בוקס הותאם ל-CBR
אבל מספרים צריך לייצר – וכך מצאתי את עצמי מחבר את מכשיר המדידה שלנו אל האופנוע הזה, משימה קצת יותר מורכבת מהרגיל. כשאנחנו בודקים תאוצות במכוניות, מכשיר הדריפט-בוקס ניזון בקלות משקע המצית, בעוד המכשיר עצמו מתחבר בעזרת תושבת וואקום לשמשה הקדמית, והאנטנה מודבקת במגנט לגג. איפוס קצר ואפשר לצאת לדרך. עם אופנוע זה קצת מסובך יותר. ל-CBR אין שקע מצית וגם לא שמשה קדמית. לעזרתי נחלץ (כרגיל) גילי עוז ממוסך וושדי בהרצליה. גילי מיתקן בדקה ורבע שקע כח על ה-CBR הקטן, בזמן שהוא התעסק עם החשמל אני הצמדתי את הדריפטבוקס אל המושב האחורי. לאחר שסיימנו גילי הסתכל במבט מלא רחמים בליפוף סרט ההדבקה האינסופי סביב המכשיר. "זה מספיק טוב" הפטרתי. הוא לא נראה משוכנע...
הדריפט-בוקס יכניס קצת מספרים לעסק
כמה זמן?
אחרי שהגעתי למקום המבודד שנבחר לניסוי, התייצבתי על קו הזינוק הדמיוני ואיפסתי את המכשיר. שיגור ההונדה הזה מהקו הוא משימה פשוטה יחסית – הכח לא מאיים, כך שגם אם תפעלת בגסות את המצערת, זה יתבטא לכל היותר בהחלקה מילימטרית של הגלגל האחורי, והתרוממות זעירה עוד יותר של הקדמי. שום דבר דרמטי. כל מה שנותר לרוכב הוא להציב את מחט הסל"ד במקום אפטיבי (7000 סל"ד במקרה הזה) ולשחרר את המצמד בהדרגה. העברות ההילוכים קלות מאוד גם הן. בבדיקת התאוצה לא השתמשו במצמד כלל להעברת הילוך והסתפקנו בסגירות מצערת של שבריר שניה בזמן העברה – לא צריך יותר מזה. אחרי כמה ניסיונות הצלחנו לראות 7.9 במיאוץ הקלאסי ל-100 קמ"ש. אם מסתכלים על זה בהשוואה למוכר לנו ממכוניות, זה לא ממש איטי, אבל גם לא ממש מהיר (ועדיין ישאיר משפחתית ממוצעת הרחק מאחור)
ה-CBR צבר כבר למעלה מ-5000 ק"מ
לסיכום
כמו כל אופנוע, גם ה-CBR הזה מציע הרבה תחושה עבור מעט כסף (יחסית, יחסית) כשמשווים אותו לעולם הארבע גלגלי המוכר שלנו. בכדי לקנות אוטו שמאיץ באופן דומה, נצטרך לשלם פי שלוש ויותר. זה חלק מסוד הקסם של אופנוע באשר הוא אופנוע, מהירות זמינה וזולה יחסית. אז מעבר לשימושיות ושאר מעלותיו, שקוסמות בעיקר לאופנועים מתחילים, יש לנו עכשיו מספר שבאמצעותו אנחנו יכולים להסביר עד כמה הוא מהיר (יחסית, יחסית). למרות שמעל למהירות הזו היכולת שלו מתמתנת משמעותית, גם שאר המספרים (400 מטר ב-15.9 ש' ו-1000 מטר ב-31.6 שניות) ממשיכים לספר את אותו הסיפור – של ביצועים טובים יחסית לכלי רכב שעולה 46,000 שקלים. למרות שבסוף היום, החיים הם לא אפס למאה.
*תודה לגילי עוז ממוסך וושדי בהרצליה על העזרה בהכנת הכתבה
לכל הדיווחים על הונדה CBR300: