שוב קראתי, במאמר מלומד אצל אחד הקולגות שלי, את המשפט השחוק "מכונית היא ההוצאה השנייה בגודלה למשק בית". מה לעשות ועמיתי המכובד חי כנראה בעבר ולא היום. פעם, כשמחירי המזון בישראל, כולל פירות וירקות, היו נמוכים, המכונית היוותה מעין מוצר מותרות. נכון להיום, ההוצאה על מכונית למשפחה מ"המעמד הבינוני", נופלת בהרבה מההוצאותיה על מזון. וזאת עוד לפני שדיברתי בכלל על שיטות המכירה החדשות יחסית בישראל, אלו שהפכו את ההוצאה החד פעמית הכבדה להוצאה חודשית שפויה יחסית.
לא מאמינים? בואו נבדוק. מכונית חדשה שתספיק למשפחה בת ארבעה נפשות עולה קצת יותר ממאה אלף שקלים (חצי מזה מס, כמובן). המכונית מאבדת בערך מחצית מערכה במשך 4 שנים, דהיינו כחמישים אלף ש"ח. בחשבון מהיר, מדובר בקצת יותר מ-1000 ש"ח לחודש. בכך, כמובן, לא מסתיימות ההוצאות החודשיות עבור מכונית. ביטוח חובה וביטוח מקיף עולים עוד כ–500 שקלים בחודש, דלק כ-800 שקלים (לפי כ-15 אלף ק"מ לשנה וצריכה ממוצעת של 12 ק"מ לליטר). שלושה טיפולים לאורך ארבע השנים האמורות יוסיפו לחשבון החודשי כמאה שקלים. סך הכל, בערך 2400 שקלים בחודש עבור המכונית. זה יותר מההוצאה החודשית על מזון למשפחה בת 4 נפשות, (כזו שיש לה מכונית חדשה)? הצחקתם אותי. על פי הלמ"ס, ההוצאה הממוצעת למשפחה עם ארבע נפשות (כולל אלו שאין להן כסף לאוטו חדש) עומדת על כמעט 2700 שקלים. וזכרו כי שיעורי המס על מזון נמוכים בהרבה – על ירקות ופירות אין אפילו מע"מ!
.jpg)
צילום: מנהל האם ההוצאה על המכונית היא באמת השנייה בגודלה במשק הבית הישראלי?
לעומת זאת, כמחצית ממחיר המכונית והדלק הוא מס, ומכך נובע שגם חצי מהביטוח המקיף בעצם מבטח מס. וביטוח החובה? הוא כולו מס אחד גדול – ואסביר את כוונתי בהמשך. ברור שלולא המסוי המטורף הזה, הייתה המכונית הופכת למוצר זול בהרבה ממזון - אולי אפילו זול יותר מההוצאה החודשית לחינוך ולבריאות. חשוב לזכור שבהעדר תחבורה ציבורית ראויה, כולל בשבתות וחגים, משפחות חייבות מכונית כדי לממש את זכות התנועה שלהם. זו זכות טבעית, המגיעה לכל אזרח במדינה. ומדוע אני רואה בביטוח החובה מס לכל דבר? ביטוח הוא אמצעי בו בעל נכס מבטח את הנכס שלו, בין אם זו מכונית, דירה, תכשיט או אפילו בריאות (ובריאות טובה היא בהחלט נכס).
ביטוח צד ג' מבטח את בעל הנכס מפגיעה שהנכס שלו עשוי לגרום לצד שלישי, נזק אותו ישלם בעל הנכס – אם יוכח כי התרשל. ביטוח חובה מבטח את כל עם ישראל מפני פגיעה של מכונית בגופם. זה כולל תאונה בה בעל הרכב לא התרשל, לא נמצא בו אשמה או אפילו בעת בה המכונית חנתה. והוא חל על פי חוק על כל מכונית ומכונית בישראל. השערוריה גדולה יותר כשזוכרים שכל אדם בישראל מבוטח על ידי ביטוח לאומי. מה שמעלה שתי שאלות: מדוע הביטוח הלאומי לא מכסה גם פגיעה בתאונות דרכים? ומדוע צריך מנגנון מנופח, שמזרים רווחים נאים לכיסן של חברות פרטיות, כדי לבטח את כל עם ישראל מפני פגיעת מכונית, כאשר יש כבר ביטוח לאומי שמבטח את עם ישראל מפני כל שאר הפגיעות? זה היה חוסך הרבה מאוד בירוקרטיה, ומהרווחים לפחות היו נהנים האזרחים, ולא הטייקונים בעלי חברות הביטוח.
.jpg)
צילום: מנהלמשפחה ממוצעת עם 4 נפשות מוציאה על אוכל כ-2700 ש"ח בחודש. המכונית עולה לה פחות (כנראה)
לשם המחשה אביא דוגמה מתחום הרפואה. נאמר שאשכנזים מועדים יותר להיות נשאים של שחלת תלותית (מחלה מאוד מדבקת שהמצאתי זה הרגע), ושצריך לחסן את כל האוכלוסיה מפני המחלה. האם על האשכנזים לשלם ביטוח עבור כל האכולוסיה נגד המחלה? ברור שלא. אז מדוע זה כן ככה כשמדובר בנהגים, או נכון יותר בבעלי מכוניות? אתם יודעים את התשובה – הנהגים פראיירים, לא התאגדו אף פעם, לא יצרו שדולה עבור עניינם... חוק טבע הוא שכל חיית טרף, אפילו אם קוראים לה ממשלה, תוקפת את החלש שבעדר – והנהגים הם החלשים שבעדר. הלובי האילתי דאג לפטור ממע"מ באילת, הלובי החרדי דאג למימון רשתות לימודים עצמאיות וכולי וכולי. הלובי התחבורתי דאג ל... כלום, בעצם.
אז עכשיו קמה תנועה ברשת חברתית שאומרת "שר התחבורה, אתה חייב לי כסף". כאילו שמחאת הדיור והקוטג' לא הוכיחו שלא זו הדרך. רק לחץ פוליטי. רוצים להוריד את מחירי המכוניות והשימוש בהם? צרו תנועה גדולה שזה הדגל שלה, התפקדו לאחת מהמפלגות הגדולות (נכון להיום יש אחת כזו), היבחרו למוסדותיה ואז יהיה לכם לחץ על שר התחבורה. הדרך האחרת, זו הקוראת "שר התחבורה אתה חייב..." היא חמודה – ולא יותר.
ולגבי האימרה שבגינה התחלתי את הטור הזה, זו הטוענת ש"מכונית היא ההוצאה השנייה בגודלה" – בישראל של היום היא פשוט לא נכונה, וטוב שכך.
