סוף יוני. בארץ מתכוננים לשרב כבד, אבל במינכן מקבלת אותי נציגת פולקסווגן עם מזג אוויר סגרירי ומפתחות לגרסה מהודרת וחזקה למדי של גולף ספורטוואן החדשה, זאת שמחליפה את גולף פלוס. "זו מכונית נהדרת" היא מבטיחה - ולפחות בדבר אחד מקיימת. כאשר אני פותח את הדלת מתגלה שילוב מהודר של עור לבן ודיפון פלסטי בצבע בז'. הגימור העשיר כל כך לא ישראלי, ואני כבר מצטער עבור לקוחות גולף בארץ שלא יכולים לפגוש באותה רמת הגשה שיוצרת באמת ארומה יוקרתית.

נגיעה בלחצן ההתנעה מעירה את מערך המולטימדיה, שמגיב לקרבת היד, ומערכת הניווט מתכוונת ללב אוסטריה ומזכירה את אחת המשימות. למרות המרחק הרב שאעשה, הבטחתי לניצן לא לשרוף יותר מדי דלק. וכך, במקום להפגין נטיות שמאלניות ולטפס מיד למהירויות אוטובאן, בצד ההוא שמעבר ל-200, אני בוחר בימין ונע באופן רגוע כמו רוב התנועה כאן. ודווקא כאן המהירות הממוצעת הסבירה מאוד מכניסה להקשר הנכון את השאלה "מה יקרה אם לא תהיה הגבלת מהירות?". אבל בכל זאת יש לא מעט מכוניות שעוברות אותי עם המהירויות ההן. וגם אני מתפתה לרגע ללחוץ כדי להיזכר איך זה לראות יותר מ-200 קמ"ש במד המהירות מבלי להרגיש נרדף...

לייעוץ חינם עם כתבי הרכב של אוטו על כל דגמי פולקסווגן חייג ל-3262* או לחץ כאן

הישורות הארוכות הן הזדמנות לחפש תשובה לשאלה הפשוטה: "למי בכלל נחוץ הספורטוואן?". בפולקסווגן אומרים שהוא מכוון ללקוחות שרוצים שימושיות אך לא כזאת שארוזה במרכב סטיישן. וכן, גם אם הדור היוצא לא הצליח, הם בטוחים שעם החדש הם בדרך הנכונה.

צילום: מנהל
פולקסווגן ספורטוואן. מחליפת גולף פלוס

מציאות אחרת
גשם סוחף מקבל אותי בגבול אוסטריה ומזכיר שהקיץ כאן, כמו כל המציאות האירופאית, שונה מאוד מהישראלי. הדבר היחיד שמסמן את הגבול הוא תחנה לתשלום "אגרת הכבישים" האוסטרית. העצירה מאפשרת לסקור את מראה הספורט-וואן ולהחליט שהפעם ביצעו אנשי פולקסווגן מלאכה טובה בהרבה מאשר עם הגולף פלוס. בניגוד לדגם היוצא – שנראה ביצתי, מגושם או פשוט מכוער – החדש נראה חד ולעניין. זה מתחיל בפרופורציות יותר מוצלחות, עם צללית מוארכת שמסווה היטב את ממד הגובה. חלק מכך קשור למידות. ספורט-וואן נשען על בסיס גלגלים ארוך ב-5 ס"מ מזה של גולף (268.5 ס"מ), האורך גדל ל-434 ס"מ (ב-8.5 ס"מ) והגובה צמח ל-158 ס"מ. אנשי פולקסווגן גם טרחו בפרטים הקטנים כדי ליצור מראה יותר דינמי וחד, ודוגמה טובה היא קו המותן שנמתח בין מרכז הפנס הקדמי ליחידת התאורה האחורית. עוד נרשמו: אלמנט גרפי מתחת לפנס האחורי, כונס אוויר קדמי מחודד וחישוקי 18 אינץ' נאים - וכולם יוצרים מראה מצודד, שנראה קליל משל מיניוואנים קומפקטיים מקבילים ויוצר תחושה שונה.

ממשיך לנסוע
אל האווירה המהודרת שיוצרים החומרים והגוונים, מצטרף עיצוב הפנים הכה מוכר של גולף, הכולל מהבית הנדסת אנוש מצוינת. והשילוב הזה, כולל מסגרות כסופות וכו', יוצרם תחושה מאוד עשירה. גם המפתח החכם מוסיף לאווירת המכובדות (למרות פשלה כמעט כואבת שיעשה בהמשך הדרך, כשיסרב לפתוח את הרכב).

האוטוסטרדות האוסטריות לכיוון מסלול המירוצים של רד-בול רצופות מנהרות ארוכות (אחת מהן באורך 8.5 ק"מ) שעולות כסף, אך כנראה שוות זהב. זו הזדמנות לבדוק את בקרת השיוט האקטיבית שיכולה להביא את הרכב עד עצירה. ובכלל, הספורטוואן "שלי" חמושה בשפע מערכות בטיחותיות, כמו התרעה על רכב בשטח מת, תנועה צולבת מאחור ותיקון סטייה מנתיב. זו האחרונה להוטה קצת יותר מדי, ולפרקים נראה שהיא שולטת בהגה. מצד שני, אם אעזוב את ההגה ואתן לה לעשות את העבודה היא תצפצף בעצבנות. כמו פולניה טובה היא בעד בחירה חופשית – כל זמן שאבצע את הבחירה שלה.

