סוף סוף החליטה עירית תל אביב לשפץ את היכל התרבות ע"ש פרדריק מאן. מה עשו חכמיה? מצאו נדבן שיתרום כסף עבור השיפוץ, והחליפו את שמו של מאן שהתנוסס על ההיכל מהעת שתרם עבור הקמתו, בשמו של הנדבן החדש – ברונפמן. מזכיר למישהו את הסרט סלאח שבתי? כדאי שתביטו בסרט שוב ותראו שלא הרבה השתנה כאן מתקופת המעברות ועד היום, בתפישת הנדבנים כסאקרים. מה שיפצו? את הבניין המאוד מיוחד השאירו כמות שהוא (ויבורך מי שהחליט כך), אבל חידשו אותו מבפנים, בעיקר החליפו את הבלוי בחדש (דבר שהיה אמור להיעשות באופן שוטף מתקציב העירייה). האקוסטיקה השתפרה. גם המושבים. יופי. אבל את העיקר עשו בחוץ. את החניון הקטן והמכוער החליפה גינת שיש מבהיקה (למה לא קראו אותה על שם ברונפמן והשאירו את האודיטוריום ע"ש זה שתרם להקמתו?) שמשמשת את כל צעירי הסביבה וזאטוטיהם כמקום מפגש, פינה ירוקה בעיר המעושנת. ועיקר העיקרים - חפרו מתחת לגינה חניון מודרני ו...קטן מלהכיל את הביקוש הסביבתי. מה לעשות, תיאטרון הבימה על אולמיו השונים, היכל התרבות, ותושבי הסביבה הרעבים למקומות חנייה ממלאים אותו הרבה לפני שהאולמות נמלאים על גדותיהם. שתי כניסות צרות צרורות, כאלו שמספקות עבודה בשפע לפחחי המכוניות שנשרטות מדי ערב במעברים הצרים.

כניסה אחת ממוקמת ברחוב הוברמן, מטרים ספורים לאחר הפנייה ממרמורק. החל משעה שבע וחצי, כשעה(!) לפני תחילת הקונצרטים כשהחניון מתמלא והמכוניות משחרות לפתחו כמו מחדשי רישיון בפתחם של פקידי משרד התחבורה, נוצר תור ארוך בכניסה. בעוד אלו שהשער נסגר בפניהם מייחלים ומחכים למישהו שיצא ויפנה מקום, אילו הממוקמים מאחוריהם אינם יודעים שלמעשה החניון כבר נעל את כניסותיו ויוצרים שיירה ארוכה המתחילה בהוברמן וממשיכה למרמורק שנסתם משני כיווניו. מרמורק אגב, דו סיטרי רק מרוטשילד ועד להוברמן, אולם חד סטרי לתנועה שאינה ציבורית אחריו, מה שמחייב את אלו שפנו מרוטשילד למרמורק להיכנס להוברמן הפקוק וחסר החנייה. הפקק ממשיך גם לצד השני, לאלו שעולים במרמורק מכיוון אבן גבירול וקרליבך. כחצי שעה, לפעמים יותר, לוקח להגיע מאבן גבירול להוברמן. למה לעזאזל לא חפרו בכסף של ברונפמן חניון גדול יותר? לחלופין, למה לא נתנו לקבלן פרטי לחפור חניון כפול או משולש בגודלו לרווחתו הוא ולרווחת כל התושבים באזור, שנאלצים ערב ערב לנשום את הרעל באוויר לו גורמים הפקקים. מישהו נזכר בחכמי חלם? אגב, אני לא חושב שמישהו שפוי בדעתו יציע לסגור את החניון ולחפור מתחתיו עוד קומות - אולם ניתן לעשות את זה מתחת לשדרות רוטשילד, ומתחת לכיכר הבימה ושדרות בן ציון. יזמים פרטיים יעשו את זה עבור הרישיון להדפיס כסף שיש לכל חניון באזור. יזמים פרטיים הציעו לפני עשרות שנים לבנות רכבת תחתית לתל אביב בעבור זיכיון הפעלה. העירייה או הממשלה או מי שהחליט אז, לא הסכים. טעות גדולה, ענקית, מישהו למד ממנה?
תכנון לקוי / טור המערכת
צילום: מנהל
והנה דוגמה לשערוריה גדולה יותר. מתחם שרונה – מכירים? הוא עוד לא גמור או מאוכלס בדיירים, וכבר פקקי התנועה שמסביבו הופכים את חציית צומת עזריאלי לכיוון מערב, שעד עתה הייתה קשה, לבלתי נסבלת בעליל. ושימו לב, המתחם עדיין ברובו לא מאוכלס בדיירים, ומולו עומד להיפתח מתחם נוסף, זה שיקום על חורבות הקריה. מה יש לדבר, תל אביב מאשרת בניית מגדלים ומתחמים, גובה עבורה היטלי השבחה וארנונה לרוב, אבל לא דואגת לתחבורה שאמורה להוביל אליהם ומהם, ולזו שאמורה לחנות שם. אבל לא אלמנה תל אביב. בשולי גוש דן, או נכון יותר בדרכים המובילות מהן לעיר הגדולה, המצב לא מזהיר יותר. קחו לדוגמה את פתח תקווה ובקעת אונו השכנות ממזרח לת"א. פתח תקווה, על כל שכונותיה החדשות, נשפכת כמעט כולה לת"א דרך רחוב ז'בוטינסקי העמוס והקטלני לרמת גן הפקוקה ולכביש 4. בקעת אונו כוללת כמה ערים לא גדולות המחוברות לתל אביב בשני כבישים, דרך השלום וכביש יהוד צומת מסובים – כביש הטייסים. כבר היום, כבישים אלו עמוסים במרבית שעות היממה וכביש 4 (גהה) האמור לנקז אותם לצפון ולדרום, פקוק באופן קבוע בשעות הבוקר, ומשעות אחר הצהריים המוקדמות ועד שעות הערב המאוחרות. הוא פשוט לא מסוגל לטפל בכמויות התנועה הזורמות בו.

