את גל הנוסטלגיה הניעה החיפושית החדשה. עם קשר עיצובי בלבד למכונית המיתולוגית, הגולף בתחפושת גרפה הצלחה שאי אפשר היה להתעלם ממנה. ואכן, נראה שכל יצרן שבאמתחתו שם אייקוני טרח לשלוף אותו מהמחסן ולנער את האבק, והדוגמאות הבולטות הן מיני והצאצאית מיני קופר – שהפכה למותג בפני עצמו – וה-500, שהפכה לדגם המשמעותי ביותר בהיצע של פיאט.
מההרפתקאה הבריטית שלהם, שמרו לעצמם קברניטי ב.מ.וו רק את השם מיני. הם הבינו את ערך המותג, ואת הכח הנוסטלגי שבשבמירה על קוי העיצוב המקורי. אומנם המיני החדשה המקורית - אנחנו כבר בדור השלישי – היתה גדולה בהרבה מהמקור (לא ניתן לעמוד בתקני הבטיחות של היום עם מכונית בממדיה של האוריגינלית), אבל שמרה על אופייה הספורטיבי של המקורית ובעיקר על עיצובה הקופסתי המיוחד. את העיצוב השובב ליווה שיווק אגרסיבי שמיתג את המיני כמכונית בריטית (המכונית, שמתוכננת ומשווקת ממטה ב.מ.וו בגרמניה, מיוצרת באנגליה) המיועדת לצעירים, חובבי "לייף סטייל" ובילויים.
מיני קופר. הכח הנוסטלגי שבשבמירה על קוי העיצוב המקורי
המותג והרעיון הצליחו היטב והמכירות נסקו – למעלה מ-300 אלף מכוניות כאלו נמכרו רק בשנה החולפת. אבל במנהג הימים האלו, מגיע הזמן שצריך להציג גם לדגם מצליח יורש, וב.מ.וו משיקה סוף סוף מיני חדשה לגמרי. עם שלדה חדשה, עם יחידות הנעה חדשות, בטיחות מוגברת וכמובן, ברוח העיתים, חסכון גדול בדלק.
מיקום ההשקה, פורטו ריקו, מצביע על כך שב.מ.וו עדיין שמה את ארה"ב בין כוונותיה, וגם את כובד הראש בה החברה מתייחסת למיני הקלילה. ההשקה התנהלה באווירה קלילה, בחפיפניקיות מהונדסת היטב. כך למשל התנהלה ארוחת הערב הראשונה בעמידה, תוך שיחות עם אנשי התכנון וההנדסה של החברה, ארוחת הצהריים וארוחת הערב שאחריה על חול הים, והצגת המכונית נעשתה על רקע של אופנועי ים ופעלולי ריחופים, לקולה של זמרת ששרה שיר שנכתב במיוחד לאירוע ושמו "נולדתי באנגליה". שמח, קליל, ברוח צעירה של לייף סטייל. אבל מאחור הורגשה היטב היד המכוונת, המאוד רצינית של הבעלים הגרמני.
צילום: יצרן
השקת המיני. רוח צעירה של לייף סטייל
מעצבים ומאבזרים את המעוצב והמאובזר
"קשה מאוד" ענה לי המעצב של המיני החדשה, כששאלתי איך זה לעצב מכונית לפי מודל שאף פעם לא ישתנה. ובכל זאת הוא טרח לספר לי על "המון" שינויים בין הדגם הקודם לחדש. היא ארוכה יותר בכמעט 10 ס"מ ורחבה יותר ב-4.4 ס"מ. (גדולה מידי לטעמי, אבל זה פותר בעיות של מרחב פנים ושל בטיחות הולכי רגל ולא ממש רואים את זה בעין בלתי מזוינת). יש לה שבכה חדשה (מזכירה את זו של הפיאסטה) מלפנים. תכל'ס, אם אתם רוצים באמת להבדיל בין שני הדורות, הביטו על הפנסים הקדמיים.
אם הם נטויים חזק לאחור ומסביבם עיגול של לדים המוקף טבעת כרום אליפטית – זו החדשה. קשה להגיד שזה באמת יותר יפה – אבל זו יותר מחמאה מאשר ביקורת, ממי שעוד זוכר איך המוסטנג האצילית הפכה לבהמה גסה. המיני, לעומת זאת, לא איבדה מהאטרקטיביות הרעננה שלה למרות השינויים.
צילום: יצרן
עיגול של לדים המוקף טבעת כרום אליפטית
אם השינויים מחוץ לרכב מזעריים, אלו שבתוכו גדולים יותר, ומכוונים רובם ככולם לשיפור בהנדסת האנוש, שהוקרבה על מזבח העיצוב השובב בדגם היוצא. כך למשל מד המהירות העגול עבר למקומו הסטנדרטי במכוניות (בלוח המחוונים), כך גם מתגי פתיחת החלונות שעברו בדיוק להיכן שאתה מחפש אותם – על הדלתות. פחות אקזוטי אבל הרבה יותר נוח. על הקונסולה המרכזית הותקן מסך עגול חמוד להפליא, שמציג את מפות הניווט, השמע, מצבי הנהיגה, חיבורים לאפליקציות הטלפון וכולי וכולי.
