העניין עדיין לא ברור לי לחלוטין. כנראה שלאוגרים יש תדמית שונה מאוד בקוריאה מאשר בישראל, אחרת לא ברור לי מדוע המכרסמים הקטנים ורעי המזג (כל מי שגידל פעם אוגרים וחטף ביס יודע על מה אני מדבר) נבחרו לככב במסע הפרסום של קיה סול החדשה. מישהו במחלקת השיווק – או שמא דווקא ממחלקת העיצוב? – אף הרחיק לכת עד כדי לטעון כי אחורי הסול החדשה, החלק שעבר את השינוי המהותי ביותר, עוצב בהשראת "אוגר עם תיק גב". לא, ברצינות – "אוגר עם תיק גב". שיהיו בריאים הקוריאנים הללו...

שתי טיפות מים
מפגש ראשון עם המכונית גורם לך לתהות אם לא מתחו כאן שוב את ההגדרה ל"חדש לגמרי" – האוטו נראה כמו מתיחת פנים לסול המוכרת, וקרוב לוודאי שבמבט מלפנים או מהצד, האדם הממוצע (משמע לא רוטקופ) לא ישים לב לשינויים אם לא יצביעו לו עליהם, או ישימו את הרכב הקודם ליד החדש להשוואה. כן, שינו קצת את מיקום פנסי הערפל, הגריל מעט שונה ונעלם "קפל המותניים" בפרופיל, אבל הסך הכל דומה מאוד. מאחור ההבדל כבר משמעותי יותר, עם שני מארזי פנסים בצורת C שטוחה במקום הפסים בדור הנוכחי, אבל עדיין – לא בדיוק מהפך.
קיה סול (השקה): מבחן דרכים
צילום: מנהל
מפגש ראשון עם קיה סול החדשה על כבישי צ'ילה
בכל זאת, מדובר בדגם חדש לחלוטין, עם שלדה חדשה וקשיחה יותר ומידות מעט שונות – בדגש על המעט: גידול של 2 ס"מ באורך ובבסיס הגלגלים, של 1.5 ס"מ ברוחב, והפחתה של ס"מ בודד בגובה. בעצם, בהתחשב בזה שקיה מכרה כ-750 אלף יחידות מהדור הקדום, אפשר להבין אותם. ומכיוון שתמיד אהבנו את העיצוב של הסול, אין לנו בעיה מיוחדת עם ההחלטה לא לשנות אותו משמעותית. מצד שני, בדור הנוכחי יוצעו מספר סכמות צביעה דו-גוניות, שמסתדרות נהדר עם העיצוב הבסיסי. יופי.
הפנים כבר עבר עדכון משמעותי בהרבה, הן בעיצוב – שעבר השתלת מעגלים מקיפה (אלמנטים עגולים שולבו כמעט בכל מקום) – והן באיכות החומרים, עניין שזכה לביקורת בדור הנוכחי. התוצאה נאה לעין, אם כי לא מרגישה חדשנית או נועזת במיוחד, לפחות בגרסת ה"הכל שחור" בה נהגנו. הקטלוג כלל כמה סכמות גוונים מעניינות בהרבה, אגב. והתוצאה לא רק נאה, אלא גם נעימה – החומרים משאירים רושם איכותי ומוצק, וההרכבה הדוקה.
קיה סול (השקה): מבחן דרכים
צילום: מנהל
לא ברור אילו מפרטי אבזור נקבל עם הסול כשתגיע ארצה
המרווח, כמו בדור הקודם, טוב בהחלט – אבל לא מצוין. המושב לא יורד נמוך מספיק, כך שפדחתם של נהגים גבוהים נמצאת בקרבה מטרידה לגג השמש הפנורמי (אופציה שתגיע גם ארצה, ככל הנראה) ועמיתי גבה הקומה התלונן שהוא פשוט לא מצליח למצוא תנוחת נהיגה נוחה. וגם כשהוא ישב מאחורי ההגה, לא הייתה לי – גבר ממוצע קומה ויפה תואר – שום בעיה למצוא מקום מספק במושב האחורי.
כך שעבור רוב האוכלוסייה, המרווח יהיה מספק בהחלט. ואגב מושב אחורי – הוא נהנה ממבנה שטוח יחסית, שלא יתעלל – ברוח העיתים – בנוסע האמצעי, ויחד עם ממד רוחב נדיב יחסית, מדובר באופציה טובה יחסית להובלת שלושה מבוגרים. עוד קצת אחורה נמצא תא המטען – קיה בחרו להמשיך כאן עם הקו החצוי, ובערך שליש מהנפח מתחבא מתחת לרצפה, מחולק לחללי משנה על ידי ארגונית קלקר. זה אולי נשמע מתוחכם, אבל פוגע בשימושיות ומקשה על ניצול יעיל של הנפח הכללי, שהוא סביר בלבד.
