אינפלציית הדגמים הנוכחית בב.מ.וו מבלבלת ומעלה תהיות, ואין כמו סדרה 4 גראן קופה להדגים זאת. במקור (1975ׂ), נולדה סדרה 3 במבנה של שתי דלתות, עם יומרה ספורטיבית, ורק בדור השני (1982) נוספו דלתות מאחור. עם הצגת הנוכחי (2011) החליטו בב.מ.וו לא להציג גרסת קופה אלא ליצור ממנה דגם עצמאי: סדרה 4 (2013). אלא שב-2014 הצטרף לסדרה דגם עם ארבע דלתות.
אבל רגע, האם הוספת דלתות אחוריות ל-4 לא מחזירה אותנו לסדרה 3? לכאורה כן, אבל קו גג אחר מאפשר מבחינת ב.מ.וו להכריז על דגם עצמאי, גראן-קופה, וזה מוצע בשלוש גרסאות (ממש כמו 6 גראן-קופה, המבוססת על סדרה 5).
שורת הסיכום בתרגיל מתבהרת כאשר מוסיפים לחשבון את העובדה שלא רק המבחר גדל, אלא שגם המחיר עלה. ה-435 גראן-קופה עולה 474,000 שקל 12,000 שקל יותר מ-435 וכ-80,000 שקל יותר מ-335 (אבל יש הבדלים ברמת האבזור).

צילום: אורי שר
ה–435 גראן–קופה עולה 474,000 שקלים - 12,000 יותר מ–435

יופיו של החטא
אבל אם חששנו ש-4 ארבע דלתות תהיה דומה מדי לסדרה 3, אפשר להירגע. ההבדלים בממדים ממש קטנים, אבל העיצוב יוצר מכונית שנראית ארוכה יותר, גדולה יחסית ומאוד אלגנטית. ואם זו תוצאת התרגיל, שנראה תחילה ציני, קשה לנו להתנגד. החטא הזה בהחלט יפה. הדלתות, שחסרות מסגרת לשמשות, מוסיפות לרושם, וכך גם העובדה שלמכונית בעצם חמש דלתות.

תחושת החיים הטובים, לחם חוקה של כל קופה, מתחילה כבר כשקרבים לרכב ופוגשים בחרטום הנמוך, עם תפיחות הכוח ופנסי הקסנון המרשימים מוקפי הלד. התחושה נמשכת כאשר תאורת הידיות החיצונית נדלקת בשעה שמתקרבים לרכב עם המפתח החכם.
גם פנים הרכב, למרות סביבת נהג מוכרת, מצליח ליצור אווירה מעניינת יותר בזכות תנוחת נהיגה נמוכה יחסית, ומבנה המושב האחורי, בו קצה המשענת מתעגל לכיוון הדלתות. אהבנו גם את הגוון האדום של ריפוד העור עימו הגיעה מכונית ההדגמה.
צילום: אורי שר
אהבנו גם את הגוון האדום של ריפוד העור עימו הגיעה מכונית ההדגמה
המרחב מאחור נאה לרגליים וסביר לראש (קצת יותר מאשר ב-4 הרגילה), אבל מבנה המושבים והדלתות הקטנות אומר שהכניסה פחות נוחה מאשר ב-3. בניגוד ל-4 הרגילה, בגראן-קופה מותר להסיע אדם שלישי במרכז, אבל אל תעשו זאת למי שאתם אוהבים. לדלת החמישית תפעול חשמלי, והמיפתח הגדול מייצר תא מטען נוח לשימוש מאשר זה בקופה גם אם מעט נמוך. עם 480 ליטר הוא גם גדול ב-35 ליטר מזה של תא המטען שלה. קיפול המושבים אפשרי, ויביא את הנפח למטען ל-1300 ליטר.

