שברולט קרוז סטיישן
הפעם האחרונה שבה פתיתי שלג כיסו את הקרקע מסביבי והנוף כולו עטה צבע לבן, הייתה בסוף החורף שעבר, בעת שטסתי לחופשה קצרה בפינלנד הקפואה. זה כנראה לא הזמן להרחיב בתיאורים על המדינה הצפונית, אבל בכמה מילים אוכל להגיד שלהתעורר לבוקרו של יום מושלג ביער סקנדינבי זו חוויה בלתי נשכחת, בוודאי למי שהעביר את רוב חייו בנוף הלבנטיני.
הסיבה לכתיבת שורות אלה קשורה למכונית שבה נסעתי בזמן אותה חופשה – שברולט אופטרה סטיישן. גרסה זו אומנם לא הגיעה בשעתו למחוזותינו, אך את האופטרה בתצורת סדאן שנמכרה כאן, אתם בוודאי זוכרים. מדובר באחת מהמכוניות הראשונות של שברולט קוריאה (דייהו למעשה, שנרכשה על ידי ג'נרל מוטורס האמריקנית בשנת 2001).
צילום: מערכת אוטו
מבחן דרכים בתנאים לא שגרתיים
בין הלסינקי לירושלים
כשאני פוגש את הקרוז סטיישן בסוכנות המקומית של שברולט, אני מייד נזכר באופטרה ההיא, ומבין איזו כברת דרך עברה החטיבה הקוריאנית של ענקית הרכב מאמריקה. על אף שהקרוז אינה מכונית חדשה בעצמה (משווקת אצלנו משנת 2009), ניתן להבחין בקלות איזו התקדמות משמעותית טמונה בין ארבעת גלגליה – החל מהעיצוב החיצוני שמצליח להיראות טוב גם היום (בין היתר הודות למתיחת פנים קלה שעבר הדגם לאחרונה), דרך תא הנוסעים שקיבל את מערכת המיי-לינק המוכרת של היצרנית (נשלטת באמצעות מסך מגע גדול וצבעוני), איכות החומרים וההרכבה העדיפות, וכלה בחוויית נסיעה טובה לאין ערוך. אולי לא מדובר במובילת הסגמנט, אך בהחלט מתקבלת תחושה עדכנית, מוצקה וסולידית בסך הכול.
צילום: מערכת אוטו
הקרוז משאירה את האופטרה מאחור
התמקמות בצמד המושבים הקדמיים מגלה מרווח טוב מאוד לכל הכיוונים, גם למי שגובהו מעל לממוצע. המושבים עצמם נוחים למדי, ולשניהם טווח רחב לכיוון גובהם, כך שניתן לשבת מאוד נמוך או לחילופין – מאוד גבוה. צרפו לכך הגה שמתכוונן לגובה ולמרחק, וסביר להניח שתוכלו למצוא די בקלות תנוחת נהיגה מתאימה עבורכם. גם המושב האחורי (מתפצל ביחס 40/60) מציע מרחב מכובד, בעיקר לראש ולכתפיים. מרווח הברכיים טוב ורק מסילות המושבים הקדמיים מפריעות מעט לכפות הרגליים. זווית ההטיה של משענת הספסל מרגישה נכונה לטעמי ותורמת לנוחות הישיבה הטובה מאחור.
גרסת הסטיישן של שברולט קרוז מוסיפה כמעט 8 ס"מ לממד האורך וכ-5 ס"מ לגובה, בהשוואה לגרסת הסדאן. צמיחה זו מתבטאת לא רק במרווח מצוין לנוסעים, אלא גם בתא מטען גדול יותר – 500 ליטרים (במדידה סטנדרטית עד קו החלונות), כ-50 ליטר יותר מהסדאן ו-1,500 ליטר כשהמושבים האחוריים מקופלים (במדידה עד לגג המכונית). קיפולם, אגב, יוצר רצפה כמעט שטוחה לחלוטין. התא עצמו, כאמור, גדול למדי ומציע מפתן נמוך ונוח להטענה. הוא רחב יחסית, גם אם לא מנצל לגמרי את רוחב המכונית. עוד תוכלו למצוא בו – שני ווי תלייה, ארבעה לעיגון, ושני תאי אחסון צדדים. לא רע.
