"ניבאו שחורות גם לפני הרפורמה בשוק התקשורת ולפני שהוצאנו את התחזוקה של הקרונות ברכבת – אבל בשני המקרים התחרות רק הועילה והוסיפה עובדים בענף. כך גם יקרה עם חוק רישוי שירותי הרכב" הבטיח השר ישראל כץ בפתיחת וועידת הרכב, ופרופסור אבישי ברוורמן, יו"ר וועדת הכלכלה, הוסיף "המטרה שלי היא לסיים את החוק הזה (החוק נמצא בהליכי אישור בוועדת הכלכלה, נ.א.) כמה שיותר מהר" – לפני שעבר לתקוף באריכות את שר האוצר וה"גימיקים" שהוא שולף מתוך מחשבה על התפקיד הבא, במקום לטפל בצורה מעמיקה בבעיות הכלכליות של ישראל...
שני חברי הכנסת גם התייחסו לעניין האופניים החשמליים, שמשך תשומת לב רבה גם מצד באי הכנס (כפי שהתבטא בשאלות שהעלו לאתר הוועידה) והציגו חזית אחידה בנושא – תחבורה זולה וירוקה כפי שמציעים האופניים החשמליים הם עניין מבורך במרכזי הערים ובכלל, אך יש למצוא את הדרך להסדיר את הנושא כדי להימנע מהסכנות הטמונות בשימוש לא מבוקר באופניים החשמליים. "הלוואי שנוציא מת"א את כל המכוניות, ונשאר עם תחבורה ציבורית ואופניים" אמר ח"כ ברוורמן "אבל מה שקורה בשוק הזה כיום הוא ג'ונגל... לתקנות שהגיש משרד התחבורה לאישור וועדת הכלכלה "אין שום קשר למה שקורה על המדרכות" לדבריו, ולכן פרסום התקנות המעודכנות מתעכב.
צילום: מערכת אוטו השר כץ פתח את הוועידה
יבוא מקביל ואישי
אבל הנושא החם באמת בשוק הרכב היום הוא היבוא המקביל, אליו נכנסה לא מזמן אלבר, אחת מחברות הרכב הגדולות במשק. ועד כמה הנושא רגיש תעיד העובדה שאף אחד מהעוסקים בתחום לא הסכים להצטרף לפאנל בנושא, כנראה בתקווה לא לעורר שדים מרבצם. נציג היבואנים בפאנל הלין על כך שבערוץ היבוא האישי ניתן להביא כלי רכב שהוא, כיבואן רשמי, לא יכול להביא – ולמרות זאת הוא מחויב לתת לכלים הללו שירות, עניין שדורש ממנו השקעה בהכשרת כוח אדם, רכישת ציוד והחזקת מלאי חלקי חילוף. לכך ענה אבנר פלור, סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה, כי מבחינת המדינה, היבואן הרשמי הוא נציג היצרן בארץ, ולכן אחראי לכל נושא האחריות והריקולים, אך התחזוקה השוטפת מבוצעת על ידי היבואנים המקבילים. נציג היבוא האישי, עו"ד אורון צנעני, התלונן על כך שנראה שרשויות המס החליטו לחסל את תחום היבוא האישי, ומערימים קשיים על היבוא. על כך ענה ערן יעקב, סמנכ"ל רשות המיסים, כי אין מנוס מבדיקה מעמיקה של כל חשבונית משום שהרמאויות והזיופים בתחום נפוצים מאוד, במטרה לשלם מס חלקי ולחסוך בעלויות.
אך לגבי השאלה החשובה ביותר – האם היבוא המקביל יצליח להוריד את מחירי הרכב בישראל – היו הדעות חלוקות. מצד אחד היו שטענו כי מדובר בכמויות זניחות, ולכן ההשפעה תהיה זניחה. מהצד השני טענו כי עצם קיום האלטרנטיבה ילחץ על היבואן הרשמי להוריד מחירים.