ממשיך לנסוע
אך ברשותכם, אני מעדיף לא לבזבז זמן על זוטות, כאשר בחזית פועם מנוע ה-3.0 ליטר המוגדש של היצרן, שמייצר 306 כ"ס ומזניק את המכונית ל-100 קמ"ש ב-5.2 שניות. אז אני מסתדר עם תנוחה מעט נמוכה עבורי, מצר על שהבווארים המירו את כיוון קשיחות המסעד באפשרות לשנות את רוחב תמיכות הצד, ולוחץ על לחצן ההתנעה.

כאשר משושה הצילינדרים נעור לחיים אני שוכח הכל ורק רוצה ללחוץ על המצערת. והוא, כמו חבר טוב, מבין אותי ואומר, "זה בסדר. אתה יכול ללחוץ אפילו חזק יותר". הוא נושם היטב, מטפס נהדר, שולט במזמורי שישיות ומציע ביצועים נפלאים. כמו בכל מפגשי העבר עם חטיבת הכוח הזו, היא עדיין מאוד מרשימה, במיוחד אם בוחרים במצב ספורט המחודד יותר (שמוריד מייד שני הילוכים).
צילום: אורי שר
המרחב מאחור נאה לרגליים וסביר לראש, אבל הדלתות קטנות
השילוב המוחץ הופך כל עקיפה למשחק ילדים, בוודאי אם משתמשים בפקדי ההילוכים הנוחים הממוקמים מאחורי ההגה, ומאפשר לנצל כל מרווח קצר בתנועה. וכאשר המבחן מתנהל באחד מימי חול המועד "מועד לפורענות תנועה צפופה" הייתה כנראה הכוונה
היכולת הזו בפירוש שימושית.
באופן מעניין, ה-435 אינה בזבזנית ויכולה לשייט בקצב של 14 ק"מ לליטר או להשלים יום טיול ב-12.5 ק"מ/ל'. המבחן, שכלל גם קטעים מאומצים (נו, טוב היינו חייבים), הסתיים ב-10.5 ק"מ/ל'.

מצב הספורט שכה משנה את אופי התנהלות הרכב (תיבה, מצערת, היגוי) ממשיך איתנו גם להתנהגות. גם כאן הגראן-קופה לא מאכזבת. על אספלט איכותי היא מציגה יכולת מעולה עם תגובות נכונות להפניית ההגה, התנהגות בוגרת ואחיזה מצוינת. לפרקים נראה כאילו כל מכללי השלדה באים לספר שהיא יכולה להתמודד עם הרבה יותר כח.
צילום: אורי שר
בחזית פועם מנוע ה–3.0 ליטר המוגדש של היצרן, שמייצר 306 כ"ס
למעשה, היכולת כה גבוהה עד שצריך פרובוקציות מוגזמות כדי שהמכונית תייצר דרמות. התלונה היחידה היא, וכמו שקרה לנו לא פעם בדגמי ב.מ.וו, ההיגוי מאבד מעט את הראש בנסיעה מהירה על כבישים גליים (בגראן–קופה זה הורגש יותר מאשר בקופה, כנראה בגלל בעיה קלה במכונית ההדגמה).
למרות חישוקי "19 גדולים (ויפים), המכונית מצליחה לשמור על נוחות נסיעה סבירה, בייחוד מחוץ לעיר, ולהתמודד עם שיבושים קטנים ובינוניים. רק הגדולים העבירו רעד בולט.

יש מחיר היופי
קשה שלא לחבב את ה-4 גראן-קופה. היא מאוד נעימה, מיוחדת ויפה וגם מהנה למדי (גם אם מעט פחות ממה שציפיתי). האם היא שווה תוספת של כ-80,000 שקלים מול סדרה 3 המעט פחות מצוידת?כנראה שהשאלה הזו לא רלוונטית.
גם אם מעשית אין לה יתרונות שמצדיקים פער כזה והיא פחות שימושית, ברור שהיא יותר יפה ומיוחדת יותר, ולא מעט לקוחות יוקרה מחפשים בדיוק את זה. השמרן שבי אומר "אם כבר קופה אז למה לא ללכת על הדבר האמיתי, סדרה 4 נאה עם שתי דלתות?". אבל מה אני מבין...

צילום: אורי שר