מסביב לו טבעת המאירה באור צבעוני המשתנה בהתאם ל"מצבי הרוח" של המכונית. אם למשל עברת למצב נהיגה חסכוני, תאיר הטבעת לתקופה קצרה באור ירוק, ואחר כך תשוב למצבה הנייטרלי. מצב ספורטיבי יאיר כמובן באור אדום. בשל קוצר זמן, לא יכולתי להתעמק בכל הצבעים והמתווים של הטבעת – אבל זה באמת מדליק בלא לגנוב יותר מדי מתשומת ליבו של הנהג.
צילום: יצרן
טבעת "מצבי הרוח" של המיני קופר
אני לא בטוח אם זה ממש שימושי, אבל היי – זו מיני, ומיני חייבת להיות מדליקה! עוד נראה בעין שמרחב הפנים השתפר ותא המטען גדל בהרבה (ב-55 ליטרים, אומרים הנתונים) וגם הפך פרקטי יותר באמצעות אפשרויות כוונון שונות. המושבים נוחים ואוחזים, האיכות והגימור משובחים והאווירה הכללית, כאמור, מחויכת.
האבזור, בין אם כחלק מהחבילה או אופציונאלי, עשיר ביותר. למשל: בקרת תאורה אוטומטית, חנייה אוטומטית, גג שמש, מראות חיצוניות מתקפלות, מיזוג אוויר מפוצל, אבזורי קישוט לרב, מערכת שמע משובחת ביותר, תיבה אוטומטית המסונכרנת עם מערכת הניווט (וכך יודעת להוריד הילוך לפני פניה או לקראת ירידה), מערכת התרעה מפני התנגשות עם יכולת בלימה עצמאית ועוד...
היא גם נוסעת טוב יותר
בהשקה הוצגו רק גרסאות קופר וקופר S. שתיהן עם המנועים החדשים של ב.מ.וו, הבנויים מכפולות של 500 סמ"ק לצילינדר, מוגדשים במגדש טווין-סקרול, בעלי הזרקת דלק ישירה ותזמון משתנה לשסתומי היניקה והפליטה. הגרסאות מוצעות גם עם מנועי דיזל מודרניים העומדים בתקני יורו 6, שיתכן וייהנו בישראל מיתרונות המס הירוק – ועדיין, כנראה שלא נראה אותם כאן.
צילום: יצרן
קופר וקופר S. המנועים החדשים של ב.מ.וו, בנויים מכפולות של 500 סמ"ק לצילינדר
ראשית נכנסנו לקופר, עם מנוע בן שלושה צילינדרים (1500 סמ"ק) ותיבת 6 הילוכים ידנית. הנתונים הבטיחו 136 כ"ס ומומנט של 24 קג"מ המגיע כבר ב-1,250 סל"ד – הבטיחו וקיימו. הקופר חזקה, מאיצה היטב, עוברת בקלילות את המהירויות המותרות בכבישי פורטו ריקו (וישראל). החלפת ההילוכים קלילה ומהירה ברמה בלתי רגילה, והמאמץ שהושקע באיזון המנוע משולש הצילינדרים מוכיח את עצמו היטב בהעדר מוחלט של רעד לאורך כל תחום הסל"ד.
עלייה בכבישי ההרים המפותלים העוברים ביערות גשם ירוקים, סיפקה חוויה חיובית בהחלט. המכונית מתנהגת מעולה, מאיצה ובולמת כמכונית ספורטיבית קטנה, פונה בהחלטיות ומגיבה היטב לשינויי משקל רצופים. היא גם שקטה, והאיכות בולטת מכל פינה. שינוי במצבי הנהיגה מרגיל לירוק או לספורטיבי, הורגש בעיקר בתגובת הדוושה ובהיגוי שהפך לכבד יותר במצב הספורטיבי (וזה טוב). אך בשום מצב נהיגה לא מציע תקשורת ראויה לציון.
צילום: יצרן
מאיצה מעולה, פונה בהחלטיות ומגיבה היטב לשינויי משקל רצופים
ההגה מדויק, מגיב היטב אך התחושה היא פלסטית משהו. הביקורת היחידה שלי על הקופר מגיעה מכיוון המתלים. אלו נוחים מבעבר, אך עדיין קשוחים מידי לטעמי, בעיקר בהתחשב במהות ה"לייף סטייל" של המכונית. גם כבישי פורטו ריקו הגרועים לא היטיבו איתה. המעבר לקופר S, עם מנוע 4 הצילינדרים המספק 192 כ"ס והתיבה האוטומטית המצוינת, לא גרם אצלי ל"וואו" המצופה. להפתעתי, הכח והמשקל הנוספים הפכו את המכונית לעצבנית ונוקשה מידי לטעמי. העדפתי בצורה ברורה את הקופר. אולי אני מזדקן...
מאמץ יתר?
בסופו של יום, שאלתי את מתכנני מיני את השאלה שהציקה לי במהלך היום הארוך: מדוע מכונית לייף סטייל משובבת נפש כמו מיני קופר, שכיף להיכנס אליה, שפורטת לנו על נימים נסתרים בנשמה, צריכה את המתלים הנוקשים הללו ואת תחושת הקארטינג הספורטיבית. האם אין בכך מאמץ יתר שמקהה קצת את השובבות והיופי הטבעיים? יתכן ונהיגה בגרסת ONE, שמשוחררת מכבלי ה–DNA המחייב של השם "קופר" תענה על כך יותר מהמהנדסים. כך או כך, מי שאהב את הדגם הקודם, יאהב עוד יותר את החדש, זה בטוח.