צילום: מערכת אוטו חברי הפאנל שהוזמנו לדיון על היבוא המקביל
חדשנות ומכירות
בשלב הבא ניתנה הבימה לאנשי החדשנות. אלו שלא עוסקים בברזל וגומי אלא בסיליקון – שכמו בכל תחומי החיים, מבטיח לשנות גם את שוק הרכב. החל מהלומדות של 'אלטרנטיבי' המאפשרות ללמוד את חוקי התנועה ולתרגל תחומים שונים על המחשב הביתי, ואולי יחליפו בעתיד את קורסי הנהיגה המונעת הידועים לשמצה; דרך אפליקציה (soberapp) שעוזרת לנהג להחליט האם שתה יותר מדי או שהוא פיכח מספיק כדי לנהוג הביתה ואפליקציה אחרת (smser) שיודעת להקריא SMS, מסרי וואטסאפ ומיילים, לזהות אוטומטית מתי אתה נמצא בנהיגה ולשלוח הודעת "לא יכול לענות, אני נוהג" כתשובה, וכלה בפתרונות תחבורה מתקדמים שמפתחים יזמים החברים במיזם ecomotion, ואמורים להצביע על הכיוון אליו צועד עולם הרכב.
אבל לשוק הרכב יש גם הווה סוער במיוחד, עם מכירות מרקיעות שחקים שהפתיעו את כל העוסקים בענף – ובכך עסק הפאנל "עושים שוק" שהפגיש נציגי יבואנים, חברות ליסינג וקבוצות רכישה.
"למרות התחזיות ענף הליסינג לא מת ולא גוסס" אמר מוני בר, יו"ר הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג "פשוט כי מנהלי הציים יודעים שזו הדרך הזולה והפשוטה ביותר לנהל צי רכב". חברות הליסינג התמודדו עם האיום גם דרך הצעת שרותים חדשים, כפי שסיפר ינון עמית, מנכ"ל אלבר "שוק הליסינג הפרטי – לא כשם אחר למימון, עם כל מיני שמות יצירתיים כמו "בלון" וכדומה, אלא פשוט תשלום חודשי קבוע לאורך תקופת העסקה, שבסופה מחזירים את הרכב - נמצא בתנופה אדירה, ומדובר במאות כלים בחודש. הלקוח הישראלי מבין יותר ויותר שרכב זו הוצאה, לא השקעה, ומוכן לשלם בהתאם. השרות הזה בדרך כלל לא כולל תפעול, פשוט כי הלקוח הפרטי לא מתמחר את הזמן שלו כמו לקוח עסקי, ולכן זה לא כדאי לו".
נציגי היבואנים, גלית עיני (סמנ"כל שיווק ומכירות UMI) וחבי ברק (סמנכ"ל מכירות לובינסקי) התייחסו לשנת השיא במכירות, ויחסו זאת הן למוצרים המשופרים והן למגוון הרחב יותר של כלים העומד בפני הרוכשים. מכלים זולים מאוד ועד כלים שמציעים ערך מוסף של "פאן" והתרגשות כדוגמת רכבי הפנאי הקטנים, וגורמים ללקוח לצאת מהקטגוריות השמרניות לנישות חדשות וצעירות יותר.
צילום: מערכת אוטו פרופ' אבישי ברוורמן "המטרה שלי היא לסיים את החוק הזה כמה שיותר מהר"
ומה לגבי עסקאות ה"0 ק"מ"? נראה שכל המעורבים בעניין דאגו בעיקר לא לדרוך לאף אחד על הבהונות. נציגי היבואנים דיברו על "ערוץ מכירה לגיטימי שאנו יודעים להתמודד מולו עם הצעות אטרקטיביות" ועל כך שמדובר ברכב יד שניה, בעוד ינון עמית מאלבר מנסה להשקיט את הרוחות עם קביעה כי "נוטים להפריז בממדי התופעה, למעשה מדובר בהיקף מכירות זניח, של 5%-8% מהשוק, שיכול להתקיים רק כל עוד הוא זניח. ברגע שהוא יתפוס נפח משמעותי הוא לא יוכל להתקיים".
