קטגוריה: משפחתיות קטנות

מתחרות בולטות: פיג'ו 301, סיטרואן C אליזה, קיה ריו, יונדאי i25, סקודה ראפיד, סיאט טולדו

גרסה: 1.2 ליטר ידנית, Instyle

מחיר גרסה נבחנת וטווח מחירים: מחיר הגרסה הנבחנת עומד על 89,900 שקלים. מחיר גרסת הבסיס (1.2 ידנית, Invite) עומד על 88,900 שקלים ומחיר הגרסה האוטומטית המאובזרת (1.2 רציפה, Instyle) עומד על 94,900 שקלים.

בוקר, והשעה מוקדמת. מכין כוס קפה ראשונה, שותה ויוצא לרחוב. למרות שהאביב (ותיכף גם הקיץ) כבר כאן עדיין קר בשעות האלה. נכנס מהר למכונית – אין צורך להוציא את המפתח מהכיס, גם לא לטובת התנעה. תענוג. בקרת האקלים דואגת לחמם אותי במהירות (ובהמשך היום גם לקרר), אני אוחז בהגה העור הנעים ויוצא לדרך. שעתיים נסעתי בדרך לנקודת הצילום כדי להגיע לפני הזריחה, אבל השמש הקדימה אותי בחמש דקות. לא משנה, מעמיד את הרכב, עולה על סולם, מכוון פריים, כמה ניסיונות ויש לנו תמונה פותחת למבחן של מיצובישי אטראז' הידנית. כן, ידנית. למרות שזו לא הגרסה המועדפת על הרוכשים (כמה מפתיע), מחובתנו לבחון גם אותה.
מיצובישי אטראז' (ידנית): מבחן דרכים
צילום: בן חסון
יש סיבה לוותר על התיבה האוטומטית?
עיצוב ונראות
האטראז' היא הניסיון העדכני של מיצובישי להשיג נתח מעוגת המכירות של קטגורית המשפחתיות הקטנות, אותה קטגוריה שתפחה בשנים האחרונות עם שפע מתחרות חדשות שהגיעו (באופן מפתיע) בעיקר מאירופה. היא הוצגה בשנת 2013, כשהבסיס נלקח מהספייס סטאר הקטנה יותר (בסיס הגלגלים התארך ב-10 ס"מ). אצלנו היא נחתה בסוף אותה שנה, ואנחנו כבר הספקנו לבחון את הגרסה האוטומטית והפופולרית יותר.

אתם תחליטו אם מדובר בחדשות טובות או רעות – אבל האטראז' הידנית שומרת בדיוק על אותו מראה של האחות האוטומטית. זה אומר שהיא מעט אנמית למראה, עם אחוריים כבדים ומלאים מדי. היא לא תזכה בשום פרס על העיצוב הזה, אבל לפחות גרסת המבחן המאובזרת כוללת גם חישוקים קלים ועיטורי כרום שמוסיפים למראה.
נוחות ואבזור
כמו שכבר בוודאי הבנתם, האטראז' מאובזרת באופן שאינו מוכר מתחומי מחיר אלה. גרסת ה-Instyle המאובזרת שנבחנה כוללת כניסה והתנעה ללא מפתח, ציפוי עור להגה ולידית ההילוכים, מערכת בקרת אקלים, חיישני גשם, תאורה וחנייה (כולל מצלמת נסיעה לאחור), מערכת מולטימדיה הכוללת דיבורית בלוטות' ומערכת ניווט, מחשב דרך וחישוקים קלים (כולל צמיג רזרבי בגודל מלא, עם חישוק!).
מיצובישי אטראז' (ידנית): מבחן דרכים
צילום: בן חסון
האבזור של האטראז' עשיר ולא מוכר ממחוזות מחיר אלה
לחובה נציין את מערכת המולטימדיה שאינה מרגישה איכותית במיוחד (וגם איכות השמע לא משהו), ואת החומרים שמרגישים פשוטים ונוקשים למגע. מצד שני, למרות הממדים הצנועים האטראז' מציעה מרווח טוב לנהג ולנוסע מלפנים – כאשר רק ההגה (אינו מתכוונן לעומק) והמושב (חסר תמיכה לירכיים ולגב התחתון) מפריעים ביצירת תנוחת ישיבה אידיאלית. מאחור האטראז' מציעה מרווח ברכיים נדיב, אך מרווח מצומצם לכפות הרגליים ומרווח ראש גבולי לגבוהים. תא המטען נדיב בנפחו (450 ליטר) ומציע פתח רחב ונוח.

