אוקטביה הייתה דגם ראשון של
סקודה החדשה (1996), והיא שהעבירה, ובמהירות רבה, את סקודה מיצרן לשווקים מתפתחים למותג מכובד. הדור השלישי והנוכחי של
סקודה אוקטביה הוצג בסוף 2012, מבוסס על רצפת MQB המאוד מוכשרת של קונצרן פולקסווגן.
כרגיל בסקודה (ובקונצרן בפולקסווגן), מוצע הדגם עם מגוון נרחב של מנועי בנזין ודיזל. גרסת הבסיס של אוקטביה מצוידת במנוע 1.2 ליטר (105 כ"ס) וכך נבחנה באוטו. גרסת 1.4 ליטר (140 כ"ס) מוצעת גם היא, וכאן היא ברמת הגימור Elegance שמחירה 146,500 שקל.
עיצוב ונראותמקדם הכניסה של האוקטביה החדשה כולו צניעות. העיצוב פשוט, אבל קווים מחודדים (בצמצום), מקנים לה עדכניות ומעט אלגנטיות. זה לא במקרה, זה המסר: "העיצוב יותר אלגנטי, אבל הוא סולידי, עולמי" נאום נשיא
סקודה ד"ר ווינפריד ואהלאנד (Vahland) בהשקה לעיתונות הישראלית.
הממדים, יחסית למשפחתית, בצד הגדול יותר של הסקלה, עם בסיס גלגלים של 268.6 ס"מ (ויותר מהגולף החולקת אותה רצפה). גם האורך הכולל (466 ס"מ) גדול מזה של משפחתיות הקונצרן למיניהן.
צילום: יואל פלרמןהעיצוב פשוט, אבל קווים מחודדים (בצמצום), מקנים לה עדכניות ומעט אלגנטיותפנים הרכבסביבת הנהג מבטאת היטב את המסר של סקודה ועושה את זה בכלים אופייניים של קונצרן פולקסווגן. העיצוב פשוט מאוד, נקי מאוד, והנדסת האנוש טובה מאוד. עם זאת יצוין כי מופע הכפתורים הזהים במרכז הקונסולה לא מוצלח. איכות דיפון הפלסטיק לא מתעלה, אבל רמת ההרכבה וההתאמה טובים מאוד, ובמהלך הנסיעה לא נרשמו כל קרקושים.
לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על סקודה אוקטביה חייג ל-3262* או לחץ כאןהמרחב מלפנים מצוין. מאחור, מציעה האוקטביה מרווח ברכיים נדיב ביותר, אך זה לראש לא יפנק נוסעים גבוהים. "מנהרת ההינע" באמצע (וגם מבנה המושב) משאירים את מרכז המושב האחורי בעיקר לילדים. בסיס המושב נמוך מדי והתמיכה לירכיים אינה מלאה. פתח מיזוג לנוסעים האחוריים יצוין לזכות.
וכמובן, תא המטען הכביר: 590 ליטר במצב רגיל ו-1580 ליטר כאשר המושבים מקופלים. ולא רק גדול, גם יעיל: עם הרבה פטנטים לאחסון, כמו רשת, נועלי חפצים או שטיח עילי נפרד.
האבזור ברמת הגימור ברכב המבחן כלל, מעבר לזו הבסיסית (Ambition), גם מושב נוסע מתכוונן לגובה ושליטה על קשיחות המסעד בשניים הקדמיים, חיישן גשם, קיפול חשמלי למראות, עוד תאורת פנים ובעיקר: בקרת אקלים עם שני אזורים לנהג ולנוסע. בחוץ יש לאוקטביה הזו גם חישוקים קלים "שלה", פנסי ערפל וחלונות אחוריים כהים.
נוחות נסיעהנוחות הנסיעה באוקטביה היא התחום העיקרי בו המשפחתית הזו אינה מוצלחת. נוקשות יתר של הבולמים אחראית לכך שהאוקטביה אינה סופגת היטב מחדלי אחזקה בערים במהירות נמוכה יחסית. גם מחוץ לעיר, במקומות שחברת נתיבי ישראל לא ביקרה בהם לאחרונה, היא נוקשה מדי. עיקר הבעיה היא במתלים האחוריים, ואלה פוגעים בעיקר בנוחות הנסיעה של הנוסעים מאחור.
אוקטביה היא מכונית שקטה, ומספקת לנוסעיה איכות נסיעה מכובדת למדי.
צילום: יואל פלרמןהעיצוב פשוט מאוד, נקי מאוד, והנדסת האנוש טובה מאודהתנהגות ובטיחותהיכולת הדינמית עצמה טובה מאוד. האוקטביה הזו, גם עם תוספת ההספק ובעיקר המומנט שמציע המנוע, פונה היטב בכבישים מתפתלים. רמת הביטחון המוגשת לנהג בכניסה מהירה לפניות מכל סוג ומין גבוהה מאוד.
