באחד האמשים, עת מועצת חכמי הגז ישבה סביב לקונסולה, העליתי בפניי המועצה סוגיה הנוגעת ל-MP3 ולדיני החלקות. קל מאוד לייצר החלקות של הגלגל האחורי ב-MP3, על הבלמים בכניסה לפנייה ועל הגז – כל עוד ההטיה מספקת (כל אלו בימי המסלול שמארגנת מועצת חכמי הגז הידועה ("אופנוען מאומן"). אה-מה-מה, קשה מאוד לחבר בין שני אלו. אין מספיק כח ואין קלאץ', זה הרי קטנוע בסופו של דבר. תסכימו איתי שמדובר בסוגיה חשובה מאין כמוה. ז' הזדעק מפינת החדר – "מי אתה חושב שאתה? מארק מרקז?! תעזוב את הקטנוע במנוחה!". א' הסתפק ב"אתה דביל" המקובל וש' נתן לי מבט כזה שאומר "אתה מטומטם אבל אני אוהב אותך". א', הקגר"מ (קצין גז ראשי מדופלם) אמר: "סע איתו למגרש עפר סגור. במסלול האספלט טוב ומרובה אחיזה, על העפר תוכל לתרגל את המעבר הזה במהירות נמוכה ולמצוא את אשר חיפשת". כך אמר והמשיך לתפעל את הגה הקונסולה בשלווה...
לפני עשרים שנה קניתי את האופנוע הראשון שלי, בנדיט 400 עתיר צמיגים, מעוט סוסים, שילדת צינורות, מנוע ארבעה ציל׳ והרגשה של אופנוע אמיתי לבעלי רישיון מוגבל. חרשתי עליו את הארץ לאורכה ולרוחבה. איתו רכבתי לראשונה בחיי בסדום ערד. הייתי המאושר באדם. אתה לא שוכח את האופנוע הראשון שלך. אבל הזיכרון החזק ביותר שלי מהבנדיט הזה קשור לשטח. כשנה אחרי שקניתי אותו הבנתי שאני צריך לשפר את הרכיבה שלי, וידעתי שזה יקרה בשטח. ק.ט.מ 400 סופר קומפטישן החליף את הסוזוקי בחנייה, וציוד שטח גדש את ארון הבגדים.
צילום: מנהל
בנדיט 400 בצבע של בנות
בשטח אתה לומד. להזיז את הגוף, להפעיל את המכונה ולטפל באיבודי אחיזה. שנה העברתי בהחלקות על גיא והר, ואז הגיע זמן החלפת האופנוע. שוב. עדיין עם רישיון מוגבל (מתחת לגיל 21) נאלצתי לחפש שוב אופנוע עד לנפח 500 סמ"ק. קניתי עוד בנדיט. אבל הוא הרגיש כמו אופנוע אחר לגמרי...
אותו אופנוע, אבל פתאום הוא זז, פונה, בולם. הבנדיט לא השתנה – הרוכב השתנה. בשטח אתה חווה מצבי קיצון במהירויות נמוכה. הטיפול בהם הופך להרגל. עלה לכביש – המהירות משתנה אבל לא הפיזיקה – ואתה הופך לרוכב אחר לגמרי. זה לא גילוי מרעיש או חדש – בשנות ה-90 קני רוברטס האב (אלוף גרנד-פרי ואבי הברך באספלט) הקים מרכז לאימון רוכבי גרנד-פרי. באיזה כלים השתמשו הרוכבים המהוללים ההם בכדי לשפר את יכולת השליטה שלהם בגלגל האחורי? הונדה XR100 ומסלול עפר אובאלי...
בין אם זה אוטו או אופנוע, האינסטינקט הראשוני שלנו דוחף אותנו לקנות את הכי מהיר, הכי חזק, והכי חדש שאנחנו יכולים (או לא יכולים) להרשות לעצמנו. אבל נהיגה, כמו רכיבה, היא הרבה יותר מכמה כוחות סוס או כמה אחיזה. בטח שלא באיזה תפר מגומר הכיסא. בסוף היום, המרכיב הכי חשוב במכונה הוא עדיין הנהג - ואנחנו צריכים ליהנות מזה כל עוד זה כאן.
הדיון סביב חיבור החלקה בבלימה לחיבור החלקה תחת גז בקטנוע אוטומטי חלש (עם מנוע אמיתי ומצמד זה סיפור פשוט יותר...) הזכירה לי את העפר. ואני מספר את זה לך בשביל שתיזכר גם אתה, שבשביל לנהוג, לחקור וליהנות – לא צריך אקזוטיקה איטלקית בחנייה.
צילום: מנהל
פיאט אונו 45 עם רקע פרחים. כמו שאריאל אוהב
את קפיצת הדרך המשמעותית ביותר בנהיגה עשיתי בשטח. לא עם פורשה על המסלול. לא עם איזו פסיכו-טורבו בנהיגה מעלפת מול נוף מטמטם. זו הייתה הפיאט אונו 45 כ"ס של אבא שלימדה אותי לנהוג במגרש כורכר רחב ידיים בהרצליה פיתוח – לפני שהפכנו למעצמת הייטק. היינו מתאמנים כל לילה. מאבדים ומוצאים אחיזה. מניחים יסודות נהיגה בהם אני משתמש עד היום.
אבל עזוב אותי. אתה מכיר את ה-RUF CTR, ‘הציפור הצהובה'? מכונית שהסדנה הגרמנית בנתה בשנות השמונים והראתה ל-F40 ול-959 מאיפה משתינה הציפור וכמה מהר היא עפה? הציפור הצהובה השתמשה ב-911 כבסיס, אבל מנוע מוגדל ומוגדש עם 469 כ"ס ו-56.2 קג"מ הטיס את גופה הקליל (כ-1150 ק"ג) עד ל-334 קמ"ש. עשרה קמ"ש מהירה יותר מהמלכה של השנים ההן, ה-F40. את ה-RUF ההיא בחן המגזין הגרמני אוטו מוטור אונד שפורט בנורבורגרינג. וזה לא משהו יוצא דופן עבור המגזין ההוא. כבר שנים שבמסגרת המבחן שלו, המכונה ‘סופר-טסט', מתבצעת הקפה של הרינג. ה'רינגמייסטר', הורסט וון סאורמה הוא עורך מבחני הדרכים המיתולוגי של המגזין.
אם תקיש ביוטיוב את שם המכונית ואת שם המסלול, תקבל ווידאו מפורסם למדי משנת 1987, בו נהג המבחן של המגזין מטיס את הציפור הצהובה דרך הפניות של הגיהינום הירוק. עשן מהגלגלים על הקו הנכון, נעילות נגדיות על האייפקסים ששלחו רבים וטובים לעולם אחר. הנהג בווידאו הזה הוא לא וון סאורמה. מי שמכה ללא רחם את האספלט הבוגדני הוא סטפן רוזר, נהג מבחן אחר של אוטו מוטור אונד שפורט. אם לא צפית בקטע הווידאו הזה עד היום, אני ממליץ לך לעזוב את הטור הזה ולגשת למחשב. בין אם המשכת לקרוא או עצרת לצפייה, אספר לך שסטפן רוזר טוען שהשיג את היכולת המופלאה שלו ליד ההגה, כשהוציא רישיון. מכוניתו הראשונה הייתה חיפושית עם 30 כ"ס איתה הוא היה נוהג בעיקר בשלג, במהירות נמוכה, בתנאי אחיזה גבוליים, לומד את רזי השליטה במכונית. 
כל מכונית.

אל תתאמצו, צירפנו לכם את הסרטון. קחו לכם איזה יום חופש לצפייה: