השנה היא 1959, ובממלכת הסיגרים חוקק חוק חדש. לא עוד ייבוא של מכוניות חדשות, תישארו עם הנוכחיות ותסתדרו. כך כבר 55 שנים שהמקומיים נוסעים באותן המכוניות, כאשר אסור להם להתחדש במשהו מודרני יותר, חסכוני יותר ובטוח יותר.
 
המצב הזה הוביל את המקומיים לאלתר פתרונות למכוניות הישנות האלו בכדי שימשיכו להתגלגל ולשרת את התושבים, ביניהם גם החלפת המנועים האמריקנים הוותיקים בכאלו "מודרניים" תוצרת רוסיה. בינתיים, ככל שחלפו השנים, קובה הפכה להיות מקום תיירות מופלא, לא מעט בגלל כלי התחבורה הפזורים ברחובותיה שגרמו למקום להיראות כאילו הזמן בו קפא מלכת.
 
קובה עושה היסטוריה
צילום: מנהל 
מכונת הזמן הקובנית עצרה בשנות ה-50' (קרדיט צלם: Tony Hisgett)
 
איך שומרים על תיירות טובה? בדיוק, לא מאפשרים להוציא מכוניות מחוץ לקובה. שהרי אם יוציאו אותן, קובה כבר לא תראה בעיניי התייר כאילו מכונת הזמן עצרה בשנות החמישים. חלק מהתושבים, אלו שלפחות רצו להרוויח עוד כמה לירות בכדי להתקיים טוב יותר במדינה הענייה הזו (הסליחה), ניצלו את העניין לטובתם ומציעים שירותי הסעות וצילום לתיירים עם מכוניות אמריקניות עתיקות.
 
הצד השלילי (והפחות ציורי) בסיפור אומר שבמשך התקופה הזו, נוצר מצב בו רק למשפחה קובנית אחת מתוך עשר, יש מכונית. וכאמור מקורה, בדרך כלל, נעוץ אי שם בשנות ה-50' של המאה הקודמת. השאר מתנחמים בכושר טוב יותר, אתם יודעים, אופניים וכאלה.
 
אבל זה היה אז. מזמן. היום זה כבר משהו אחר לגמרי. ממש בימים אלו הותר לייבא מכוניות חדשות לקובה. לא עוד טכנולוגיה של שנות החמישים, הגידו שלום לכריות האוויר, הגידו שלום למערכות בלימה מתקדמות, הגידו שלום למערכות יציבות מתקדמות, הגידו שלום למערכות יציבות בכלל...
 
 
קובה עושה היסטוריה
צילום: מנהל 
כנראה שהקובנים יאלצו לחכות עוד הרבה זמן עד שיוכלו לקנות מכונית חדשה (קרדיט צלם: DirkvdM) 
 
תושבי קובה קיבלו את החדשות בשמחה, ומיד לאחר מכן מיהרו אל סוכנויות המכירה המאולתרות לראות את הפלא הטכנולוגי הזה, לתהות על קנקנו ובעיקר על מחירו. אך שומו שמיים, נפלו פניהם למראה תג המחיר. מכונית ממוצעת בת כחצי שנה מוצעת למכירה במעל 100 אלף דולר. ולא, לא מדובר על אקזוטיקה כמו פרארי, יוקרה בסגנון רולס-רויס או סתם איזו מכונית ששימשה את המלך אלביס לפני שהחליט להחזיר נשמתו לבורא, בסך-הכול משפחתיות פשוטות לרוב (לדוגמה: פולקסווגן פאסאט משנת 2010 מוצעת שם ב-70,000 דולר). בזמן בו משכורת חודשית ממוצעת בקובה עומדת על 20 דולר, זה הופך ללא הגיוני. בדיוני. לרכוש דירה בישראל כבר קל יותר.
 
אין ספק שנוף המכוניות בקובה ישתנה. אך כנראה שזה יהיה לאט יותר מהצפוי, עם כל הכאב לעם הקובני. נוכל להתנחם רק במשהו אחד, אגואיסטי משהו, אנו נזכה ליהנות מעט יותר מהפלא הזה שמכונת הזמן שם העניקה לנו.