קיה סול (השקה): מבחן דרכים
צילום: מנהל
צריכת דלק ממוצעת ולא מרשימה של קצת פחות מ-12 ק"מ לליטר
על האבזור לא ארחיב – פשוט כי לא ברור מה מהשפע שהוצג בהשקה יגיע ארצה – אך מסך המגע קטן ביחס למקובל היום (4.3 אינץ') ואין אופציה לבקרת אקלים מפוצלת מעט מאכזבים. לצערנו, נציגי היבואן רמזו כי המושבים המאווררים – אחד הפריטים האהובים עלי ביותר – לא יגיעו ארצה, בגלל שהם מגיעים כחבילה יקרה למדי יחד עם מושבי העור. דקת דומיה, ונמשיך.
אבל למה...
אחת התלונות העיקריות כלפי הסול הנוכחית נגעה לאיכות ספיגת השיבושים. זו גם התלונה העיקרית שלי לגבי הנסיעה בדור החדש. על אספלט צ'יליאני מרוסק הרכב ויברץ ורטט, מעביר יותר מדי וסופג פחות מדי. לא מדובר בנוחות נסיעה איומה, ובהחלט יתכן שעם חישוקי 16 אינץ' המצב יהיה מעט טוב יותר (רכב ההשקה נעל צמיגים במידה מופרכת של 235/45R18 – שתגיע כאופציה גם ארצה), אך קיווינו שבקיה יטפלו בנקודת התורפה הזו, שבהחלט פוגעת באיכות החיים במרחב העירוני, אליו מכוון הסול.
קיה סול (השקה): מבחן דרכים
צילום: מנהל
נוחות הנסיעה עדיין טעונת שיפור
בשאר התחומים דווקא נרשם שיפור – בידוד רעשי הרוח טוב מאוד, ומאפשר שיוט נטול רעשי מערבולות במהירות כביש שש. בידוד רעשי הכביש השאיר גם הוא רושם טוב, למרות הצמיגים הרחבים, אם כי פסק הדין הסופי יינתן על אספלט ישראלי.
כאן, בדרך כלל, מגיע החלק בו אני מספר לכם על המנוע, ההגה והתנהגות השלדה בפניות. לא הפעם. המנוע ברכב ההשקה היה זה המיועד לשוק הצ'יליאני (1.6 ליטר, 132 כ"ס ב-6,300 סל"ד ו-16.4 קג"מ ב-4,850 סל"ד), עם הזרקה רב נקודתית במקום ישירה ונתוני הספק/מומנט נחותים משל המנוע ה"ישראלי". התוצאה מעט עצלה, כשלכך תורמת גם תיבה שהיא אומנם חלקה למדי בתנועה רגילה, אך לא ממש ממהרת להוריד הילוך כשעולה הצורך.
קיה סול (השקה): מבחן דרכים
צילום: מנהל
נקווה לקבל את הסול עם מנוע נמרץ יותר
נותר לקוות כי השוק האירופאי – והישראלי – יקבל כיול תיבה מעט תוסס יותר, וכי תוספת הסוסים והמומנט הקלה תעזור להעיר את העניינים. נקווה כי ההזרקה הישירה תעזור לשפר גם את צריכת הדלק – על האוטוסטראדות של צ'ילה, בשילוב מעט נסיעה עירונית, התקבל ממוצע לא מרשים של קצת פחות מ-12 ק"מ לליטר.

על ההגה והשלדה אין לי יותר מדי מה לספר לכם בגלל מסלול ההשקה, שהתרכז בכבישי אגרה מהירים, והתרחק מכבישים מאתגרים – ועד שכבר מצאנו איזה סיבוב או שניים, מצאנו עצמנו לכודים בין מוניות וטנדרים מקומיים, שלא אפשרו לפתח קצב שיאתגר את האחיזה. אז מלבד העובדה שההגה "מת" לחלוטין, ולא מציע משקל ראוי אפילו במצב הספורט (כמו בסיד, אפשר לבחור בין שלושה מצבי תגבור), אין יותר מדי מה לספר הפעם. מלבד העובדה שהבלמים התחילו לייצר ריחות חרוכים אחרי מאמץ צנוע יחסית, גם אם לא איבדו מיכולתם (הצנועה למדי, יש לציין) באותו שלב. עוד עניין שיחכה למבחן בארץ כדי להבחן לעומק.
קיה סול (השקה): מבחן דרכים
צילום: מנהל
קיה הלכה עם הסול לכיוון הרבה יותר ברור
עוד כוחו במותניו
קיה סול המקורית הביאה לקיה משהו שלא היה לה קודם – סקסיות ועיצוב מושך מבטים. הסול החדשה פחות רעננה – היא דומה מדי לקודמת בשביל להשיג את האפקט – אבל היא עדיין מסוגלת למשוך מבטים. ועם יותר ויותר "ג'יפונים" בסביבה, נראה שלקיה גם קל יותר להגדיר אותה. לא עוד התפתלויות נבוכות לגבי הקטגוריה – היא מוגדרת עכשיו רשמית כ"קרוסאובר עם מראה SUV", ובסעיף המתחרים מוזכרים, בין היתר, הג'וק והטראקס.
מול המתחרים בקטגוריה הזו היא מציעה פנים איכותי יותר ותחושה בוגרת ואיכותית יותר גם בסעיף בידוד הרעשים, יחד עם מרווח נדיב לנוסעים. בהחלט מתחרה ראויה בקטגוריה – אם תתומחר כראוי.