ביטחון יש, הנאה מנהיגה כזו – אין. ולא שאוקטביה מתוכננת לכך, ובכל זאת, ההגה שלה פוגם בתחושה הכוללת בייחוד בכניסה לפניות ארוכות, כאשר לא ממש ברור מתי הוא מתחיל להפנות את הגלגלים. בפניות הדוקות, התחושה טובה יותר, עם משקל טוב של ההגה, וניתן להתחבר מעט יותר למכונה. התחושה הכוללת, יצוין, טובה מאשר עם מנוע ה-1.2 ליטר. הבלמים, חשוב לא פחות, טובים מאוד.
ל
סקודה אוקטביה חמישה כוכבי בטיחות במבחן הריסוק של E-Ncap, עם ציון מעולה למבוגרים (93%) וטוב מאוד לילדים (86%). באבזור הבטיחות יצוינו 7 כריות אוויר, חגורות בטיחות אקטיביות, מערכת "לאחר תאונה", ניטור לחץ אוויר ועוד.
מנוע וביצועיםלא נתכנסנו בזה אלא למען מנוע ה-1.4 ליטר. מנוע מוגדש זה מביא למשפחתית הזאת מערך נתונים נאה ביותר: 140 כ"ס (4500-6000 סל"ד) ו-25.4 קג"מ (1500-3500 סל"ד) – בהחלט יותר ממה שיש ל-1.2 ליטר (105 כ"ס ו-17.8 קג"מ). הביצועים טובים בהתאם: בנוסף למהירות מרבית גבוהה יותר של 215 קמ"ש (19 קמ"ש יותר מאשר ב-1.2 ליטר), התאוצה נאה ביותר, והנתון הוא 8.5 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש (10.5 שניות ב-1.2).
צילום: יואל פלרמןלסקודה אוקטביה חמישה כוכבי בטיחות במבחן הריסוק של E-Ncapמה שמבטיחים הנתונים, מספק המנוע הזה בכביש. השיוט נינוח ביותר, וניתן בקלות רבה (מדי) להגיע למקומות שבהם לוקחים לכם את הרשיון. כאשר צריך, עתודות הכוח זמינות במינון גבוה; קל מאוד לעקוף בזריזות רבה, עניין בעל חשיבות רבה בבטיחות בכבישים עם נתיב אחד. קל לא פחות לשמור על קצב גבוה בנסיעה הררית, גם אם המעלה ארוך ו/או תלול.
כל התפוקה הנ"ל מוגשת לנהג ברמת שקט מכובדת, וגם תחת עומס העניינים נינוחים כנדרש.
תיבת ההילוכים הרובוטית פועלת לתפארת בנסיעה בין עירונית: היא משלבת הילוכים חלק, מהר וניתן למקסם את יכולת המנוע באמצעות שילוב ידני. במהירות איטית מאוד (זחילה בפקק, חנייה) העניינים פחות חלקים (אבל טובים מאשר בדור הקודם).
צריכת הדלק במהלך הנסיעה, שהייתה בעיקרה בכבישים בין עירוניים עם מספר קטעים הרריים, הייתה טובה מאוד: 15 ק"מ לליטר.
סיכום ותמורהאוקטביה היא מכונית משפחתית טובה מאוד עם חיסרון אחד. היא מרווחת, עשויה היטב, יעילה ושימושית, וגם בטוחה מאוד לנהיגה. עם זאת, נוחות הנסיעה שלה טובה פחות מהנדרש בישראל, בגלל נוקשות יתר של הבולמים בכלל, האחוריים בפרט. וכן, היא לא מלהיבה לנהיגה ולא מחברת את הנהג לעניין הזה.
מנוע ה-1.4 ליטר משובח מאוד. הוא שקט ונינוח מאוד בשיוט, יש לו כל מה שצריך בכל תוואי דרך קשה והוא ייענה בזריזות לכל קריאה להספק. הוא, בניגוד ל-1.2 ליטר המעט מתאמץ תחת עומס (וגם משמיע את זה), יהיה הבחירה הנכונה לכל מי שתוואי הנסיעה שלו כולל כבישים בין עירוניים עם נתיב אחד ו/או הרים למיניהם.
והתמורה? התשובה כפולה. ביחס למנוע ה-1.2 ליטר, מציעה גרסה זו בתוספת לא גדולה של מחיר (8000 שקל באותה רמת גימור) הרבה יותר בכל מה שקשור לביצועים ולאופן בו הם מוגשים לנהג. ביחס למחיר עצמו וביחס לדגמים אחרים באזור ה-150,000 שקל, כולל משפחתיות גדולות שמחירן קרוב, התמורה כבר פחות טובה. מעבר לתחרות הנ"ל, בעיקר, עניין הנוחות מקלקל את השורה.
צילום: יואל פלרמן