נסיעה עירונית תגלה נוחות לא רעה, אך נדמה שעם מעט יותר מאמץ בתחום הבידוד הייתה יכולה להתקבל תוצאה טובה בהרבה. כל עוד לא מדובר ברצף שיבושים קשים, המתלים הרכים הפתיעו לטובה (בדרך כלל) וטיפלו היטב בשיבושים, אך הרעשים מכיוון בתי הלגלים (במיוחד על השיבושים הקטנים) מפריעים לשלווה. חבל. מחוץ לעיר המצב משתפר עם טיפול טוב ורך של שיבושים גדולים וקטנים, אך המתלים הרכים מתקשים לעיתים לרסן את המכונית כנדרש. לכך מצטרפים גם רעשי רוח שהופכים נוכחים מדי כבר ב-100 קמ"ש.
התנהגות ובטיחות
על הכביש האטראז' מתנהלת בצורה צפויה ונטולת דרמות. ההגה הציג משקל סביר, אך התחושה הייתה אלסטית והתגובה הראשונית להפנייתו מעט איטית. זוויות הגלגול היו מורגשות מדי גם בעומס לא גבוה במיוחד, אבל ברגע שמתרגלים אליהן ולומדים לצפות אותן זה פחות מפריע. דווקא הבלמים הפתיעו לטובה עם עוצמה ראויה ופעולת דוושה נעימה ולינארית, ובשום שלב לא הורגשה דעיכה בעוצמתם. מעבר לכך האטראז' מצוידת בשש כריות אוויר ובמערכת בקרת יציבות (שפועלת בצורה מעודנת ונעימה יחסית). יחד עם זאת, יש לזכור כי בניגוד לאחותה הקטנה, האטראז' טרם נבדקה במבחני הריסוק של יורו NCAP.
מיצובישי אטראז' (ידנית): מבחן דרכים
צילום: בן חסון
הבלמים הפגינו עמידות ראויה
מנוע וביצועים
את המנוע שבחזית אנחנו מכירים מהגרסה האוטומטית שבחנו וגם מהספייס סטאר הקטנה, אך זה המפגש הראשון שלנו עימו בשידוך לתיבת הילוכים ידנית (5 יחסי העברה). ה-1.2 הקטן הזה מספק 80 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-10.8 קג"מ ב-4,000 סל"ד. זה נשמע מעט עבור משפחתית, אך על הכביש הנתונים הצנועים האלה מתרגמים לביצועים לא רעים בכלל – בעיקר תודות למשקל עצמי נמוך מאוד שעומד על 930 ק"ג בלבד – לשם השוואה, פיג'ו 301 המקבילה (1.2 ליטר ידנית), שנחשבת לאחת מהמכוניות הקלות בקטגוריה, שוקלת 980 ק"ג (ומצוידת במנוע חלש במעט).
וכך, למרות הנתונים הצנועים וחיבתו של המנוע לסל"ד גבוה, התנהלות עירונית יכולה להיעשות מבלי שיהיה צורך ממשי לאמץ אותו – שוב תודות לנתון המשקל הנמוך. לכך מצטרפת ידית הילוכים שממוקמת היטב ובעלת מהלך ודיוק סבירים. דוושת המצמד קלה מאוד (היינו רוצים קצת יותר התנגדות) ומעט נקודתית, אך קל להתרגל אליה. גם יחסי ההעברה הארוכים מסייעים לנוחות התפעול בתנאים האלו.

תנאים קצת יותר מאתגרים לעומת זאת, אזור הררי או עקיפות למשל, כבר ידרשו מהנהג תפעול תכוף יותר של ידית ההילוכים ושמירת המנוע בטווח הסל"ד היעיל שלו (3,500 סל"ד ומעלה, עם התגברות בכוח לקראת 5,000 סל"ד). כדי להימנע מנפילה לבורות יש למצות כל אחד מההילוכים, וכל עוד לא תתביישו לעשות כך הביצועים יהיו זריזים למדי. קחו בחשבון שבעומס כזה המנוע, שגם ככה רועד ונשמע מדי בתא הנוסעים, הופך רועש ולא נעים בצורה מוחשית. צריכת הדלק עמדה בסוף ימי המבחן על 14.5 ק"מ לליטר נאים בהתחשב בתנאים המאומצים.
מיצובישי אטראז' (ידנית): מבחן דרכים
צילום: בן חסון
אחוריים כבדים למראה
תמורה
בשנים האחרונות התרגלנו לקבל "מציאות ידניות" כאלה ואחרות. תמורת וויתור על התיבה האוטומטית (ובדרך כלל גם וויתור על כמה סמ"קים במנוע) למדנו שאפשר לקבל גרסה "מוזלת" ומשתלמת למכונית מוכרת. במקרה של מיצובישי אטראז' הידנית לא כך הדבר. יתרון המחיר העצום של הגרסה האוטומטית, אותו גורם שהפך את האטראז' למושכת בעיני חלק מהלקוחות, כמעט ונעלם במעבר לגרסה הידנית. מולה ניצבות מספר מתחרות יקרות רק במעט (ריו, 301, C אליזה) שאומנם מציעות רמת אבזור נמוכה משמעותית, אך מנגד מציעות תחושה של מכוניות איכותיות ומודרניות בהרבה. ואם אתם מאלה שנפלו שבי אחר רשימת האבזור של האטראז', נראה שדווקא הגרסה האוטומטית תהיה עדיפה, למרות תוספת המחיר הנדרשת עבורה.
בעד: חבילה זולה, זריזה ובעיקר מאובזרת
נגד: פער המחיר ביחד למתחרות לא מצדיק את הפשרה בעידון

ציון 3/5 (בזכות האבזור)

נראה שהמלזים מרוצים