צילום: מערכת אוטו
האורך הכללי עומד על 468 ס"מ
1,800 אוטומט
הקרוז סטיישן מגיעה אלינו בקונפיגורציית הנעה אחת – מנוע אטמוספרי בנפח 1.8 ליטר (140 כ"ס) ותיבת הילוכים אוטומטית, עם 6 יחסי העברה. בנסיעה בהרי ירושלים, יחידת הכוח לא מרגישה מאוד בשרנית, אבל מעניקה ביצועים מספקים בהחלט. המנוע מרגיש נמרץ ופעלתני מ-3,500 ומעלה, אז גם שאונו נוכח בתא והופך חלול, אך לא מציק בשום שלב. תיבת ההילוכים עובדת רוב הזמן בצורה חלקה, גם אם לא הכי מהירה. מספר פעמים הורגשה חבטה בעת העברת הילוך, הן במהירות נמוכה והן תחת עומס, אבל זה המקום לציין שרכב המבחן הגיע אלינו עם למעלה מ-18,000 ק"מ (וייתכן כי מדובר בבעיה נקודתית). שיוט ב-100 קמ"ש מתבצע ב-2,200 סל"ד שקטים ורגועים יחסית, כשרעשי הרוח והכביש נשמעים, אך בצורה סבירה ביותר.
צילום: מערכת אוטו
המנוע לא מאוד בשרני אבל עושה את העבודה
נוחות הנסיעה מתגלה כסבירה אף היא ברוב תנאי הדרך. קיים פער בין יכולת הספיגה העדיפה של המקפרסונים מלפנים, לבין קורת המתח מאחור, שמרגישה קופצנית ונוקשה יותר (אולי כדי להתמודד עם תוספת המשקל בעומס מלא). התוצאה היא ששברים ומהמורות שונות, יעברו בצורה חלקה יחסית מקדימה, אך יטלטלו את החלק האחורי. גם רעשי המתלים מאחורה בולטים יותר (ובכלל נשמעים יתר על המידה), בייחוד על שיבושים גדולים.
צילום: מערכת אוטו
התנהגות צפויה ובטוחה
ההגה מרגיש מנותק וקל מאוד בהפנייתו הראשונית, אולם הוא מקבל קצת יותר משקל ותגבור בהמשך פעולתו. עם זאת, הוא מדויק מאוד, נעים למגע וגודלו נכון ונוח לאחיזה. לדוושת הבלם שטח מת גדול בתחילת מהלכה, עד לקבלת נשיכה מספקת. עניין מעט מציק שדורש הסתגלות קצרה.
ההתנהגות של הקרוז ניטרלית, צפויה ומשרה בטחון בנהג. בקרת המשיכה קצת מושהית מדי לטעמנו, ופעולתה הייתה אלימה למדי בתנאי אחיזה ירודים (מה שמזכיר לי שלאופטרה הפינית לא היו כלל בקרות בתנאים קשים בהרבה...אולי בגלל זה היא אהבה להחליק על הקרח?).
צילום: מערכת אוטו
פעולת בקרת המשיכה מעט מושהית ואגרסיבית
צריכת הדלק לאורך המבחן עמדה על 10.6 ק"מ לליטר. נתון הגיוני בהחלט בהתחשב בתנאי הדרך והקור העז שחייב חימום ללא הפסקה.
רק יותר פרקטית
שברולט קרוז אינה שייכת לגל האחרון של המשפחתיות החדשות והמודרניות שנחתו בארץ, אך היא עדיין מסתמנת כמכונית טובה וסולידית. כמו בכל משפחתית, גם במקרה של הקרוז, גרסת הסטיישן מציעה חבילה שימושית והגיונית יותר, תמורת תוספת לא גדולה בסעיף המחיר. לכן, אנו נעדיף אותה על פני גרסת הסדאן, ונמשיך לקוות שיותר משפחתיות יגיעו אלינו גם בתצורה זו.