ועכשיו, לידיעתכם, מתוכננת בנייה מאוד מסיבית באזור בקעת אונו ומחנה תל השומר הענק. מדובר על בנייה רוויה, אלפי אנשים ומכוניות שיצטרכו ברובם לפלס את דרכם למטרופולין הגדולה של תל אביב. איך זה יתבצע על הכבישים הקיימים? כמה בנזין יישרף שם לריק ויתרום את תרומתו הגדולה לזיהום האוויר, המחלות והמוות הנובעות ממנו? אני לא רוצה להיות ציני ולכתוב שהמדינה רק תרוויח משריפת הדלק המיותרת הזו, דרך המיסוי הכבד מאוד על הדלק, אבל על המדינה להשתמש בכספים האלו כדי לבנות תשתיות הולמות לערים המתרחבות. ויש דרך אחת נכונה היום לטפל בכך - רכבת קלה. לדוגמה, במחנה תל השומר חייבת להיות תחנה גדולה של רכבת כזו, עם מגרשי חנייה ענקיים למשתמשים (ולא רק לאלו שיתגוררו באזור החדש שיבנה). קו רכבת אחד אמור להימתח ישר לעזריאלי ומשם עד להבימה. יש להתחיל בהקמתה עכשיו. עוד לפני שיתוכנן האזור החדש בלעדיה. קו נוסף חייב לצאת מפתח תקווה עד לגהה ומשם....טוב, הבנתם. איני רוצה לשבת כאן ולייגע אתכם בתוואים של מסילות וזה גם לא התפקיד שלי. כל מה שאני רוצה להגיד הוא שאם זה לא יתבצע, כולנו נתקע בפקק אחד בלתי נגמר, וכשנגיע לא נמצא חנייה...
תכנון לקוי / טור המערכת
צילום: מנהל
כולם דנים הרבה (ועושים פחות) בקורבנות של תאונות הדרכים. יש רשות לבטיחות (שהיו"ר שלה מתעקש שלדבר בסלולארי בזמן נהיגה זה לא מסוכן) ויש עמותות (כגון זו שניסתה לטפול את האשמה במותו של טל שביט ז"ל - לקורבן עצמו). אבל דנים מעט מאוד במוות מזיהום אוויר מיותר. לפי הסטטיסטיקות (חפשו בגוגל תחת "קורבנות זיהום אוויר"), בעוד שמתאונות דרכים נהרגים כ-300 איש בשנה, מזיהום אוויר מתים רק בתל אביב למעלה מ-1100 איש מעל גיל 30 בכל שנה! אלפי ילדים נוספים לוקים במחלות של דרכי הנשימה והנושא גורם למשק נזק של מיליארדי שקלים בשנה. אך אלו מתים ממחלות המתקדמות לאט וקוטלות בשקט, בעוד נפגעי התאונות נהרגים בצורה פתאומית ואלימה.

פוטוגני יותר להתמקד בתאונות. כך גם אכפו הממשלות באירופה וארה"ב על יצרני הרכב לטפל בבטיחות הרכב (שהשתפרה פלאים) לפני שהחלו ללחוץ גם על רמות הזיהום שלהם (שעולה בין היתר בגין המשקל העודף אותן נושאות המכוניות עבור אמצעי הבטיחות המרובים). האם הבטיחות המשופרת החוסכת חיים מצד אחד, עולה ביותר חיים מהצד השני? משוואה נוראה אך לצערי סבירה. ומה שהכי נורא הוא שכל אחד מאיתנו יכול להפחית את הסיכוי שלו להיפגע בתאונות דרכים, אבל מה הוא יכול לעשות נגד זיהום האוויר - ללבוש מסיכת גז? העיריות והממשלות יכולות גם יכולות להילחם במפגע. יש לצמצם את העומס בדרכים. זה אפשרי, זה כלכלי, זה בריא ויפה שעה אחת קודם!