רכיבה על אופנוע היא חוויה רב-חושית אינטנסיבית בהרבה מאשר נהיגה באוטו מן השורה. בהנעה אפשר לשמוע את המנוע נושם ונושף, בעוד האופנוע מזדעזע כולו כאשר המנוע ניעור לחיים ברעם מפלט. היד נשלחת אל המצמד והרגל אל רגלית ההילוכים ונקישה מורגשת מבשרת את שילוב ההילוך – ואתה מוכן לצאת לדרך, רוכב על מכונה שחיה, נושמת, נושפת ומווברצת תחתיך.

שקט. רוכבים
כל זה איננו קיים ב'זירו FX', האופנוע הדו-שימושי של מותג האופנועים האמריקאי, שמתמחה באופנועים חשמליים, שאנו פוגשים בבוקר דצמבר נעים ביער בן שמן. "זה מרגיש כאילו התחרשתי פתאום", מחייך קושמרו מתחת לקסדה, אבל זה הרבה יותר מזה. היד מחפשת מצמד שאיננו, רגל שמאל נשארת מובטלת לאורך כל הרכיבה והפעימות פשוט אינן.

לייעוץ חינם עם מומחי אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן

השונות כל כך בוטה, שזה כמעט ומשתלט לחלוטין על חווית הרכיבה על הכלי הזה, דוחקת הצידה את נוהל הניתוח הרגיל של רכיבה על אופנוע חדש. הדממה הזו מושכת הרבה תשומת לב גם מהאנשים סביב, רובם רוכבי אופניים שמצאו דרך לגנוב שעתיים על הבוקר לטובת התחביב. הם מתקהלים סביבנו, מתעניינים, שואלים, מתלהבים. "זו יכולה להיות בעיה בסינגלים" אומר פתאום אחד מהם "איך נשמע אותו מתקרב אלינו?". שאלה טובה, שיכולה להפוך למהותית עוד יותר ברחובות העיר, לפחות עד שהרוכב יתרגל לרעיון שלא שומעים אותו מגיע. אבל אנחנו ביער עכשיו, מתכוננים לצאת לדרך. אבל קודם, קצת על זירו בכלל ועל ה–FX בפרט.



טסלה, עם שני גלגלים
זירו, אם תרצו, היא הטסלה של העולם הדו-גלגלי. חברה חדשה (הוקמה ב-2006) המתמקדת בייצור אופנועים חשמליים – וחשמליים בלבד, בלי קשרים או התבססות על היסטוריה של ייצור כלי בעירה פנימית. החברה מייצרת מספר דגמים, לכביש ולשטח, שהמשותף לכולם הוא סוללת ליתיום-יון ומנוע חשמלי המניע את הגלגל (האחורי כמובן) ללא תיבת הילוכים. אנשי זירו היו הראשונים לייצר אופנוע עם טווח רשמי של מעל 100 מייל (161 ק"מ) בטעינה אחת, וזירו היה לייצרן האופנועים החשמליים הגדול בעולם.

ה-FX מגיע בשתי גרסאות – ZF2.8 וZF5.7- – כאשר המספר בשם הגרסה מציין את נפח המצבר. נוח. מלבד העובדה שה-2.8 מסתפק במארז סוללות אחד בלבד (מה שמשאיר חור מוזר למראה בשלדה, ומקצר את הטווח בחצי) הוא גם מציע הספק נמוך יותר – 27 כ"ס במקום 44. אבל המומנט (כמעט 10 קג"מ) נשאר זהה, וההבדל בתאוצה ל-60 מייל (96 קמ"ש) קטן יחסית: 4.3 ש' לעומת 4.0 ש'. המנוע ממוקם בחלק האחורי של השלדה, ממש לפני ציר הזרוע האחורית, וניתן לבחור בין הנעת שרשרת או רצועה.