ובטיחות
קצת מוזר לדבר על בטיחות בדרכים על כל הרקטות והאזעקות ברקע, אך למעשה הסכנה בכביש גדולה יותר מזו שמגיעה מלמעלה. דני פרומצ'נקו, מנחה הפאנל ויו"ר 'אוטו', פתח בכך שהטיפול בתחום הבטיחות בדרכים עלה בשנים האחרונות מדרגה. כבר לא מטילים את כל האשמה לפתחו של "הגורם האנושי", אלא מחפשים כיצד ניתן לשפר את הבטיחות – בהינתן אותו גורם אנושי. אחת הדרכים היא כמובן העלאת סטנדרט מערכות הבטיחות ברכב – "כשהחלטנו להכניס את בקרת היציבות כסטנדרט במכוניות שלנו" סיפר צלי סעדי, מנהל מחלקת מגזר עסקי בקרסו מוטורס "אנשים מהתעשייה, עם ניסיון של שנים, שאלו אותו 'מה אתם עושים, מה נפלתם עלינו עם ראשי התיבות האלו פתאום', אבל אחרי הדגמה על מגרש החלקה נפתחו להם העיניים, והם הבינו את חשיבות המערכת.
הדרך השנייה היא פיתוח מערכות שמנסות להלחם בבעיה העיקרית – הסחת דעת. אם אלו מערכות שמקריאות את המסרונים, ואם אלו מערכות שמתריעות בפני הנהג על סכנות על הכביש, כגון המערכת של מוביל-אי "יש יותר ויותר הסחות דעת בנהיגה, וחייבים לפצות על זה איכשהו. המערכת שלנו היא בעצם עוד עין במכונית, שלא מאבדת מהריכוז אף פעם, ואם הנהג לא מרוכז לרגע היא תזהיר אותו מפני הסכנה המתקרבת... יש מעבר מגישה של להקטין את הנזק במקרה תאונה, לגישה של למנוע את התאונה מלכתחילה".
צילום: מערכת אוטו דני פרומצ'נקו, העורך האחראי של 'אוטו', הנחה שניים מהפאנלים בכנס
אבל האלקטרוניקה היא לא תחליף לחינוך, ובזה מתמקד פורום נוהגים היי-טק, כפי שמספר נועם קום שעומד בראשו "ב-2006 ערכה עבורנו ד"ר רוזנבלום מחקר, וגילתה כי הגורמים העיקריים לתאונות הן נסיעה לאחור, אי שמירת מרחק והיסח דעת - ובזה אנחנו מתמקדים, ומנסים לחנך את הנהגים שלנו בנושא". אבל גם אחרי כל האלקטרוניקה, יש ל"ברזלים" עוד תפקיד חשוב, כפי שהדגימה המצגת של יוסי קונפידן מקוגול, יבואנית מישלן, שסיפרה על הבדל של עד 15 מ' במרחק הבלימה ממהירות 80 קמ"ש על כביש רטוב, בין צמיג בדרוג בלימה A בתקן האירופאי לכזה בדרוג G. הוא הוסיף כי "השוק הישראלי מאוד מוטה מחיר, וכך יוצא שכ-60% מהצמיגים בארץ הם של מותגים קטנים ועלומים, עם דרוג D ומטה בבלימה ברטוב".
עד הפעם הבאה
שוק הרכב הישראלי נמצא בתקופה סוערת במיוחד, הן מבחינת קצב המכירות והן מבחינת קצב השינויים הרגולטוריים. האם עד הכנס הבא יקומו עוד יבואנים מקבילים? האם עלות החזקת רכב פרטי תרד משמעותית – או שמא התחבורה הציבורית תתפוס נתח משמעותי בהרבה מנפח התחבורה בארץ? או שאולי עוד ועוד ממלאכת הנהיגה תעבור לידיהן מערכות אלקטרוניות מרוכזות תמיד? אין ברירה אלא לחכות ולראות.
