קטגוריה: רכבי פנאי קומפקטיים
גרסה: דאצ'יה דאסטר דיזל, ידנית, 4X4, פרסטיג'
מתחרות בולטות: שברולט טראקס, סובארו XV 1.6 ל'
מחיר גרסה נבחנת: 130,000 שקלים
דאצ'יה נוחתת בארץ לאחר תהליך אפייה ארוך במיוחד. לאחר לבטים ארוכים אם להביא את מוצרי המותג תחת דגל רנו (חברת האם) או כמותג נפרד, הוחלט על האפשרות האחרונה. לאנשי קראסו, היבואנית, היה ברור שיצטרכו להיות מקוריים כדי להתגבר על החשדנות הטבעית של הקונים כלפי מותג חדש, בעיקר כזה ששמו נושא זיכרונות לא נעימים מהעבר הרחוק.
מדיניות השיווק שנקטו כוללת שני אלמנטים: אחד צפוי יותר – השני פחות. הראשון הוא מתקפה בגזרת המחיר – עניין מובן במותג שהוא הבן הזול והפשוט במשפחה. השני הוא הזמינות: היבואן מעביר את המכוניות רישוי עוד לפני הרכישה, כך שבניגוד למקובל ניתן עקרונית לקבל את הרכב כבר באותו יום.
צילום: שחר אלגזי האם העיצוב של הדאסטר יעזור לו לחדור אל השוק הישראלי?
אל חזית המפגש עם כתבי הרכב נשלח ראשון הדאסטר, רכב הפנאי של החברה, אולי בתקווה שהעיצוב ה"סקסי" יעזור לו לחדור אל הלבבות הישראליים. אותנו עניינה גרסת הבסיס הזולה, בנזין הנעה קדמית, אבל היא לא הייתה זמינה למבחן, כך שנאלצנו להסתפק בגרסת העילית: דיזל, הנעה כפולה, ברמת גימור פרסטיג'.
עיצוב ונראותהדאסטר לא יזכה באף תחרות יופי, אבל עיצובו משדר תכליתיות ועמידות שהולמות היטב את התדמית הרצויה בעולם הפנאי. נגיעות כסוף-מט במוטות המטען וספי הדלתות שמקבלת רמת האבזור הבכירה, יחד עם חישוקים נאים, משפרים מאוד את המראה הכללי.
פנים הרכבאם העיצוב החיצוני הוא נקודת החוזק של הדאסטר, הרי אין ספק שתא הנוסעים הוא נקודת החולשה. עיצוב פשוט מאוד שמעביר תחושה בסיסית והנדסת אנוש בעייתית. מערכת המולטימדיה (מקורית, עם מסך שנראה היטב גם בשמש אבל לא רגיש מספיק למגע) ממוקמת נמוך מדי, וכפתורי תפעול פזורים בצורה כמעט אקראית בתא; כפתור כיוון המראות, למשל, נמצא מתחת לידית בלם היד והצופר נמצא על מנוף האורות, פטנט שחשבנו שנפטרנו ממנו עוד באלף הקודם. החומרים נוקשים ומעבירים תחושה מוצקה, אבל דיוק ההרכבה לוקח בחסר ורווחים לא אחידים בולטים מכל עבר. חוגות המזגן מגומרות בצורה גסה ולא נעימה למגע.
צילום: שחר אלגזיעיצוב פשוט מאוד שמעביר תחושה בסיסית והנדסת אנוש בעייתית
ההגה מתכוונן רק לגובה, אך נהגים בגודל ממוצע לא יתקשו למצוא תנוחת נהיגה טובה – אם רק יתגברו על המנגנון המטופש לכיוון גובה המושב, שדורש שילוב של גמישות וכוח מתפרץ. בסיס המושב מעט קצר מדי, אך למרות זאת נוחות הישיבה לאורך זמן סבירה בהחלט. מרווח הראש והברכיים טוב, אך התחושה היא שהרכב מעט צר: הנוסע נראה קרוב מהצפוי, ותושבת כפתורי התפעול של החלונות חופרת בברך שמאל (גם הנוסע התלונן על בעיה דומה). מאחור יש שפע של מקום לברכיים, רגליים וראש – אבל עדיף לא לנסות לדחוס שם שלושה. תא המטען בעל רצפה גבוהה, אך מלבד זאת אין תלונות: הוא גדול ובעל מבנה שימושי.
נוחות נסיעהכצפוי מרכב שתוכנן להתמודד עם דרכים משובשות במדינות מתפתחות ואזורי כפר (אפילו השם דאצ'יה מזכיר קצת דה-שבו, לא?) המתלים מספקים יכולת ספיגה טובה מאוד, ומתמודדים בכבוד עם רוב שילובי מהמורות/מהירות - בעיר, בכביש המהיר ובשטח. התלונות היחידות מתייחסות לשילוב של מהירות גבוהה וגלים, בהם המתלים הרכים גורמים לקצת יותר נדנוד מהרצוי. גם בבלימה בולטת רכותם של המתלים, עם צלילת חרטום חדה.
אולם על הנוחות הטובה מעיב הצד הווקאלי: כמעט כל מה שיכול להרעיש, מרעיש בדאסטר. המנוע מגרגר בצליל דיזל נוכח בכל מצב מלבד שיוט עדין, המתלים מתופפים במעבר על מהמורות, ורעשי רוח וכביש משתלטים על התא בכביש המהיר, מטביעים את קולה של מערכת הקול הבינונית.
צילום: שחר אלגזי בשטח מציע הדאסטר יכולת מפתיעה
התנהגות ובטיחותהמתלים הרכים של הדאסטר משתלטים על התמונה גם בכביש המפותל, עם זוויות גלגול מוחשיות. לאותן זוויות גלגול מצטרפת נטייה ברורה לתת-היגוי ליצירת יכולת לא מבריקה אך סבירה בהתחשב ביעוד. כדאי לשים לב שגרסאות ההנעה הקדמית מסתפקות במתלה קורת פיתול מאחור, במקום המתלה הרב-חיבורי בגרסאות ההנעה הכפולה, כך שיתכן כי התנהגות הכביש שלהן תהיה שונה (ולאור המתלה הפשוט יותר, כנראה טובה פחות). ההגה מפתיע לטובה: הוא מעט עמום סביב המרכז, אך עם ההפניה הוא מקבל משקל טוב ואפילו מספק תקשורת סבירה. הבלמים לינאריים ובשרניים ולא הפגינו נטייה מוגזמת לדעיכה למרות התופים מאחור.
ציון הריסוק מבהיר שלא רק בבידוד הרעשים ואיכות חומרי הפנים חסכו אנשי דאצ'יה בדרך למחיר הנמוך. הגנה בינונית על מבוגרים וילדים, יחד עם ציון גרוע בהגנה על הולכי רגל, מקנים לדאסטר ציון של שלושה כוכבים בלבד - בהחלט מתחת למקובל ולרצוי.
בשטח מציע הדאסטר יכולת מפתיעה. המתלים הרכים סופגים היטב בנסיעת שבילים רגועה (אבל רכים מדי לתקיפת שבילים מהירה) ומהלכי מתלה נדיבים יחסית, יחד עם בקרת משיכה יעילה, עושים עבודה טובה בשטח טכני יותר. שם גם מתברר ההיגיון בהילוכים הקצרצרים, אולם הם עדיין לא קצרים מספיק כדי לתקל מכשולים של ממש, ואולי טוב שכך.
צילום: שחר אלגזי מנוע הדיזל של רנו עושה את העבודה
מנוע וביצועיםמנוע הדיזל המוכר של רנו עושה את העבודה, ומספק דחף מספק בכל מהירות ועומס – אבל קשה לקרוא לדאסטר זריז. תיבת ששת ההילוכים מציעה, כאמור, יחסי העברה קצרים בארבעת ההילוכים הראשונים, והמעבר בינם ברור אך מעט ארוך ונוקשה. המצמד קל למדי והדאסטר מציע גם מנגנון יעיל לסיוע בזינוק בעליה.
בנהיגה פרברית מתונה (במצב ECO) קיבלנו כ-16 ק"מ לליטר. ביום המבחן, שכלל גם קטע שטח קל, כיסינו כ-14 ק"מ לכל ליטר סולר.
תמורה לכסף וסיכוםדאצ'יה דאסטר מציע מרווח שימושי יחד עם נוחות נסיעה טובה, ביצועים סבירים עם חיסכון בדלק ויכולת שטח מפתיעה. מצד שני, ברור בהחלט היכן נחסך הכסף: הפנים הפשוט, הנדסת האנוש המוזרה, הרעשים בנסיעה ובעיקר נושא הבטיחות. עבור מי שמוכן להתפשר בסעיפים אלו, הדאסטר מציע חבילה מעניינת; מי שלא מוכן להתפשר על נסיעה שקטה ובטיחות, כדאי שיעבור הלאה.
צילום: שחר אלגזי