אבל אם נתעלם לרגע מצורת ההנעה הייחודית, המפרט – והמראה – הוא של אופנוע דו-שימושי קלאסי. המשקל קל במפתיע – מפתיע בעיקר כי התרגלנו לכך שמכוניות חשמליות כבדות יותר ממכוניות מונעות בנזין, בעוד ה-FX קל יותר מאופנועי דו"ש מקבילים: 108 ק"ג לגרסת ה-2.8, ו-127 ק"ג לגרסת ה-5.7.

גם המתלים מציגים תפריט דו"שי למהדרין – מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ עם מהלך של 230 מ"מ מלפנים ובולם יחיד עם מהלך של 227 מ"מ מאחור. דגמי 2015 מצוידים במתלים תוצרת חברת Showa המוכרת, במקום ה-FastAce של דגמי 2014, שבמפתיע מציעים מפרט נחות על הנייר; קוטר המזלג יורד ל-41 מ"מ, והמהלך ל-218 מ"מ.



חוויה מדציבל אחר
אבל עזבו את המספרים. הם ממש לא העיקר כאן, ואני מבטיח לכם שלא תחשבו עליהם אפילו לשנייה ברכיבה הראשונה שלכם על ה–FX. לוקח לי כמה שניות, אחרי שאני מתיישב על האופנוע, לקלוט שכלום לא עומד לקרות. לא צריך ללחוץ על כלום, למשוך כלום, לחכות לכלום שיתחמם ויסדיר נשימה. צריך פשוט לקפל רגלית, לסובב את המצערת ולצאת לדרך.

אבל בעדינות עם יד ימין. המומנט, בעיקר במצב ‘ספורט' (יש גם ‘אקו', כמובן), מתייצב מיד. קל מאוד להרים גלגל גם בלי להתכוון. אני עושה כמה ‘פאסים' על הכביש, הלוך חזור, כדי להתרגל לאופנוע. השקט מבלבל לי את האינסטינקטים, שלא בטוחים אם הם אמורים להיות במוד אופניים או אופנוע. פתאום אפילו הרעש שמייצרת השרשרת, בהשוואה לרצועה, רועם באוזניים.

לאט לאט אני מתחיל לשים לב לעוד דברים מלבד השקט. תנוחת הרכיבה לא הכי לטעמי, עם כידון נמוך מדי, רגליות קצת גבוהות ובעיקר רוחב מוגזם, שמקשה על חביקה יעילה של האופנוע עם השוקיים והברכיים בעמידה. גם חלוקת המשקל ב-2.8, עליו אני רוכב כרגע, אחורית יותר מהמקובל באופנועים רגילים; המנוע והסוללה נמצאים בערך מתחת לישבן שלי, בעוד מנוע בעירה פנימית נמצא בדרך כלל קדימה יותר, וזה משפיע על התגובות וההתנהגות של האופנוע.

לייעוץ חינם עם מומחי אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן

כשאני מחליט שאני מכיר את האופנוע מספיק אני נכנס אל סינגל מוכר, זורם וכמעט נטול אתגרים טכניים. הצמיגים הם צמיגי דו"ש רגועים, אבל הקרקע לחה אחרי הגשם, ומספקת אחיזה טובה. זמינות וחלקות הכוח במהירות זחילה מהפנטת. אין צורך בליטוף עדין של המצמד כדי לשמור את המנוע בסל"ד יעיל ועדיין לקבל דחף, אין פעימות כוח שמערערות את היציבות. קל מאוד למנן במדויק את הכוח מצד אחד, ומצד שני שפע מומנט זמין מספק פרצי כוח להרמת גלגל זריזה. ממש חלומו של כל רוכב טריאל.

