קארטינג. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל מי שקורא שורות אלו יודע על מה מדובר, אם מניסיון אישי או אולי רק מתוך ידע כללי. אוהבים לנהוג מהר? חושבים שבורכתם בברכת "זה הקטן נהג גדול יהיה"? אז קארטינג זו התשובה. לפחות בהתחלה.

באופן מעט מוזר (אהההמ..), אנחנו פה במגזין "אוטו״ מחוברים למדי לעולם הרכב, חלקנו (הקטן יש לציין) מחובר לא פחות לעולם הספורט המוטורי (בעיקר מזילים ריר מול המסך בשידורי פורמולה 1, ראלי, DTM, אפילו MotoGP). אי לכך, ולעובדה כי הרעיון מתגלגל בין כותלי המערכת עוד כשבחנו כאן מכונית שהסלוגן שלה היה "את ההבדל תרגיש בסיבוב" (סיטרואן ZX, למי מכם שלא זוכר. או נולד), החלטנו שמספיק, עד כאן, הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים. הגיע הזמן לפתוח מסגרת תחרותית שתספק את יצר התחרותיות של אנשי המערכת, ואולי תקבע אחת ולתמיד מי הנהג המהיר מכולם. השנה.
צילום: מנהל
הקארטים מחכים למקצה הראשון
אז לקול תרועה רמה, אנחנו גאים להכריז על פתיחת אליפות הקארטינג הראשונה של מגזין "אוטו". האליפות תמשך לאורך כל השנה, עם שאיפה לקיים מרוץ אחת לחודש, או במילים אחרות – כ-8 סבבים לפי המחשבון המיוחד שלנו. בכל מרוץ עשרה מתמודדים (או יותר – אנחנו מעניקים אישורי "קלף משוגע" ל-2 מקומות נוספים בכל מרוץ) שינסו להגיע למדרגה הגבוהה של הפודיום.

המתמודדים העיקריים באליפות יהיו חברי מחלקת הדיגיטל של קבוצת 'אוטו', כאמור, עם שני מקומות פתוחים על בסיס "כל הקודם זוכה", לכל מי שרוצה להצטרף (ולקבל בראש).

ברשותכם, ולפני שניכנס לסיקור המירוץ הראשון, כמה מילים על עולם הקארטינג. הקארט הוא בעצם כלי רכב קטן חד מושבי ופתוח (ובעל ארבע גלגלים בפינות המרכב. קטע). באופן מפתיע, הקארטינג החל את דרכו בקליפורניה בשנת 1956, ודי מהר תפס תאוצה והתפשט לכול העולם. היום אירופה נחשבת למובילת תרבות הקארטינג, כאשר הענף נחשב היום כאבן הבסיס לנהיגה ספורטיבית, ולא מעט מהשמות המוכרים בעולם המירוצים המודרני התחילו את דרכם באליפויות הקארטינג השונות (סבסטיאן פטל, אלוף הפורמולה 1 ב-4 שנים האחרונות, הוא הדוגמא הבולטת ביותר).

ישנו מגוון עצום של סוגי קארטים; מגרסאות לילדים בגיל חד ספרתי ועד למבוגרים, מנועי 4 פעימות או 2 פעימות, בעלי הילוך אחד בלבד או מרובי הילוכים (עד 6 הילוכים) ועוד. גם המהירויות נעות בטווח בין 50 קמ״ש עד לכ-180 קמ״ש (ואף 260 קמ״ש בגרסאות קיצוניות), כשהקארטים החזקים מסוגלים להאיץ ל-100 קמ״ש תוך כ-4-5 שניות ולייצר עומסי צד של 3-4 ג׳י בפניות. לעומת אלו, רוב הקארטים המושכרים לציבור מצוידים במנועי 4 פעימות עם כ-6-7 כ״ס.
צילום: מנהל
אנחנו קיבלנו קארטים בסיסיים
וכן, 'אוטו' או לא, אלו הקארטים שישמשו אותנו באליפות. את האליפות נערוך ב'מגה-קארטינג' בפ"ת, שהוא מסלול הקארטינג הסגור הארוך בישראל (כ-270 מטר). ייתכן שבהמשך האליפות נוסיף מסלולים נוספים לסבב.

סיכום המרוץ הראשון
מרוץ הפתיחה של העונה הביא איתו מספר הפתעות. הנוכחות, כמובן, הייתה מלאה, גם כי אף אחד לא רצה לאבד נקודות עם תחילת האליפות ובעיקר כי ככה קבעו מנהלי המחלקות. היה מפתיע לגלות שלא כולם התנסו בעבר בקארטינג ("איפה ידית ההילוכים?" למען שמירה על כבוד האדם וחירותו, אנחנו נמנע בשלב זה מלפרסם את שם השואל), כשטענתם המרכזית של "בעלי התירוצים" היא שמדובר בצעצועים לעומת מכוניות אמיתיות. נו, מילא.