חיישני החניה ההיקפיים היעילים (יש גם מצלמה) מסייעים לדחוק את הספורטוואן לחנית מלון הדרכים הצנוע שלי. אני נוסע קל ולבד, ותיק הנסיעות הקטן הולך קצת לאיבוד בתא המטען הגדול והשימושי, שנעזר ברצפה "דביקה". אפשר לשחק בנפח עם שינוי מיקום וזווית המושב האחורי. מאחור יש הרבה מקום לכל כיוון, המרחב טוב משמעותית מאשר בגולף ויש כמובן פתחי אוורור ואפילו מגשים.

צילום: מנהל
תא הנוסעים מכובד עם קווי המתאר המוכרים מהגולף

מגשים ומגדשים
אבל ספורטוואן אינו רק בעניין של מגש, אלא גם בקטע של מגדש. עם 150 כ"ס שמייצר מנוע ה-1.4 ליטר החדש, ושפע המומנט (25.8 קג"מ) שמושג כבר ב-1500 סל"ד, ברור שמדובר ברכב חזק. עם נתון האצה מכובד של 8.8 שניות ל-100 קמ"ש וכיאה לז'אנר המוגדש התחושה נעימה והמנוע לא מתאמץ בכלל, גם במסלול הררי מאתגר. הוא נחמד יותר במצב ספורט, אך חסכוני יותר ברגיל. לספורט-וואן אפשרות לבחור בין מצבי ניהוג (רגיל, חסכוני, ספורטיבי ואינדיבידואלי, בו הנהג מרכיב את התפריט). וכדי לעמוד במשימות החיסכון של אביבי אני מוצא עצמי לא פעם במצב E, בו המנוע מנסה לנתק שני צילינדרים בכל הזדמנות, והתיבה עוברת לסוג של ניוטרל בהרפיות מהדוושה. באופן מפתיע אני מוצא את ההתניידות במצב זה הגיונית בתנאי נסיעה מסוימים. גם ב'רגיל' וגם ב'חסכוני' מערך הדימום/התנעה מרגיש קצת פעיל מדי, ומבייש אותי כאשר הוא מדומם בתחנת תשלום באוטוסטרדה ואז דורש התנעה ידנית (כולל מעבר למצב P בתיבה).

לייעוץ חינם עם כתבי הרכב של אוטו על כל דגמי פולקסווגן חייג ל-3262* או לחץ כאן

מוצאי ראשון
לכל שבת יש מוצאי שבת ותתפלאו, זה תופס גם לגבי יום א' באירופה. אז עם סיום המירוץ, ואחרי התייעצות עם אנשי המסלול ומערך הניווט לגבי המצב בכביש המהיר, אני בוחר לצאת בדרך הארוכה – כבישי ההרים – לכיוון זלצבורג. אני גם מרשה לעצמי ללחוץ יותר כדי לגלות שלספורטוואן בהחלט יכולת טובה, שבאופן מפתיע ומרשים כאחת לא מרגישה שונה בהרבה מגולף רגילה. הוא לא ספורטיבי, אבל הוא בהחלט לא מרגיש מגושם כמו מיניוואן. על כבישי ההרים האוסטריים המרכב מאוד מרוסן ומציע אחיזה טובה והתנהגות מאוד בטוחה. המגבלות מאוד גבוהות ורחוקות וקשה להתקרב אליהן. ההיגוי אינו מתקשר במיוחד, אבל הוא מדויק וההתנהגות מאוד מדודה, כך שגם על כבישי הרים מפותלים לא הרגשתי שאני מקריב משהו. וכשהחושך יורד אני מנסה על כבישים אלה את העמעום האוטומטי לאורות הגבוהים. זה נחמד, אבל אני לא בטוח שזה קורה מספיק מהר. מה שבטוח הוא שלמרות מסע ארוך בסוף יום מפרך, כאשר אני מגיע לזלצבורג סביב חצות יש לי עוד כוח לכוס בירה. אלא שבמוצאי יום ראשון כנראה שלכל האוסטרים בסביבה כבר אין – וכל הפאבים סגורים.

המחיר של כיול המתלים הקשוח בתוספת הצמיגים נדיבי הסוליה וצנומי הדופן מוגש בעיר. נוחות הנסיעה שם אינה טובה מספיק וגם מחוץ לעיר הרכב מתקשה על פגמים גדולים.

משימות
בסופו של דבר אני מצליח לעמוד במשימת החיסכון בדלק, עם ממוצע שנע סביב 15.5 ק"מ לליטר בתנאים די מגוונים. זה אומר שאת 1200 הק"מ שעשיתי, עברתי עם מיכל (50 ל') וחצי של דלק. בהחלט מרשים. מה שיותר מרשים הוא הצעד הגדול שעשתה פולקסווגן עם הספורטוואן. ממכונית עם תפישה חכמה אך ביצוע לא מושך, היא הפכה לכלי רלוונטי, רכב במידות קומפקטיות עם מרחב מצוין שמזכיר את נקודת המוצא של המיניוואנים הקומפקטיים הראשונים. הוא נראה טוב, ומציע שימושיות ונפח טובים משמעותית מאשר בגולף הרגילה, וללא תשלום מוגזם במידות. נקווה שהתשלום שיידרש בעבורו בארץ לא יהיה גבוה מדי ביחס ליכולותיו.

צילום: מנהל