אולם כשהמהירות עולה המתלים מתחילים להרים ידיים, מבהירים כי הם "החוליה החלשה" באופנוע הזה. המתלה הקדמי נוקשה וחובט בידי הרוכב, אך מצליח לעשות עבודה סבירה בהצמדת הגלגל הקדמי לאדמה כל זמן שהשטח לא משובש מאוד. מאחור המצב פחות טוב; זירו בחרה במתלה חסר לינקים (מנופים), תצורה שיש לה יתרונות בתחום הפשטות והעמידות (וכנראה גם המחיר), אולם קשה יותר לכייל אותה לספיגה יעילה. הוסיפו לכך בולם הרבה פחות מאסיבי מהמקובל באופנועי שטח, או אפילו דו"ש, וקיבלתם מתלה שמתקשה לרסן את הגלגל האחורי. התוצאה היא זנב שמנתר לצדדים ובועט כאשר מנסים לחצות שטח משובש בקצב גבוה, או אפילו בסתם מפגש עם סלע בולט על הסינגל.

טיול מדבר שערכנו למחרת הציף את הבעיה במלוא חומרתה, עם אובדני אחיזה תכופים מאחור, עד כדי בעיה להוריד את הכוח בשטח משובש. קפיצות, אפילו צנועות, כבר מגדישות את הסאה, וסוחטות מהמתלים אנקות מצוקה. ועדיין, בזכות המשקל הקל והאופי הידידותי למשתמש של המנוע החשמלי, קל להתקדם עם ה-FX בשטח, גם בקטעים טכניים למדי, והוא דורש פחות מיומנות תפעול, מה שיסייע לרוכב המתחיל שהחליט להצטרף לרכיבה עם החבר'ה.



שאלה של טווח

רגע, מה לגבי הטווח, שאלת השאלות בתחום המוטוריקה החשמלית? שעתיים בסינגלים של בן שמן, בקצב רגוע למדי, יש לציין, עם לא מעט עצירות, השאירו אותנו עם קצת פחות מחצי סוללה ב-2.8, בעוד ה-5.7 אפילו לא התחיל להתעייף וסיים את היום עם כ-70% ממנה. טיול מדברי בקצב זריז השאיר אותנו ב-5.7 עם כשליש סוללה אחרי 45 ק"מ, עם טווח צפוי (לפי מחשב הדרך) של כ-65 ק"מ. סביר בהחלט ואפילו קרוב למדי לטווח המוצהר: 71 ק"מ בנסיעה מעורבת ב-5.7, חצי מזה ב-2.8.

אלא שכל זה תקף בתנאי שאתם מגיעים אל תחילת המסלול בגרירה, או גרים ממש קרוב לאזור הרכיבה. כן – גם על שני גלגלים עקב אכילס של החשמל הוא הטווח. יש אופציית טעינה מהירה – טעינה רגילה, משקע ביתי, אורכת כ-4 שעות ב-2.8, וכ-8 שעות ב-5.7) – אבל אין כרגע עמדות טעינה מתאימות בארץ. עד שיפרשו עמדות כאלו, הקלף החזק ביותר של ה-FX הוא עלויות הדלק הנמוכות - כרבע, ואף פחות, משל אופנוע מקביל.

כבונוס, ביטוח החובה הוא כשל אופנוע 50 סמ"ק (שעלותו כ-1500 שקלים). על הסוללות יש אחריות ל-5 שנים או 80,000 ק"מ, ועל כל האופנוע שנתיים. ואגב עלויות; בזכות הטבת המס לכלים חשמליים, מחיר האופנוע בארץ קרוב למדי למחירו בארה"ב. 50,000 שקלים תעלה לכם גרסת ה-2.8 שמחירה בארה"ב כ-10,000 דולר. פחות ממחיר דו"ש בנפח 250 סמ"ק. ה-5.7 כבר עולה 63,000 שקלים; הסוללות האלו יקרות...

חוויה מרתקת
הרכיבה על הזירו הייתה חוויה מרתקת בשונות שלה, בצורך להתאים הרגלים שכבר טבועים בשרירים למציאות שונה, והחיים איתו ידרשו מודעות גדולה יותר לטווחי הנסיעה. הזירו FX הוא לא אופנוע מושלם – אבל הוא אופנוע מרשים מאוד.