פורמט המרוץ שנבחר כלל מקצה זמנים, חצי גמר שהוזנק לפי סדר ההקפה הבודדת המהירה ביותר של כל אחד, וגמר שהוזנק לפי מיקום של כל נהג בסיום חצי הגמר. וכיאה לאנשים עם מעט ניסיון והרבה אגו, לא יכולנו שלא לוודא כי הקארטים ״נפתחו״ עבורנו, או במילים אחרות – נותנים לנו לתת בגז! הצוות החביב של "מגה-קארטינג" הנהן לחיוב.

מקצה מדידת הזמנים היה הכול חוץ ממה שהוא אמור להיות. שעוני העצר עבדו אמנם, אבל אצלנו הנהגים עבד משהו אחר. העיניים. ליתר דיוק המבט בנהג שלפנינו ואיך נעזור לו להכיר את קיר הצמיגים בזמן שאנחנו מנופפים לו לשלום וממשיכים הלאה. עם עשרה נהגים על מסלול קצר יחסית לא היה חסר אקשן וקרבות תרנגולים של מי לפני מי, המשכיחים שאנחנו בכלל אמורים לייצר הקפה אחת טובה, נקיה והמהירה ביותר. בסוף הצלחנו.
צילום: מנהל
רגע לפני תחילת המקצים
הזמנים של המקצה סיפקו את ההוכחה לחשד שלנו; הקארטים לא "פתוחים" מספיק. הצוות מיהר להשתיק אותנו ושיחרר לנו קצת יותר כבל גז.

את העמדה הראשונה בזינוק לחצי הגמר תפס אייל למרבה התדהמה של כולנו, מאחר וזוהי הפעם הראשונה שלו בחיים על קארט (זוכרים את המשפט מלמעלה... שום מילה). משהו פה לא בסדר. הזינוק של חצי הגמר הוכיח זאת שוב, כשהוא ברח לכולנו בישורת וניצח את המקצה המקדים בפער גדול. מי כיוון ככה את הקארטים של כולם?!

הגמר הבטיח הרבה עניין אם בודקים את זמני ההקפה של כולם. שלישיית החוד; אייל, דין ואלדד היו מעט מהירים מהשאר, אבל בין מקום רביעי לשמיני הפרידה פחות משניה. רגע האמת הגיע – יאללה גז!

אחרי 12 הקפות התחילו להתפזר ענני האדרנלין ששטפו את המסלול, וראשון לחצות את קו הסיום היה אייל, ששלט ללא עוררין בכל המקצים. אחריו דין ואלדד משלימים את הפודיום (כשאלדד מתקשה לקבל את העובדה כי "פישר" צעיר ובתול ניסיון בקארטינג מנצח. עד היום הוא חופר על זה!), כאשר אחריהם מסיימים שי ואריאל בהתאמה, זאת לאחר קרב עיקש (ולא תמיד נקי) שכלל החלפות מקומות מספר פעמים, "דחיפה חברית" ליצירת עוד קצת תאוצה ועוד כמה אלמנטים מוכרים של "חורניים תחרותיים" (אריאל? תחרותי? לא יכול להיות).

אחריהם הגיעו אלקי וגל, שניהלו מלחמה משלהם לאורך כל המקצה (קצת פחות מלוכלכת, אבל עדיין לא ממש חוקית). את יתר המקומות איישו אביעד (עדיין לא סגור על תוואי המסלול), ענת ("זו הפעם הראשונה שלי, זה לא קשור להיותי אישה") ובן בהתאמה ("חכו חכו לפעם הבאה"). היה טוב.
צילום: מנהל
את שלושת המקומות הראשונים תופסים אנשי מחלקת הייעוץ
הרבה דברים למדנו מהסיבוב הראשון לעונה, העיקרי שבהם הוא שיש לנו עוד הרבה ללמוד. השני בחשיבותו הוא הצורך לדאוג לאפס את הכלים בצורה יותר שוויונית (אמרנו לכם שאלדד מסרב לשחרר...), ושלישי הוא שמרוץ הפתיחה היה רק מתאבן לא משביע לרצון של כולנו להמשיך ולתת גז לעד.

דיווח נוסף יגיע בקרוב.

המתמודדים (קבועים):
1. אריאל "הרזה" אלסיבוני
2. אלדד "הסוס" אריה
3. אביעד "צריך וויז" קופל
4. אייל "מעורב ירושלמי" אורם
5. אלקי "המתלונן" אליאס
6. בן "אין על צרפתיות" חסון
7. גל "המזגזג" מילמן
8. דין "דון-קיחוטה" אפפל
9. ענת "מלכת הכביש" דניאל
10. שי "בימר" בק

תוצאות מירוץ מס' 1 (הקפה מהירה):
1. אייל אורם (23.12 שניות) – 25 נק׳
2. דין אפפל (24.25 שניות) – 18 נק׳
3. אלדד אריה (24.73 שניות) – 15 נק׳
4. שי בק (25.00 שניות) – 12 נק׳
5. אריאל אלסיבוני (25.08 שניות) – 10 נק׳
6. אלקי אליאס (25.59 שניות) – 8 נק׳
7. גל מילמן (25.61 שניות) – 6 נק׳
8. אביעד קופל (26.37 שניות) – 4 נק׳
9. ענת דניאל (27.92 שניות) – 2 נק׳
10. בן חסון (25.76 שניות) – 1 נק׳